גלרוס (עיר)
| מדינה |
 שווייץ |
|---|---|
| קנטון |
 גלרוס |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 103.6[1] קמ"ר |
| גובה | 472 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 12,446[2] (2014) |
| ‑ צפיפות | 120 נפש לקמ"ר (2014) |
| www.gemeinde.glarus.ch | |
גלרוס (בגרמנית: Glarus (מידע • עזרה), בצרפתית: Glaris, באיטלקית: Glarona, ברומאנש: Glaruna) היא עיר הבירה של קנטון גלרוס שבשווייץ. העיר שוכנת על גדות הנהר לינת, בין מרגלותיו של הר גלרניש (Glärnisch), שהוא שיאו של רכס האלפים של שווייץ (Schwyzer Alpen, חלק מרכס האלפים השווייצרים), ממערב, לבין הר שליט (Schilt) שעל רכס האלפים של גלרוס, ממזרח. בעיר נותרו בניינים מעטים ששרדו את השריפה שאירעה בה בשנת 1861. ענפי התעשייה העיקריים בעיר הם תעשיות העץ, הטקסטיל, הפלסטיק והדפוס.
היסטוריה
גלרוס מוזכרת לראשונה במקור מראשית המאה ה-9 לספירה בשם הלטיני Clarona. האזכור הראשון שלה בשפה הגרמנית הוא משנת 1178 בשם Glarus.[3]
ב-10 בפברואר 878 העניק קרל השמן, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לאשתו רישרדיס, את המנזרים של סקינגן, של סנט פליקס ושל רגולה בציריך, כאחוזה מלכותית. אדמות אלו כללו זכויות פוליטיות נרחבות ושטחים נרחבים. נחלה זו השתרעה על אדמות בעמקי הנהרות של הריין והפריק, את דרום הוצנוולד (חלק מדרום היער השחור), קרקעות בתחומי ציריך, לאורך אגם ואלן ואת עמק גלרוס. עד ל-1395 נותרה גלרוס תחת שליטת המנזר, כאשר התנתקה ממנו העיר והייתה לעצמאית.[4]
ב-1419 הפכה העיר להיות בירתו של עמק לינת. אולריך צווינגלי, מנהיג הרפורמציה הפרוטסטנטית בשווייץ, שירת בגלרוס בתפקידו הראשון ככומר קתולי, החל משנת 1506 לערך ובמשך כעשר שנים. בגלרוס, שתושביה פעלו כשכירי חרב במקומות שונים באירופה, החל צווינגלי להיות מעורב בפוליטיקה. הקונפדרציה השווייצרית הייתה מעורבת במערכות שונות מול שכניה: הצרפתים, בית הבסבורג ומדינת האפיפיור. צווינגלי הפגין נאמנות לכס ה"קדוש". בתמורה, העניק לו האפיפיור יוליוס השלישי קצבה שנתית. הוא שימש ככומר בכמה מהמערכות הצבאיות באיטליה, כולל הקרב שהתנהל ב-1513 בנוברה במסגרת מלחמת ליגת קמברה. יחד עם זאת, התבוסה שנחלו השווייצרים בקרב מריניאנו, גרמה לשינוי בהלך הרוח בגלרוס והעברת הנאמנות מהאפיפיור אל הצרפתים. צווינגלי, שהיה כאמור תומך אדוק של האפיפיור, מצא עצמו במצב קשה והוא החליט לעבור לאיינזידלן שבקנטון שווייץ. בעוד שבגלרוס הוא לא נחשב לרפורמטור, באיינזידלן הוא החל לפתח רעיונות שיובילו אותו לנתק עם הכנסייה הקתולית.
ב-1528 כבשה הרפורמציה הפרוטסטנטית דריסת רגל בגלרוס בהנחייתו של צווינגלי שישב בציריך. למרות שהוא הטיף בגלרוס במשך עשר שנים, נותרה העיר באדיקותה הקתולית. אף על פי כן, בעקבות מלחמת קפל השנייה ב-1531, ניתנה הן לתושבים הקתולים והן לפרוטסטנטים זכות הפולחן החופשית בעיר. מצב זה גרם לשימוש סימולטני בכנסייה של העיר על ידי שתי הקבוצות הדתיות, סידור שגרם לבעיות אין ספור. במאה ה-18 חלקו שני הזרמים הדתיים את הכנסייה, אך הם השתמשו בעוגבים נפרדים. ב-1697 היו שתי כנסיות רובע עצמאיות מבחינה כספית ותאולוגית שהיו מתכנסות בכנסייה העירונית.
לאחר הפלישה הצרפתית של 1798 הפכה גלרוס לבירת קנטון לינת, במסגרת הרפובליקה ההלווטית. מרכז הכובד המנהלי של הקנטון עבר לגלרוס. יחד עם זאת, לממשל החדש היו קשיים באכיפת תקנות חדשות. באוגוסט 1802 עזבו אנשי הממשל של הקנטון החדש את גלרוס לרפרסוויל עקב הקשיים שהם התמודדו איתם בגלרוס. ב-1803, במסגרת "חוק הגישור", בוטל קיומו של קנטון לינת וגלרוס הייתה לבירתו של קנטון קטן יותר שנשא את שמה של העיר.
ב-1859 התחברה גלרוס לרשת הרכבות דרך ווסן. ב-1879 נפתחה שלוחת המסילה שהגיעה משוונדן ומלינתל.[5]
ב-10 וב-11 במאי 1861 נחרבה גלרוס משריפה שלובתה על ידי רוח פן דרומית שנשבה במורד ההרים הגבוהים דרך המשפך הטבעי שנוצר על ידי עמק הלינת. עלות אובדן הרכוש הכללי נאמדה בכחצי מיליון ליש"ט. כשני שלישים משטחה של גלרוס (593 מבנים) נהרסו בשריפה הכבדה. לאחר הדליקה, נבנתה גלרוס מחדש במבנה של רחובות שתי וערב על פי תוכניותיהם של ברנרד סימון ויוהאן קספר וולף.[6]
ב-1864, נחקק בגלרוס, חוק העבודה הראשון באירופה שהגן על העובדים על ידי הגבלת יום העבודה ללא יותר מ-12 שעות.
גאוגרפיה ודמוגרפיה
שטחה של גלרוס הוא 103.6 קמ"ר. מתוכם 23% משמשים לחקלאות, 31.4% הם שטחים מיוערים, 2.7% הם שטחים בנויים ו42.9% הם שטחים בלתי מעובדים.[1]
נכון לשנת 2014 מנתה אוכלוסיית גלרוס 12,446 תושבים.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ
- ^ 2.0 2.1 משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ
- ^ הערך גלרוס במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ הערך סקינגן במילון ההיסטורי של שווייץ (בגרמנית)
- ^ "Güterschuppen 8750 Glarus" (in German). Schweizer Heimatschutz.ch. Retrieved 2013-05-22. (בגרמנית)
- ^ הערך גלרוס באנציקלופדיה בריטניקה (1911)
22338033גלרוס (עיר)