גלג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוס גלאגי

גלאגי או גלוגידנית: gløgg, שוודית: glögg ובפינית: glögi) הוא משקה אלכוהולי מתובל המוגש חם. הגלאגי הראשון שהוכן היה למעשה ליקר מתובל, והוא נצרך על ידי שליחים ואנשי הדואר שרכבו על סוסים או על מגלשיים במזג אוויר קר בסקנדינביה.

את משקה הגלאגי מכינים תחילה על ידי הרתחת מים והוספת תבלינים לתוכם. לאחר שהנוזל מבעבע מסננים אותו ומוסיפים לו מיץ ענבי שועל, יין או ליקר צלול. במטבח הפיני, נהוג להכין את המשקה בתיבול ציפורן, קינמון וזנגביל. תבלינים אחרים בהם נעשה שימוש הם קליפת תפוז והל. לעיתים מוסיפים למשקה צימוקים או שקדים.

בחנויות בהם ניתן לקנות גלאגי תעשייתי, הגלאגי יכיל מיץ ענבים או מיץ ענבי שועל, תערובת של מיצי פירות, מיץ תפוחים או יין. הגלאגי יכול להתבסס גם על רום. מחממים היטב לקונים את הגלאגי אם הוא מבוסס על מיצים טבעיים, אך אם הגלאגי מבוסס על משקה אלכוהולי אין להרתיח את המשקה. נהוג להוסיף צימוקים שלמים או שקדים למשקה עם חימומו או מיד לפני צריכתו.

בפינלנד ישנם שלושה סוגים של גלאגי: גלאגי נטול אלכוהול, גלאגי עם מעט אלכוהול וגלאגי עתיר אלכוהול. גלאגי ללא אלכוהול נחשב למשקה לילדים, אך כיום היה נהיה פופולרי גם בקרב מבוגרים. גלאגי עתיר אלכוהול יכול להכיל עד 22% אלכוהול במשקה.

מאז תחילה המאה ה-19, הגלאגי היה למשקה האלכוהלי החורפי לגבר, חיממו ועירבבו אותו עם מיץ, סירופ ולעיתים גם עם ליקר או פונץ'. הגלאגי הגיע לפינלנד משוודיה. בסוף המאה ה-19 היה נהוג להוסיף לגלאגי אך ורק משקאות אלכוהוליים, אך בשל איסור על צריכת אלכוהול באותה תקופה כמעט שהפסיקו לשתות את המשקה. כאשר חוק היובש בוטל בשנות השלושים, הגלאגי פורסם במגזינים פינים ושוודים, ובשנות החמישים והשישים נהפך למשקה אלכוהולי המזוהה עם המטבח הפיני והמטבח השוודי. שתיית גלאגי נהפכה למנהג של חג המולד ברחבי פינלנד[1].

שמו הפיני של המשקה, גלאגי (glögi) נגזר משמו השוודי, גלוג (glögg), שהוא נגזרת של הביטוי glödgat vin שפירושו יין חם בשוודית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלג בוויקישיתוף

ראו גם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26273949גלאגי