גביני
גביני הוא שמו של כהן ידוע שהיה אחד מחמישה עשר הממונים שהיו בבית המקדש, והיה אחראי הכריזה בבית המקדש לקרוא לכהנים ללויים ולישראלים לעבודות בית המקדש.
חי בתקופת המלך אגריפס, אשר מסופר שהתפעל מקולו האדיר ושלח לו מתנות[1], אך ספק אם מדובר באגריפס הראשון או אגריפס השני. לפי דעה אחת בתלמוד ירושלמי, שימש השם גביני בתור כינוי לכל הממונים הבאים אחריו[2].
התפקיד
המשנה במסכת שקלים מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש וגביני נכלל ברשימה בתפקיד הכרוז:
אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקנין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל; הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.
כמו כן במסכת תמיד[3] מסופר על נס שקולו של גביני הכרוז נשמע עד למרחק גדול מירושלים עד יריחו מרחק של 30 ק"מ :”מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז”
מדי בוקר לפני עלות השחר היה מתייצב גביני על יד בית המוקד שם הכהנים היו ישנים ומכריז מידי בוקר. וזהו קריאת הגבר שהמשנה במסכת תמיד מדברת עליו:”גביני כרוז מהו אומר - עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם, והיה קולו נשמע בשלש פרסאות”.[4]
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ' עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א' ובפירוש תקלין חדתין
- ^ משנה, מסכת תמיד, פרק ג', משנה ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ' עמוד ב'
| חמישה עשר ממונים שהיו בבית המקדש השני | ||
|---|---|---|
|
