גאורג אוגוסט ואלין
,_Scandinavian_orientalist_and_explorer.jpg) | |
| גאורג אוגוסט ואלין כרופא המוסלמי עבּד אל-וַלי; ציור מ-1853 שנעשה על סמך רישום דיוקנו בחייו | |
| לידה | אולנד, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | הלסינגפורס |
| מקום קבורה | בית הקברות הייטניימי (אנ'), הלסינקי |
| עיסוק | בלשן, מגלה ארצות |
| פרסים והוקרה |
מדליית המייסדים של החברה הגאוגרפית המלכותית (1851) מדליית כסף של החברה הגואגרפית הצרפתית (1852) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הערבית המדוברת בקרב הבדואים של ערב | |
ועליה חרות שמו הערבי
גאורג אוגוסט ואלין (בשוודית: Georg August Wallin; בפינית: Yrjö Aukusti Wallin; כינויו בערבית: عبد الولي (עבּד אל-וַלי); 24 באוקטובר 1811 – 23 באוקטובר 1852) היה מזרחן, אתנוגרף ובלשן פֿינוֹ-שוודי שערך מסעות במצרים בסיני ובערב בשנות ה-40 של המאה ה-19 לחקר ניבי השפה הערבית, בעיקר בקרב הבדואים. ואלין נודע כאחד האירופים הלא-מוסלמים הבודדים שחדר למכה.[1]
קורות חייו ופועלו
ואלין נולד בעיר סונד (אנ') שבחבל אולנד, הדוכסות הגדולה של פינלנד, למשפחה שוודית. ב-1836 קיבל תואר מוסמך בשפות המזרח באוניברסיטת הלסינקי,[2] החל בעבודת מחקר לתואר שלישי בבלשנות הלשונות ערבית ופרסית והועסק בספריית האוניברסיטה. ב-1839 עבר לסנקט פטרבורג שם השתלם בידיעת השפה הערבית אצל הבלשן המצרי מוחמד עיאד אל-טנטאווי (1810–1861) ובהשראתו יצא למזרח.[3]
בתמיכת מלגה שהעניקה לו אוניברסיטת הלסינקי, בהיותו דוצנט (אנ') של הפקולטה לספרות בה, נסע ב-1843 למצרים והשתקע בקהיר כדי לשכלל את ידיעותיו בערבית. במטרה להתקרב למושאי תצפיותיו הציג עצמו כנתין של האימפריה הרוסית ממרכז אסיה בשם עבּד אל-וַלי (عبد الولي, אולי בשל הדמיון בעיצורים לשמו השוודי Wallin). למרות השמועות, אין הוכחה להתאסלמותו.[4] באפריל 1845, אחרי שהות של כשנתיים בקהיר, יצא למסעו הראשון לערב, ובו עבר דרך סיני לעבר הירדן והגיע למעאן ומשם פנה דרומה והמשיך בדרך השיירות עד אל-מדינה, מכה וג'דה. בדרכו שהה במקומות שונים כדי להעיר ולתעד ניבי דיבור בדוויים. ואלין ביקש להגיע לתוככי מדבר רובע אל-ח'אלי, אך מחסור במימון אילץ אותו לקצר את מסעו. אחרי הפלגה בים סוף ונחיתה בסואץ חזר לקהיר ב-14 במרץ 1846.[5] למכה נכנס בתוך קבוצת עולי רגל ועל מעשיו בה כתב שמרוב פחד מחשיפת זהותו חלה, ומשום כך לא הפיק מהביקור תועלת למחקריו. מאז תחילת המאה ה-16, שאז תועד הנוצרי הראשון שביקר במכה, נמנו עד ואלין כ-20 אירופים שהצליחו לחדור אליה למרות סכנת המוות שנשקפה ללא-מוסלמים.[1] בדצמבר 1846 יצא למסעו השני, ובמהלכו ביקר במנזר סנטה קתרינה בסיני והמשיך לארץ ישראל, שם פקד כמה מהמקומות הקדושים לדתות האברהמיות. בירושלים, שלא נשאה חן בעיניו, שהה ימים לא מעטים, ובסוף מסעו בארץ, בצאתו מנמל יפו, כתב ביומנו: "ישמרני הא-ל מכל הערים הקדושות – – – כל אחד בירושלים תוהה על אמונתך ועל דתך". לקהיר חזר ביוני 1847 בדרך הים מיפו.[6] במסעו השלישי והאחרון, שהחל בדצמבר 1847, שאף לחזור לערב ולהגיע עד לדרומהּ. במסע זה הוצג בשם עבּד אל-מולא (عبد المولى),[7] אך מכיוון שזהותו נודעה נאלץ לשנות את תוכניתו, ובמקום להגיע עד עומאן עשה את דרכו לפרס.[8]
בשובו לאירופה ב-1849 התעכב בלונדון ושם שקד על עיבוד רשימותיו והשלים את כתיבת התיזה שלו על המשורר הסופי אבן אל-פריד (ער') (אנ'). ביוני 1851 חזר לארצו לאחר שהתמנה לפרופסור לשפות המזרח באוניברסיטה של הלסינקי. ואלין התכונן למסע נוסף לערב וקיווה לתמיכה כספית של החברות הגאוגרפיות הבריטית והרוסית. הרוסים דרשו שיערוך מסע חקר נפרד לארצות המוסלמים של מרכז אסיה והוא לא נענה לכך, ומכל מקום תוכניתו לא הספיקה להבשיל. ואלין מת ב-1852, שלוש שנים לאחר שובו מהמזרח ויום אחד לפני שמלאו לו 41 שנים.
הערכתו
ואלין היה האירופי הראשון שליקט שירה בדואית והתעמק בחקר הערבית המדוברת, אך ברבות הימים היה להערת שוליים, מה גם שהרשומות שהותיר נכתבו בשפות שאינן נגישות לקהל הרחב. פרסומו בימיו בא בשל מסעותיו החלוציים בערב, ולאו דווקא על מחקריו הבלשניים שעדיין לא פורסמו. ב-1851 העניקה לו החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית מדליית זהב (המייסדים) (אנ') על "מסעותיו המעניינים והחשובים בערב".[9] ב-1852 הוענקה לו מדליית כסף מטעם החברה הגאוגרפית הצרפתית (אנ') על "מסעו בערב". ריצ'רד פרנסיס ברטון, טרם ביקורו ב-1853 בערים הקדושות לאסלאם בערב, פנה לוואלין במכתב ארוך רצוף שאלות, אך איחר את המועד. המזרחן וקצין המודיעין הבריטי דייוויד הוגארת, בספרו "החדירה לערב",[10] מנה את ואלין בנשימה אחת עם הנוסעים המלומדים קרסטן ניבור, אולריך יאספר זטצן, יוהאן לודוויג בורקהרדט, ריצ'רד פרנסיס ברטון ויוסף הלוי, כמי שהבקיע את הדרך לתוככי ערב. ואלין נחשב לחלוץ המזרחנים הפֿינים, ולכבודו נערך הכנס השנתי של החברה המזרחנית הפינית ביום הולדתו.
כתביו
ואלין ניהל יומן מפורט וכתב מכתבים לרוב. אלה שימשו בסיס למאמרים שתיארו את מסעותיו. את מחקריו המדעיים לא הספיק לפרסם בחייו. שלושת המאמרים על מסעותיו במזרח פורסמו בשפה האנגלית בכתב העת של החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית. אחד פורסם עוד בחייו,[8] ושניים מהם נערכו וראו אור אחרי מותו.[5][6]
חלק ממכתביו ומפרקי יומניו של ואלין, שנכתבו בשוודית, נערכו ופורסמו בארבעה כרכים ב-1864, שתים-עשרה שנים לאחר מותו, על ידי אנשי הספרייה הלאומית של פינלנד, שבה נשמר עזבונו.[11] מכלול כתביו למיניהם נערכו וראו אור בשבעה כרכים בשנים 2010–2017 בידי צוות האגודה לספרות השוודית בפינלנד (פי').
לקריאה נוספת
- G.A. Wallin (with introductory material by W.R. Mead and M. Trautz), Travels in Arabia (1845 and 1848), Cambridge: Falcon-Oleander, c. 1979
- Patricia Berg et al., Dolce far niente in Arabia: Georg August Wallin and His Travels in the 1840s, Helsingfors: Swedish Literary Society in Finland, 2014 מסת"ב 978-87-635-4304-0
- Alastair Hamilton, "The Metmorphoses of Georg August Wallin", Arabs and Arabists: Selected Articles, Leiden: Brill, 2021, Ch. 9, pp. 191–201 מסת"ב 978-90-04-49820-4
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- גאורג אוגוסט ואלין באתר אוניברסיטת הלסינקי, 2015 (באנגלית)
- גאורג אוגוסט ואלין במילון האישים של פינלנד (באנגלית)
- כתבי גאורג אוגוסט ואלין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- W. R. Mead, "A. Wallin and the Royal Geographical Society", Studia Orientalia (Electronica), XXIII (3), Helsinki, 2015, pp. 3–10
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ואלין היה האירופי הרביעי במאה 19 שנכנס למכה, אחרי הספרדי דומינגו באדיה אי לבליך (עלי ביי אל-עבאסי) (אנ') ב-1807 ואחרי יוהאן בורקהרדט ואלברטו פֿינאטי (אנ') שהיו שם ב-1815, וכשמונה שנים לפני ריצ'רד פרנסיס ברטון שחדר למכה רק ב-1853
- ^ בשנים 1828–1919 נקראה בשם "האוניברסיטה הקיסרית ע"ש אלכסנדר"
- ^ הבלשן האנגלי אדוארד ויליאם ליין (1801–1876) גם הוא למד ערבית אצל טנטאווי, אבל עדיין בקהיר, לפני שהאחרון השתקע ברוסיה בהזמנת משרד החוץ הרוסי ולימד ערבית באוניברסיטת סנט פטרסבורג (אנ')
- ^ אין לכך כל אזכור ביומניו ובמכתביו; ואלין נקבר בחלקה נוצרית בבית הקברות בלב הלסינקי (אנ'), אם כי על מצבתו נחרת לימים גם שמו הערבי
- ^ 5.0 5.1 פרטי מסעו (עד צפון נג'ד) פורסמו על סמך יומניו כתשע שנים מאוחר יותר בכתב העת של החברה הגאוגרפית המלכותית במאמר "תיאור מסע מקהיר למדינה ולמכה"
- ^ 6.0 6.1 פרטים על המסע הזה לוקטו מתוך מכתביו של ואלין, נערכו, תורגמו לאנגלית ופורסמו ב-1855 בכתב העת של החברה הגאוגרפית המלכותית במאמר " תיאור מסע מקהיר לירושלים"
- ^ عبد المولى גם הוא שם משורש ولي (ולי) כשמו הקודם של ואלין – عبد الولي
- ^ 8.0 8.1 ואלין תיאר את מסעו זה במאמר שפורסם עוד בחייו ב-1850 בכתב העת של החברה הגאוגרפית המלכותית "הערות שנרשמו במסע דרך חלק מצפון ערב ב-1848"
- ^ בשנה שקדמה הוענקה מדליה זו לדייוויד ליווינגסטון
- ^ The penetration of Arabia; a record of the development of western knowledge concerning the Arabian Peninsula , London: Lawrence and Bullen, 1904
- ^ Georg August Wallins, Reseanteckningar från Orienten, åren 1843–1849: Dagbok och bref, Helsingfors, 1864–1866 (בשוודית)
34732120גאורג אוגוסט ואלין