החברה הגאוגרפית המלכותית

החברה הגאוגרפית המלכותית

(למפת לונדון רגילה)

קנט

סארי

בר.

בקי.

הרטפורדשייר

אסקס

החברה הגאוגרפית המלכותית

החברה הגאוגרפית המלכותית (באנגלית: Royal Geographical Society (עם מכון הגאוגרפים הבריטיים) היא אגודה מדעית בריטית, שנוסדה בשנת 1830 למטרת קידומם של מדעי הגאוגרפיה. כיום, זהו מרכז עולמי לגאוגרפיה, התומך במחקר, חינוך, משלחות גילוי ומחקר ועבודת שדה, ומקדם עניין ציבורי והבנה מיודעת של העולם - אוכלוסיות, מקומות וסביבות.

היסטוריה

החברה הגאוגרפית של לונדון נוסדה בשנת 1830 כמכון שמטרתו "קידום מדע הגאוגרפיה". בהמשך הטמיע אל תוכו את האגודה האפריקאית, הוותיקה יותר, שייסד ג'וזף באנקס בשנת 1788, כמו גם את "מועדון ראלי" ואת "אגודת פלסטיין". כמו הרבה אגודות מדעיות אחרות, החלה גם היא את דרכה כמועדון סועדים בלונדון, שם קיימו, סביב שולחן הסעודה, חברים נבחרים דיונים לא רשמיים בסוגיות ורעיונות שוטפים בתחומי המדע.

החברים המייסדים של החברה היו סר ג'ון בארו, סר ג'ון פרנקלין ופרנסיס בופור. בחסות המלך ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת, נודעה החברה בהמשך בשם "החברה הגאוגרפית המלכותית" (RGS) וקיבלה כתב הרשאה מלכותי מן המלכה ויקטוריה בשנת 1859.

משנת 1830 עד 1840 נערכו פגישות החברה הגאוגרפית בחדרי "החברה לגננות" ברחוב רג'נט בלונדון ומ-1854 עד 1870 בכיכר וייטהול בלונדון. ב-1870 מצאה החברה לבסוף בית משלה כשעברה אל סביל רו 1 בלונדון - כתובת שהתקשרה עד מהרה עם מסעות והרפתקנות. החברה השתמשה גם באולם הרצאות בגני ברלינגטון בלונדון, שהשאילה לה הוועדה לשירות אזרחי. אולם סידורים אלה נחשבו לצפופים ומוזנחים למדי.

החברה הייתה שותפה ותומכת ראשונה במעלה למספר רב של חוקרים ידועי-שם ומשלחות מחקר מפורסמות, בהן משלחותיהם של:

תנופה חדשה ניתנה לענייני החברה בשנת 1911, עם בחירתו של ארל קרזון, מושל הודו לשעבר, לנשיאה (1914-1911). הבית בסביל רו נמכר והאתר הנוכחי, לאותר לודג' בקנסינגטון גור, נקנה תמורת 100,000 ליש"ט ונפתח לשימוש באפריל 1913. באותה שנה בוטל איסור ההשתתפות על נשים בחברה.

לאותר לודג' נבנה ב-1874 על ידי נורמן שו, אחד האדריכלים הבולטים ביותר בתקופתו לבתי מגורים. בשנת 1929 נבנו תוספות לאגף המזרחי, שכללו את חדר המפות החדש ואולם הרצאות בן 750 מושבים. האגף החדש נחנך פורמלית בידי הדוכס מיורק (בהמשך המלך ג'ורג' השישי) בחגיגות המאה, ב-21 באוקטובר 1930.

תולדות החברה עמדו בקשר הדוק, במשך רבות משנותיה הראשונות, עם המחקר ה"קולוניאלי" באפריקה, בתת-היבשת ההודית, באזורי הקטבים ובייחוד במרכז אסיה. היא מילאה תפקיד חשוב כשותפה ותומכת בחוקרי ארצות ידועי שם ובמשלחות, בהן משלחותיהם של דרווין, ליווינגסטון, סטנלי, סקוט, שקלטון, האנט והילארי. מאמצע המאה ה-19 עד סוף מלחמת העולם הראשונה, הופיעו משלחות במימון החברה הגאוגרפית המלכותית לעיתים קרובות בכותרות העיתונים, ודעות נשיאה ומועצת מנהליה היו חומר מבוקש ביותר מצד עיתונאים ועורכים.

קורות החברה בשנותיה הראשונות שזורות בתולדות הגאוגרפיה, חקר הארצות והגילויים של בריטניה. מידע, מפות, טבלאות וידע שנאספו במשלחות מחקר נשלחו אל החברה ויצרו את אוספיה הגאוגרפיים, שאין להם מתחרה כיום. החברה הוציאה לאור את כתב העת הראשון שלה ב-1831 ומ-1855, התפרסמו פרוטוקלים של ישיבות ושאר עניינים ב"דיווחי החברה". בשנת 1893 הוחלף פרסום זה בכתב העת הגאוגרפי, שעודנו יוצא לאור בימינו אלה.

החברה עמדה גם במרכז ביסוס הגאוגרפיה כמקצוע הוראה ומחקר באוניברכסיטאות הבריטיות, ומימנה את משרות ההוראה הראשונות בגאוגרפיה באוקספורד ובקיימברידג'.

עם התפתחות מחקר שיטתי גאוגרפי יותר, נוסד מכון הגאוגרפים הבריטי (IBG) בשנת 1933, על ידי כמה אנשי אקדמיה בחברה, כקבוצת-אחות לחברה. פעולותיה כללו ארגון כנסים, סיורי שטח, סמינרים וקבוצות מחקר מתמחות. כתב העת שלה, "דו"חות מכון הגאוגרפים הבריטיים" ניצב כיום בקדמת כתבי העת הבינלאומיים למחקר גאוגרפי והמחקרים שהוא מפרסם מהווים ציון דרך בתחום כולו.