גאומנסיה

גאומנסיה (ביוונית: γεωμαντεία; תרגום חופשי: "ניחוש אדמה") היא שיטת ניחוש, המפרשת סימונים על הקרקע או את הדפוסים שנוצרו על ידי השלכת חופן אדמה, אבנים או חול. הצורה הרווחת ביותר של גאומנסיה כוללת פרשנות לסדרה של 16 דמויות שנוצרו על ידי תהליך אקראי ואחריו ניתוח שלהן, ולרוב מתווספת לו פרשנות אסטרולוגית.

בעברית היא מכונה לעיתים קרובות גורל החול^[1] או גורל דניאל,^[2] והיא מופיעה אצל רבנים כמו רבי חיים ויטאל, רבי שלום שבזי, ורבי יוסף אלבו.

גאומנסיה הייתה אחת הצורות הפופולריות ביותר של ניחוש ברחבי אפריקה ואירופה, במיוחד בימי הביניים והרנסאנס, על ידי אנשים מכל המעמדות החברתיים.

בכישוף של הרנסאנס, הגאומנסיה סווגה כאחת משבע "האמנויות האסורות", יחד עם אוב, קריאה בכף היד, אירומנסיה, הידרומנסיה, פירומנסיה, נקרומנסיה, וספטולמנסיה.^[3]

היסטוריה

המילה "geomancy", מיוונית מאוחרת geōmanteía, מתורגמת מילולית ל"ראיית הנולד על ידי עפר"; זהו תרגום מילולי למונח הערבי "פילם אל-רמל", או "מדע החול". תרגומים יווניים מוקדמים יותר של מילה זו השאילו את המילה הערבית raml ("חול") ישירות, והפכו אותה לרמפיון או לרבוליון. שמות ערביים אחרים לגאומנטיות כוללים ח'אט אל-רמל ודרב אל-רמל.^[4]

השמות המקוריים של הדמויות בגאומנטיות במזרח התיכון ניתנו באופן מסורתי בערבית, למעט מקור פרסי. ההתייחסות בטקסטים הרמטיים שיוחסו לטומטום אל-הינדי המיתולוגי מצביעה אולי על מקור הודי, אם כי סקינר חושב שזה לא סביר.^[4]:17 סביר יותר שמקורם איסלאמי או ערבי, שכן מסלולי הסחר הנרחבים של סוחרים ערבים הקל על חילופי התרבות והידע.^[5]

חוקרים ואוניברסיטאות אירופיות החלו לתרגם טקסטים ועבודות ערביות בימי הביניים המוקדמים, כולל אלה העוסקים בגאומנסיה. איזידורוס מסביליה ( c. 560 - 636) מונה גאומנסיה עם שיטות ניחוש אחרות - כולל פירומנסיה, הידרומנסיה, אירומנסיה ונקרומנסיה - בלי לפרט כיצד היא נערכה.^[4] : 88 אפשר ואיזידור מסביליה התייחס לשיטות של צפייה בחזיונות בעזרת היסודות, ולא לשיטה המוכרת כגאומנסיה. השיר "Experimentarius" המיוחס לברנרדוס סילווסטריס, שכתב באמצע המאה ה-12, היה תרגום שורה לשורה לטקסט על גאומנסיה אסטרולוגית. אחד הספרים הראשונים על גאומנסיה שתורגמו ללטינית היה "Ars Geomantiae" של יו מסנטלה (תחילת המאה ה-12). בשלב זה, גאומנסיה הייתה בוודאות מערכת ניחוש נפוצה באזורים דוברי ערבית באפריקה ובמזרח התיכון.^[^{דרוש מקור]}

מתרגמים אחרים, כמו ג'רארדו דה קרמונה ( c. 1114 - 1187), הפיקו תרגומים חדשים בנושא גאומנסיה ששילבו אלמנטים אסטרולוגיים וטכניקות שעד אז זכו להתעלמות.^[4] : 94–97 מכאן ואילך, עוד ועוד חוקרים אירופיים למדו והשתמשו בגאומנסיה, וכתבו עבודות רבות בתהליך. הנרי קורנליוס אגריפס (1486–1535), כריסטופר קטאן (La Géomancie du Seigneur Christofe de Cattan (1558)) וג'ון היידון (1629 - c. 1667), כמו גם פילוסופים, תאולוגים, ואוקולוטיסטים נוספים, כתבו מסות שצוטטו ונלמדו רבות על גאומנסיה. במאה ה -17 פחת העניין בתורת הנסתר והחיזוי החל להתדלדל בגלל עליית המהפכה המדעית ועידן הנאורות.

גאומנסיה זכתה לתחייה במאה ה-19, עם התעוררות עניין מחודש בנסתר בעקבות עבודותיהם של רוברט תומאס קרוס (1850–1923) ושל אדוארד בולוור-ליטון (1803–1873). פרנץ הארטמן פרסם את ספרו, "The Principles of Astrological Geomancy",{{הערה| Hartmann, Franz (2015). Die Grundlagen der astrologischen Geomantie: Die Kunst der Vorhersage durch Punktuation, nach Cornelius Agrippa und anderen [The Principles of Astrological Geomancy: the art of divining by punctuation, according to Cornelius Agrippa and others]. Verlag Heliakon. ISBN 9783943208245. </ref> (תרגום לאנגלית: 1889) אשר דרבן עניין חדש במערכת הניבוי. המסדר ההרמטי של שחר המוזהב (שנוסד בשנת 1887) התבסס על ספר זה, וכמה ספרים ישנים יותר, החיה את הידע על גאומנסיה, יחד עם נושאים נסתרים אחרים. אליסטר קראולי (1875–1947) פרסם את עבודותיו, בהן שילב גאומנסיה עם תחומי ידע נסתר נוספים. עם זאת, בגלל הזמן הקצר שחברי שחר הזהב רצו ללמוד, לתרגל וללמד את האמנויות הנסתרות הישנות, נאלצו לדחוס שיטוץ מורכבות רבות של הגדת עתידות וטקסים, ורידדו את הטכניקות הגאומנטיות מאמנות מורכבת של פרשנות ומיומנות לזיהוי דפוסים וחיפוש תשובות שהוגדרו מראש על סמך זוגות דמויות.^[6]

כמו שיטות ניחוש אחרות, גם לגאומנסיה יש אסוציאציות מיתולוגיות. על פי טקסט הרמטי,^[7] מלאך ג'יבריל נגלה לאידריס (או הרמס טריסמגיסטוס) בחלום. אידריס ביקש הארה, וג'יבריל נענה בציור דמות גאומנטית. לאחר שנשאל לפשר מעשיו, לימד ג'יבריל את אידריס גאומנסיה. אידריס שמר על הסוד, וחיפש את טומטום אל-הינדי, מלך הודי, שכתב ספר על גאומנסיה. ספר זה הועבר דרך חוגים חשאיים לידיו של חלף אל-ברברי, שנסע למדינה ואוסלם ידי הנביא מוחמד עצמו. הוא התוודה על ידיעת הגדת עתידות, הסביר כי נביאים טרום אסלאמיים ידעו גאומנסיה, וכי על ידי לימוד גאומנסיה, אפשר "לדעת את כל מה שהנביא ידע".

טקסטים אחרים מהעת העתיקה מזהים את אידריס עם הנביאים דניאל^[^{דרוש מקור]} או עם חנוך במטרה לתת לגאומנסיה מעמד לגיטימי כמתת ומיומנות מאלוקים, ויש ספרי גורלות עבריים המכנים את הגאומנסיה גורל דניאל,^[8]^[9] או מייחסים אותו לראב"ע.^[10] עם זאת, היו מי שהתנגדו לגאומנסיה, כמו אבן ח'לדון במוקדימה שלו (1377), בטענה שמדובר במערכת ידע טרום-אסלאמית, שהפכה למיושנת עם גילוי הקוראן.^[7]

במהלך האבולוציה והנדידה של הגאומנסיה מתרבות לתרבות, שילבו פרטים שלה בסיפורים ומחזות שונים. באחד הסיפורים מסיפורי אלף לילה ולילה, גם הקוסם האפריקאי וגם אחיו משתמשים בגאומנסיה כדי למצוא את אלאדין במטרה להזיק לו. האזכור הראשון של גאומנסיה בדפוס נמצא בויליאם לנגלנד של פירס חורש, שהשווה אותה לאסטרולוגיה והעביר עליה בקורת בשל רמת המומחיות הדרושה עבורה. בשנת 1386 לגלג צ'וסר על הגאומנסיה ב"סיפורו של פארסון" מסיפורי קנטרברי: "מה נאמר על מאמינים בגורלות כמו גאומנסיה". שייקספיר ובן ג'ונסון ידועים גם הם כמי שהשתמשו בגאומנסיה לצורך הקלה קומית. הקומדיה הא-לוהית של דנטה אליגיירי (תחילת המאה ה-14) מתייחסת באופן אגבי לגאומנסיה.

יצירת המפה הגאומנטית

יצירת המפה הגאומנסית מתחילה בציור שש-עשרה של נקודות או סימנים בלי לספור, וליצור שישה עשר מספרים אקראיים המספקים את המנגנון האקראי לכאורה הדרוש לרוב צורות הניבוי. לאחר ציור השורות, יש למחוק את הנקודות זוג זוג עד שתשאר בכל שורה נקודה אחת או שתיים. זה זהה, מתמטית, להשארת שתי נקודות אם המספר זוגי, ונקודה אחת אם הוא אי זוגי. לאחר מכן מקבצים את הנקודות שנותרו מכל ארבע שורות כדי לקבל את ארבע הדמויות הגאומנטיות הראשונות, המהוות בסיס לייצור הדמויות הנותרות. חלק זה מהווה את שלב ה"השראה"^[11] של הקריאה הגאומנטית; ומכאן והלאה המפה נעשית באופן אלגוריתמי.

גאומנסיה נערכת באופן מסורתי על ידי סימון הנקודות בידיים או עם מקל בחול על משטח חלק, אך ניתן לסמן את הנקודות עם עט על לוח שעווה או נייר; יש המשתמשים גם בחפצים טקסיים. יש המסמנים את הנקודות מימין לשמאל, בעקבות המסורת הערבית לצייר אותן בכיוון הכתיבה של ערבית, אבל אין זה הכרחי. שיטות מודרניות ליצירת ארבע הדמויות הגאומנטיות הראשונות, בנוסף לדרכים המסורתיות, כוללות מחוללי מספרים אקראיים ממוחשבים, השלכת עצמים, וספירת העיניים על תפוחי אדמה.^[12] יש מי ששולפים קלפים עם דמויות גאומנטיות, אחת על כל קלף, מחבילה; במקרה זה, רק שולפים רק ארבעה קלפים לאחר ערבוב החבילה. נבנו גם מכונות להפקת מפות גאומנטיות.^[13]

כל דמות גאומנטית ממוקמת על גבי טבלה מיוחדת, המכונה תרשים המגן, הממחישה את התהליכים הרקורסיביים המזכירים את קבוצת קנטור^[5] לפיהם יוצרים את הדמויות. ארבע הדמויות הראשונות נקראות אמהות (matres בלטינית), מהן יוצרים את שאר הדמויות במפה; הן ממוקמות בארבעת הבתים הראשונים בפינה הימנית העליונה – הראשונה נמצאת בקצה הימני ביותר, האם השנייה משמאלה, וכך הלאה (המשך מסורת הכתיבה מימין לשמאל).

ארבע הדמויות הבאות, הבנות (filiae בלועזית), נוצרות על ידי סידור מחדש של הקווים המשמשים את האמהות: הבת הראשונה נוצרת מסידור הקו הראשון של כל אחת מארבע האימהות אחת מעל השנייה, השנייה מסידור הקו השני של כל אחת מארבע האימהות, וגו'. הבנות ממוקמות בארבעת הבתים הבאים בסדר באותה שורה כמו האמהות.

לאחר יצירת שמונה האימהות והבנות, יוצרים ארבעה אחיינים (בני בנים) או אחייניות (nepotes בלועזית) על ידי חיבור זוגות הדמויות שמעל בתי האחייניות המתאימים.כך האחיינית הראשונה נוצרת מסכום האימהות הראשונה והשנייה, האחיינית השנייה מהאימהות השלישית והרביעית, וגו'. הסכום מחושב על ידי חיבור הנקודות בכל אחת מארבע השורות וצמצום כפי שנעשה כדי ליצור את האימהות - אם הסכום זוגי, לשורה של הדמות המתקבלת יהיו שתי נקודות, ואם הסכום אי זוגי, לשורה תהיה נקודה אחת. מבחינה רעיונית, זהו אותו הליך בלוגיקה מתמטית כמו XOR, שבו משתמשים בשורה עם שתי נקודות במקום "שקר" ושורה עם נקודה אחת במקום "אמת".^[14]

מארבע האחייניות יוצרים את שני העדים (testes בלעז) באותה צורה: את עד ימין מסכום שתי האחייניות הראשונות, ועד שמאל משתי האחייניות האחרונות. משני העדים יוצרים באותה צורה את השופט (judex בלועזית). לבסוף, יוצרים את הדמות השש עשרה, הרב הגדול (reconciler או superiudex בלועזית) מסכום השופט והאם הראשונה, אם כי השימוש בו פחת בתקופה המודרנית.

פירוש טבלת המגן

תרשים המגן שימש, ככל הנראה, ככלי עזר חזותי מוקדם ליצירת הדמויות, והפרשנות התמקדה בדמויות החמש עשרה ושש עשרה, השופט והרב הגדול. גאומנסרים מיומנים מתבוננים בטבלה השלמה, ומפרשים את משמעויות הדמויות בהקשר של מיקומם בטבלה, המשמעות המספרית של מספר הנקודות הכולל, וכך הלאה. באופן כללי, השופט מייצג את התשובה לשאלה, עד הימין מתאר את צד השואל, עד השמאל מייצג את נושא השאלה, והרב הגדול מייצג את השפעת התוצאה (או השופט) על השואל. הגאומנסר המיומן יכול להסיק את הגורם הראשוני לסיטואציה, השפעות נסתרות, התוצאה והשפעותיה, ומגמות ואירועים כלליים בחייו של השואל באמצעות פירוש הטבלה.

חלוקה אחת של טבלת המגן לצורכי פרשנות היא לשלשות של דמויות.^[15] כל שלשה מכילה שתי אמהות או שתי בנות, והאחיינית שנוצרה מהסכום שלהן. ניתן לפרש אותם באופן אנלוגי לפירוש העדים והשופט, בכך שההורה הימני מייצג את העבר, הילד (האחיינית) את ההווה, וההורה השמאלי את העתיד; דרך אחרת לפרש שלישייה כזו מתייחסת להורה הימני כאל צד השואל, בני בריתו, המשאבים והדעות שלו, ההורה השמאלי כצד השאלה, והילד כאינטראקציה של שני הצדדים.

שלשה	דמויות מעורבות	פרשנות
שלשה ראשונה	אמא ראשונה, אמא שנייה, אחיינית ראשונה	מצבו הבריאותי של השואל, אופיו, השקפותיו, והרגליו. מגמות בחייו של השואל.
שלשה שנייה	אמא שלישית, אמא רביעית, אחיינית שנייה	ההשפעות על חייו של השואל בזמן הקריאה. גורמים המעצבים את חייו וההקשר של השאלה.
שלשה שלישית	בת ראשונה, בת שנייה, אחיינית שלישית	המקומות שאליהם הרוב ביותר מבקר, כולל הבית ומקום העבודה. אנשים וחפצים שנמצאו באותם מקומות. המשפחה, השותפים ובן הבית של הקווינר.
שלישייה רביעי	בת שלישית, בת רביעית, אחיינית רביעית	חברים, שותפים, עמיתים לעבודה, וקולגות של השואל, כמו גם אנשים שהשואל כפוף לסמכותם. מצבים וגורמים שמקורם חיצוני.

שיטה נוספת לפירוש טבלה גאומנטית היא לסכום את כל הנקודות ב-16 דמויות בטבלת המגן. פייטרו ד'אבנו הציע להשוות את הסכום למספר הנקודות בשש עשרה הדמויות הגאומנטיות, שהוא 96.^[16] אם הסכום הוא 96, השאלה תבוא על פתרונה באופן "מהיר, ולא איטי ולא מוטל בספק;" במילים אחרות, כל הסוגיות הקשורות לשאלה יבואו על פתרונן ללא דיחוי, אך גם לא לפני המועד. אם הסכום נמוך מ־96, הן יבואו על פתרונן במהירות יחסית להפרש בין 96 לסכום, ולהפך.

גאומנסרים אירופאים יצרו שיטת פירוש נוספת באמצעות מפת הבתים האסטרולוגיים, תוך שימוש במפה המרובעת בה מקובל להשתמש באסטרולוגיה מסורתית. הסדר בו דמויות מועתקות מטבלת המגן למפה משתנה בין חוגי מיסטיקנים שונים. המפה האסטרולוגית שימשה את הגאומנסרים האירופאיים כדי להעשיר את התשובות שלהם בעזרת בטכניקות אסטרולוגיות.

המשמעות של המצוין מזוהה על סמך מוקד השאילתה: זה מבוסס על היחס בין השאילתה לבתים האסטרולוגיים. יש שאלות שדורשות יותר משני משמעותים, למשל בשאילתה הכוללת כמה גורמים עיקריים (למשל, שני צדדים מתקוטטים על עזבון). לשאלות שיש להן תשובה כן או לא, או אפשרי בלתי אפשרי, ניתן לענות בקלות בעזרת מצבי השלמות הללו. אם התרשים מושלם, התשובה היא "כן". אחרת, במקרה של הכחשת השלמות, "לא".

גאומנסיה ומתמטיקה

מכיוון שכל דמות מורכבת מארבע שורות בינאריות, יש 16 דמויות גאומנטיות אפשריות. מכיוון שכל טבלת מגן נוצרת מארבע האימהות, יש 16⁴, או 65,536, טבלאות אפשריות. האלגוריתם ליצירת הטבלה מכתיב שרק דמויות עם מספר זוגי של נקודות יכולות להיות שופט^[14]; לכן כל אחד משמונת השופטים מופיע ב 8,192 טבלאות מגן. העוסקים המסורתיים בגאומנסיה משתמשים בעובדה זאת כסוג של בדיקת זוגיות כדי לוודא שלא נפלה טעות ביצירת הטבלה.

אם בוחנים את כל שש-עשרה הדמויות (ארבע האמהות, ארבע הבנות, ארבע האחייניות, העדים, השופט והרב הגדול) בטבלה, לפחות שתיים מהן חייבות להיות זהות. מכיוון שהרב הגדול אופציונלי בדרך כלל, 16 השילובים האפשריים של אימהו דמויות יכולים להניב תרשים שבו האימהות, הבנות, האחייניות, העדים והשופט שונים זה מזה.

הדמות קהילה (populus בלועזית) לא יכולה להופיע בטבלאות אילו, כי, מתמטית, היא יכולה להיווצר רק משתי דמויות זהות, או גורמת להופעה חוזרת של הדמות אליה מחברים אותה. בטבלאות כאילו השופט יהיה בהכרח חיבור (conjunctio בלועזית), ממון יוצא (amissio בלועזית), סוהר (carcer בלועזית), או ממון נכנס (acquisitio בלועזית). שישה-עשר הצירופים של אמהות, לפי האמא, לפי הסדר מהראשונה לאחרונה, הם

נער (puer בלועזית), ראש התלי (caput draconis בלועזית), שפל ראש (Tristitia בלועזית), לבן (albus בלועזית)
חיבור (conjunctio בלועזית), נערה (puella בלועזית), כבוד נכנס (fortuna major בלועזית),שפל ראש
לבן, שפל ראש, נערה, נערה
נערה, זנב התלי (cauda draconis בלועזית),שפל ראש, לבן
אדום (rubeus בלועזית), נשוא ראש (laetitia בלועזית), נערה, נער
אדום, נשוא ראש, ראש התלי, נערה
אדום, נשוא ראש, ראש התלי, זנב התלי
אדום, נשוא ראש, זנב התלי, נער
ממון נכנס (acquisitio בלועזית), נערה, לבן, כבוד נכנס
נשוא ראש, כבוד יוצא (fortuna minor בלועזית), נער, חיבור
נשוא ראש, כבוד יוצא, ממון נכנס, קאודה דרקוניס
קאודה דרקוניס, ראש התלי, שפל ראש, לבן
ראש התלי, ממון יוצא (amissio בלועזית), כבוד נכנס, שפל ראש
ראש התלי, סוהר (carcer בלועזית), לבן, כבוד נכנס
כבוד יוצא, אדום, נער, ממון יוצא
כבוד יוצא, אדום, סוהר, זנב התלי

במסורת הערבית יוצרים את ארבע האימהות משרטוט שש עשרה שורות אקראיות של נקודות בחול. התהליך נשאר כמעט ללא שינוי בזמן כניסתו לאירופה בעידן ימי הביניים, ועד היום במדינות ערביות שונות. Sikidy וצורות אחרות של ניחוש אפריקאי משתמשות גם הן בטכניקות שנותרו כמעט ללא שינוי.

דרך מסורתית באפריקה היא לזרוק חופן עפר באוויר והסתכלות בתבנית שנוצרת מפיזורו על הקרקע. דרך זאת עשויה להשתמש בעכבר גם כסוכן רוח האדמה. Ifá, אחת מהצורות העתיקות ביותר של גאומנסיה, שמקורה במערב אפריקה, משתמשת באותן שש עשרה דמויות גאומנטיות כמו הגאומנסיה הערבית והמערבית עם שמות ומשמעויות שונים; התהליך מקוצר לשימוש בשתי דמויות בלבד. בסין, הקורא עשוי להיכנס לטראנס ולעשות סימנים באדמה המפורשים על ידי שותף (לעיתים קרובות נער צעיר או אנאלפבית).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאומנסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ גורל החול, מיוחס לראב"ע, באתר בית הספרים הלאומי, ‏25 באפריל 2021
^ גורלות דניאל, באתר בית הספרים הלאומי, ‏25 באפריל 2021
^ Johannes Hartlieb (Munich, 1456) The Book of All Forbidden Arts; quoted in Láng, p. 124.
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 Skinner, Stephen (1980). Terrestrial Astrology: Divination by Geomancy. London: Routeledge & Kegan Paul Ltd.
^ ^5.0 ^5.1 Eglash, Ron (1997). "Bamana Sand Divination: Recursion in Ethnomathematics." American Anthropologist, New Series, Vol. 99, No. 1 (Mar., 1997), pp. 112–122
^ Greer, John Michael (2009). The Art and Practice of Geomancy. San Francisco: Weiser Books. מסת"ב 978-1-57863-431-6. pp. 24-5.
^ ^7.0 ^7.1 Brenner, Louis (2000). "Muslim Divination and the Religion of Sub-Saharan Africa." Insight and Artistry in African Divination. ed. John Pemberton III. Smithsonian Institution Press. pp. 50–1
^ כתב יד של קובץ ספרי גורלות, באתר בית הספרים הלאומי, ‏19 באפריל 2021
^ כתב יד של גורלות דניאל, באתר בית הספרים הלאומי, ‏19 באפריל 2021
^ גורל החול, מחבר נוסף אבן עזרא., באתר בית הספרים הלאומי, ‏20 באפריל 2021
^ Josten, C.H. (1964). "Robert Fludd's Theory of Geomancy and His Experiences at Avignon in the Winter of 1601 to 1602", Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, vol. 27, pp. 327–335
^ Pennick, Nigel (1995). The Oracle of Geomancy. Capal Bann Publishing. מסת"ב 1-898307-16-4.
^ Savage-Smith, E.; Smith, M. B.; King, D. (1982). "An Islamic Geomancy and a 13TH-CENTURY Divinatory Device." BULLETIN CENTER ARCH. V.5, P. 42.
^ ^14.0 ^14.1 Marcia Ascher, Malagasy Sikidy: A Case in Ethnomathematics, New York: Academic Press, 1997.
^ Greer, John Michael (2009). The Art and Practice of Geomancy. San Francisco: Weiser Books. מסת"ב 978-1-57863-431-6. pp. 96–9.
^ Greer, John Michael (1999). Earth Divination, Earth Magic. St. Paul: Llewellyn Publications. מסת"ב 1-56718-312-3. pp. 195–214.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31334440גאומנסיה

[1] גורל החול, מיוחס לראב"ע, באתר בית הספרים הלאומי, ‏25 באפריל 2021

[2] גורלות דניאל, באתר בית הספרים הלאומי, ‏25 באפריל 2021

[3] Johannes Hartlieb (Munich, 1456) The Book of All Forbidden Arts; quoted in Láng, p. 124.

[Skinner_80-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 Skinner, Stephen (1980). Terrestrial Astrology: Divination by Geomancy. London: Routeledge & Kegan Paul Ltd.

[Eglash-5] 5.0 ^5.1 Eglash, Ron (1997). "Bamana Sand Divination: Recursion in Ethnomathematics." American Anthropologist, New Series, Vol. 99, No. 1 (Mar., 1997), pp. 112–122

[6] Greer, John Michael (2009). The Art and Practice of Geomancy. San Francisco: Weiser Books. מסת"ב 978-1-57863-431-6. pp. 24-5.

[Brenner,_Louis_2000_pp._50–1-7] 7.0 ^7.1 Brenner, Louis (2000). "Muslim Divination and the Religion of Sub-Saharan Africa." Insight and Artistry in African Divination. ed. John Pemberton III. Smithsonian Institution Press. pp. 50–1

[8] כתב יד של קובץ ספרי גורלות, באתר בית הספרים הלאומי, ‏19 באפריל 2021

[9] כתב יד של גורלות דניאל, באתר בית הספרים הלאומי, ‏19 באפריל 2021

[10] גורל החול, מחבר נוסף אבן עזרא., באתר בית הספרים הלאומי, ‏20 באפריל 2021

[11] Josten, C.H. (1964). "Robert Fludd's Theory of Geomancy and His Experiences at Avignon in the Winter of 1601 to 1602", Journal of the Warburg and Courtauld Institutes, vol. 27, pp. 327–335

[12] Pennick, Nigel (1995). The Oracle of Geomancy. Capal Bann Publishing. מסת"ב 1-898307-16-4.

[13] Savage-Smith, E.; Smith, M. B.; King, D. (1982). "An Islamic Geomancy and a 13TH-CENTURY Divinatory Device." BULLETIN CENTER ARCH. V.5, P. 42.

[Marcia_Ascher_1997-14] 14.0 ^14.1 Marcia Ascher, Malagasy Sikidy: A Case in Ethnomathematics, New York: Academic Press, 1997.

[15] Greer, John Michael (2009). The Art and Practice of Geomancy. San Francisco: Weiser Books. מסת"ב 978-1-57863-431-6. pp. 96–9.

[Greer,_John_Michael_1999_pp._195–214-16] Greer, John Michael (1999). Earth Divination, Earth Magic. St. Paul: Llewellyn Publications. מסת"ב 1-56718-312-3. pp. 195–214.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]