ג'יימס וולפנזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס וולפנזון
James Wolfensohn
ג'יימס וולפנזון, 2003.
ג'יימס וולפנזון, 2003.
לידה 1 בדצמבר 1933
סידני, אוסטרליה
פטירה 25 בנובמבר 2020 (בגיל 86)
ניו יורק סיטי, ארצות הברית
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת סידני, אוניברסיטת הרווארד
תפקיד נשיא הבנק העולמי (1995–2005)
השקפה דתית יהדות

ג'יימס וולפנזון (באנגלית: James Wolfensohn; ‏1 בדצמבר 1933 – 25 בנובמבר 2020) היה עורך דין, בנקאי השקעות וכלכלן יהודי-אוסטרלי בעל אזרחות אמריקאית. כיהן כנשיא התשיעי של הבנק העולמי בשנים 1995–2005. במאי 2005 מונה לנציג הקוורטט לתיאום נסיגת ישראל מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות, ולפיתוחה של הרצועה שעברה לאחריות פלסטינית.

נולד בעיר סידני שבאוסטרליה. אביו היה איש עסקים יהודי, שהיגר מאנגליה לאוסטרליה בתקופת השפל הגדול. וולפנזון שימש כקפטן נבחרת הסיף האולימפית של אוסטרליה, למד מינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובשנת 1980 קיבל אזרחות אמריקאית. מילא תפקידים שונים בבנקאות העולמית, ובמאי 1995 מונה לנשיא הבנק העולמי, בו החזיק עד שנת 2005. מחליפו בתפקיד היה היהודי-האמריקאי פול וולפוביץ. ב-31 במאי 2005 מונה וולפנזון לנציג הקוורטט לנושא רצועת עזה, תפקיד אותו מילא עד פרישתו ב-30 באפריל 2006. משנת 1961 היה וולפנזון נשוי לאיליין (שנפטרה ב-19 באוגוסט 2020)[1], ונולדו להם שלושה ילדים[2]. וולפנזון נפטר ב-25 בנובמבר 2020 בגיל 86[3].

תחילת דרכו

ג'יימס דייוויד וולפנזון נולד ב-1 בדצמבר 1933 בסידני, אוסטרליה. אביו, היימאן (המכונה "ביל") נולד בלונדון למשפחת מהגרים יהודים-אוסטרים ועבד שנים רבות בחסות משפחת הבנקאים רוטשילד. ג'יימס עצמו נקרא על שם מעסיקו לשעבר של אביו, ג'יימס ארמנד דה רוטשילד (בנו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, המכונה "הנדבן הידוע". וולפנזון נקרא על שם רוטשילד בין לבין מכיוון ששניהם חלקו את אותו יום ההולדת, 1 בדצמבר). אמו, דורה, נולדה בבלגיה למשפחת מהגרים יהודים פולנים[4]. הוריו היגרו לאוסטרליה במהלך השפל הגדול וג'יימס אחת אמר על אביו שלצד היותו אינטלקטואל מן המעלה, הוא היה איש עסקים כושל. אמו דורה הייתה זמרת שהוקלטה עבור שידורי רדיו באוסטרליה והיא לימדה את ג'יימס בצעירותו לנגן בפסנתר ולדעת על בוריים את האופרות הקומיות של השותפים גילברט וסאליבן[5].

המשפחה התגוררה בילדותו של ג'יימס בבית קטן בפרברי סידני ואביו התקשה לתחזק את משק הבית הכלכלי. בגיל 16, ג'יימס החל ללמוד באוניברסיטת סידני והשלים תואר ראשון באומנויות (BA) ותואר שני במשפטים (LLB). ב-1959 ניתן לו תואר מאסטר במנהל עסקים (MBA) בסיום לימודיו בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית. בספר זיכרונות שפרסם ב-2010 התוודה כי נכשל בחלק מכיתותיו באוניברסיטה, בהן כיתת אנגלית, והיה "מתקדם איטי[6]". וולפנזון היה חבר בנבחרת האוסטרלית בסיף במהלך אולימפיאדת מלבורן (1956)[7]. בנוסף שירת גם כקצין בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי.

קריירה עסקית

וולפנזון ב-1990, בכהנו כנשיא מרכז קנדי לאומנויות.

וולפנזון ידע לאורך חייו קריירה ארוכה ויוצאת דופן בבנקאות השקעות, פיקח על הארגון מחדש של קבוצת קרייזלר בזמן שעבד בבנק ההשקעות 'האחים סלומון' (Salomon Brothers). במשך 14 שנים שימש כנשיא ומנכ"ל חברת ההשקעות 'ג'יימס ד. וולפנזון בע"מ'. לחברה היו לקוחות רבים ומגוונים, מחברת הרכב מרצדס-בנץ ועד לתאגיד האופנה פולו ראלף לורן[8]. וולפנזון היה במקביל גם פילנתרופ שתרם מכספו האישי ובזמנו החופשי היה נוהג לנגן בצ'לו. בין השנים 1980 ל-1991 כיהן כיושב ראש של אולם הקונצרטים קרנגי הול היושב בניו יורק סיטי. במהלך אותה העת פיקח על השיפוץ של האולם. בין 1990 ל-1995 כיהן כיושב ראש חבר הנאמנים של מרכז אומנויות הבמה על שם הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי היושב בוושינגטון די. סי.. וולפנזון השלים תהליך התאזרחות לארצות הברית במהלך 1980. באותה העת עלו השערות לגבי האפשרות שירש את רוברט מקנמארה בנשיאות קבוצת הבנק העולמי, השערות אותן שלל[8].

בעת פעילותו במרכז האומנויות קנדי קידם מדיניות של שינוי הסדר ההופעות למציאת קהל מאזינים רחב יותר. בין היתר נערכו בחסותו הופעות של מחזמרים מאת אנדרו לויד ובר, כגון פנטום האופרה וקאטס. לאחר פרישתו מקבוצת הבנק העולמי ב-2005 הקים חברה פרטית המשתפת פעולה עם ממשלות ותאגידים גדולים העוסקים בענפי השקעות צומחים[9]. ב-1 ביולי 1995 התמנה בידי נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לכהן כנשיא קבוצת הבנק העולמי ובשנת 2000 נבחר לקדנציה נוספת בת חמש שנים בידי חברי הדירקטוריון בהצבעה שתוצאותיה התקבלו פה-אחד. בכך וולפנזון הוא האדם השלישי שכיהן שתי קדנציות כנשיא הבנק העולמי, לאחר יוג'ין בלאק (1949–1963) (אנ') ורוברט מקנמארה (1968–1981)[10].

נשיא הבנק העולמי

וולפנזון הצטרף לבנק העולמי בתקופה סוערת. הפגישה השנתית של הבנק ב-1994 הופרעה על ידי מפגינים מאוחדים בסיסמה "חמישים שנה זה מספיק", בטענה שיש לבטל את הבנק העולמי והתאום שלו דרך הסכם ברטון-וודס, קרן המטבע הבינלאומית. סקירה פנימית משנת 1994 של איכות התשתיות של הבנק, בהובלת מנהל הבנק הבכיר וילי וואפנהנס, מצאה כי התוצאות של יותר משליש מתשתיות הבנק היו "לא משביעות רצון". באותה שנה משך הבנק מימון מסכר סארדאר סרובאר בהודו לאחר ביקורת חריפה של ארגונים לא ממשלתיים על התשתית. כמו כן המחלוקת על סכר ארון שלוש המוצע בנפאל הייתה בשיאה כשהתמנה וולפנזון[11].

הוא מיהר עם מינויו לקדם סדרת מהלכי סיוע תקציבי: הרחבת הסיוע של הבנק - ספי החוב החיצוני הורדו מהמסגרת המקורית כדי לאפשר ליותר מדינות להיות זכאיות להקלת חובות ולחלק מהמדינות להיות זכאיות להקלה נרחבת יותר; העלאת קצב הסיוע - מספר נושים החלו לתת סעד חוב זמני באופן מיידי למדינות שונות; חיזוק הקשר בין הפחתת חובות לצמצום העוני - משאבים שונים ששוחררו מהצורך לשלם חובות נועדו לשמש כדי לתמוך באסטרטגיות להפחתת עוני באמצעות ניירות אסטרטגיה לצמצום עוני (ראו להלן) שפותחו על ידי ממשלות לאומיות בהתייעצות עם האוכלוסייה האזרחית[12].

בשנת 2003 פרסמה מחלקת הערכת פעולות (OED) של הבנק העולמי סקירה על יוזמת וולפנזון (HIPC). בסקירה צוין כי 27 מדינות נהנות מדרישות חוב נמוכות באופן משמעותי מאז החלה היוזמה והגיע למסקנה כי המטרה של HIPC - לתת הזדמנות חדשה למדינות העניות בעולם ולמדינות בעלות החוב הגבוה ביותר על ידי קיצוץ החוב החיצוני שלהן לרמה ניתנת לניהול - צפויה להיות בת השגה אם כל הנושים ימסרו למעשה את מלוא חלקם בהפטרת החוב. ברישום הפרוטוקול הבנק העולמי, שנרשם לאחר שעזב את הבנק, אמר וולפנזון, "הפטרת חובות הייתה אחד הדברים החשובים ביותר שיצאו בתקופה שלי מהבנק, כי הרעיון של הסדרת החובות של מדינות עניות היה די מהפכני[13]."

למצע הפעילות של וולפנזון היו ארבע תוכניות עיקריות: מתן שירותים טובים יותר ללקוחות הבנק באמצעות "תדלוק פעילות עסקית"; למקד מחדש את סדר היום לפיתוח כך שיכלול תשומת לב רבה יותר לפיתוח אנושי, לסביבה ולמוסדות (כולל תמיכה בפעילויות שיקום באזורים הרוסים לאחר מלחמות); לספק ניהול מערכי העברת מידע מיטבי (הן השגת מידע והן שיתופו); ו"חידוש הארגון" של הבנק (כולל "זירוז תהליכים, צמצום שכבות ניהול וביזור פונקציות ואחריות לשטח"). בפגישתו השנתית הראשונה כנשיא הבנק ב-1995, הכריז וולפנזון כי נושא מרכזי במצע נשיאותו יהיה יצירת "הסכם חדש בין תורמים, משקיעים ונמענים כדי להבטיח שהמשאבים מספיקים כדי לענות על הצרכים של האנשים העניים בעולם" ושהמשאבים האלה מנוצלים ביעילות ושקיפות.

וולפנזון אמר באספה השנתית של 1996 כי על הבנק "לעבוד על החלק השני של המצע: להבטיח שימוש יעיל בכל המשאבים[14]". באחד מנאומיו אמר: "אם המצע החדש יצליח, עלינו להתמודד עם סוגיית היעילות הכלכלית והפיננסית. אבל אנחנו צריכים גם לטפל בשקיפות, אחריות ויכולת מוסדית. ובואו לא נחסוך במילים: אנחנו צריכים להתמודד עם סרטן השחיתות". הוא הציע את סיוע הבנק לממשלות שיטמיעו תוכניות לאומיות כדי למנוע שחיתות שלטונית[15].

תוכנית ההתנתקות

ערך מורחב – תוכנית ההתנתקות

לקראת תוכנית ההתנתקות של מדינת ישראל מרצועת עזה ב-2005, הקוורטט לענייני המזרח התיכון מינה את וולפנזון כמתאם מטעמו וכאחראי לכלכלה הפלסטינית ברצועת עזה ולבתי ההתנחלויות המפונות בגוש קטיף לאחר ההתנתקות. תחום אחריותו זה הוגדר בידי מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס. לדברי רייס באפריל 2004: "וולפנזון ימקד את מאמציו בשני מישורים: ראשית, התיאום בין הפלסטינים לישראל בכל הנוגע לפנים הלא-צבאיים של הנסיגה, לרבות ניהול הנכסים שיושארו מאחור; שנית, החייאת הכלכלה הפלסטינית לאחר יישום ההתנתקות[16]."

וולפנזון הצהיר בריאיון לוול סטריט ג'ורנל כי לצד ההתנתקות יעביר הבנק העולמי חבילה בסך מיליארד דולר בשנה לידי הרשות הפלסטינית למען פיתוח הכלכלה במקום והעלאת איכות החיים[17]. לצד הצהרתו של וולפנזון, גורם בממשלת אריאל שרון פרסם שהממשל האמריקאי בראשות הנשיא ג'ורג' ווקר בוש פועל להקים תשתית כלכלית בעזה לאחר ההתנתקות[18]. ביולי נפגש וולפנזון עם שר החוץ הישראלי סילבן שלום, שהביע את תמיכת ממשלת שרון במעורבות הבנק העולמי בפיתוח הכלכלי של עזה לאחר ההתנתקות[19].

וולפנזון פיקח על ההתנתקות, העלה תקציב של תשעה מיליארד דולר לשיקום הכלכלה הפלסטינית, קידם מכירת חממות חקלאיות של תושבים ישראלים שפונו בידי פלסטינים (ואף טרם לתושבים פלסטינים לקנות אותן מכספו) אך הוגבל בכך. בדיעבד טען כי היה בור על שלא שם לב לאותיות הקטנות במינויו, וכשל בהרחבת פעילותו וסמכותו מעבר לתחום הכלכלי. מתוך כך, 11 חודשים בלבד לאחר שמונה למתאם מטעם הקוורטט, התפטר וולפנזון מתפקידו. מאוחר יותר ירש את התפקיד ראש ממשלת הממלכה המאוחדת לשעבר, טוני בלייר[20].

פרישה ואחרית

ב-2005, לאחר כישלונו להביא להתחדשות כלכלית ברצועת עזה ובסיום משך כהונתו, פרש וולפנזון מנשיאות הבנק העולמי וממשרת מתאם מטעם הקוורטט ושב לעסקיו הפרטיים. וולפנזון נפטר ב-25 בנובמבר 2020 בגיל 86[3].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס וולפנזון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ELAINE WOLFENSOHN Obituary (2020) - New York Times, www.legacy.com (באנגלית)
  2. ^ James David Wolfensohn, World Bank (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Howard Schneider, James D. Wolfensohn, who led World Bank through tumultuous decade, dies at 86, וושינגטון פוסט, ‏25 בנובמבר 2020
  4. ^ James Wolfensohn: banker to the world, 9 October 2010
  5. ^ Howard Schneider, James D. Wolfensohn, who led World Bank through tumultuous decade, dies at 86
  6. ^ James D. Wolfensohn, A Global Life: My Journey Among Rich and Poor, from Sydney to Wall Street to the World Bank, PublicAffairs, 2010-10-12, מסת"ב 978-1-58648-993-9. (באנגלית)
  7. ^ World Bank biography, 7 May 2008
  8. ^ 8.0 8.1 James Wolfensohn, Former World Bank Chief And Champion Of The Poor, Dies At 86
  9. ^ Former World Bank President James Wolfensohn Joins Board of Carnegie Corporation of New York, 12.03.2009
  10. ^ David Bosco, An interview with James Wolfensohn, 5 October 2010
  11. ^ James D. Wolfensohn, Who Led the World Bank for 10 Years, Dies at 86, The New York Times
  12. ^ James D. Wolfensohn - 9th President of the World Bank Group, June 1, 1995 - May 31, 2005
  13. ^ Jieun Choi, Mark A. Dutz, Zainab Usman, The Future of Work in Africa: Harnessing the Potential of Digital Technologies for All, World Bank Publications, 2020-06-26, מסת"ב 978-1-4648-1445-7. (באנגלית)
  14. ^ Corruption: The search for the smoking gun, 1 September 1996
  15. ^ REX NUTTING, World Bank chief charges 'corruption', 1 October 1996
  16. ^ הקוורטט מינה מתאם להתנתקות, באתר וואלה!‏, 15 באפריל 2005
  17. ^ רן דגוני, ‏נשיא הבנק העולמי: נתמוך בגיבוש חבילת סיוע בסך עד מיליארד דולר בשנה לשטחים, באתר גלובס, 22 באפריל 2004
  18. ^ רן דגוני, ‏נשיא הבנק העולמי: נתמוך בחבילת סיוע במיליארד ד' בשנה לפלשתינים, באתר גלובס, 22 באפריל 2004
  19. ^ סגן ראש הממשלה ושר החוץ, סילבן שלום נפגש עם נשיא הבנק העולמי ג'יימס וולפנזון, 7 ביולי 2004
  20. ^ שרה ליבוביץ-דר, ‏מסעות טוני בארץ הקודש: מה עשה בלייר במזה"ת חוץ מהרבה מאוד כסף?, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2016


הקודם:
לואיס פרסטון 		נשיא הבנק העולמי הבא:
פול וולפוביץ'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39724304ג'יימס וולפנזון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27יימס_וולפנזון&oldid=2706674"