גילברט וסאליבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גילברט וסאליבן (Gilbert and Sullivan) הוא שמה של השותפות בין הליבריתן ויליאם שוונק גילברט (18361911) והמלחין ארתור סאליבן (18421900), אשר יצרו בין השנים 18711896 ארבע עשרה אופרות קומיות באנגליה של התקופה הוויקטוריאנית. בין הידועות ביותר "אה"מ פינאפור" (1878), "שודדי הים מפנזאנס" (1879), "המיקאדו" (1885) ו"שייטי הגונדולות" (1889).

גילברט יצר עולם קומי מטורף, שהוא קרא לו "טופסי טרווי" ("תוהו ובוהו"), שבו הכל ייתכן, שדים ופיות רוקדים עם לורדים בריטים, נגני גונדולה וחיילים יפנים פוצחים בזמר אנגלי פופולרי, ועוד. סאליבן, הצעיר בשש שנים מגילברט, הלחין מוזיקה קליטה במיוחד, אשר תרמה לאווירה ההומוריסטית ולתחושת פאתוס.

האופרות של גילברט וסאליבן זכו להצלחה רחבה ובינלאומית, ועודן מבוצעות תדיר בארצות הדוברות אנגלית. בהישענם על צורת האופרטה שהחלה להיות פופולרית באירופה, הציגו גילברט וסאליבן חידושים הן בתוכן והן בצורה, שהשפיעו ישירות על התיאטרון המוזיקלי (המחזמר) במאה ה-20. האופרות השפיעו על הכתיבה ועל השיח הציבורי באותה עת, ומאוחר יותר, על עולם הסרטים והטלוויזיה. הן זכו גם לחיקויים רבים, ונעשו עליהן פארודיות על ידי בדרנים.

המפיק ריצ'רד ד'וילי קארט הפגיש את הצמד, וטיפח את שיתוף הפעולה בין השניים. הוא בנה בעבורם את תיאטרון סבוי בלונדון בשנת 1881, שם הוצגו האופרות, אשר קיבלו את הכינוי "אופרות סבוי". קארט גם הקים את חברת האופרה ד'וילי קארט, אשר קידמה והציגה את האופרות במשך יותר ממאה שנים.