ג'ון וולפי

ג'ון וולפי
John Volpe

וולפי כמזכיר התחבורה, 1970
וולפי כמזכיר התחבורה, 1970
לידה	8 בדצמבר 1908 וייקפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	11 בנובמבר 1994 (בגיל 85) נאהנט, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם מלא	ג'ון אנתוני וולפי
מדינה
השכלה	המכון הטכנולוגי ונטוורת'
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בת זוג	ג'ובאנינה בנדטו (1934–1994)
שגריר ארצות הברית באיטליה 6 במרץ 1973 – 24 בינואר 1974 (46 שבועות ו־3 ימים) תחת הנשיאים ניקסון, פורד, קרטר → גרהאם מרטין ריצ'רד גארנדר ←
מזכיר התחבורה של ארצות הברית ה־2 22 בינואר 1969 – 2 בפברואר 1973 (4 שנים) תחת הנשיא ריצ'רד ניקסון → אלן בויד קלוד בריניגר ←
מושל מסצ'וסטס ה־61 וה־63 7 בינואר 1965 – 22 בינואר 1969 (4 שנים) סגן אליוט ריצ'רדסון (1967-1965) פרנסיס סרג'נט (1969-1967) → אנדיקוט פירבודי פרנסיס סרג'נט ←
5 בינואר 1961 – 3 בינואר 1963 (שנתיים) סגן אדוארד מקלפלין ג'וניור → פוסטר פורקולו אנדיקוט פירבודי ←

ג'ון אנתוני ווֹלְפִּי (באנגלית: John Anthony Volpe‏; 8 בדצמבר 1908 – 11 בדצמבר 1994) היה פוליטיקאי, איש עסקים ודיפלומט אמריקאי ממדינת מסצ'וסטס. וולפי, בנם של מהגרים איטלקים, ייסד וניהל חברת בנייה גדולה. בקריירתו הפוליטית היה רפובליקני בולט במסצ'וסטס ההולכת וגדלה, וכיהן כמושלהּ ה-61 וה-63 בשנים 1961–1963 ולאחר מכן בין השנים 1965–1969. במהלך כהונתו הראשונה של ריצ'רד ניקסון כנשיא ארצות הברית, היה וולפי מזכיר התחבורה של ארצות הברית, ולאחר מכן כשגריר ארצות הברית באיטליה עד 1977. במחלקת התחבורה היה וולפי דמות חשובה בפיתוח מערכת הכבישים הבין-מדינתיים.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

וולפי נולד בדצמבר 1908 בווייקפילד שבמסצ'וסטס. הוא היה בנם של ויטו ופילומנה (לבית בנדטו) וולפי, מהגרים לארצות הברית שהגיעו ב-1905 מפסקוסנסונסקו (Pescosansonesco) שבאברוצו אל שכונת "הקצה הצפוני" של בוסטון, דרך אוניית נוסעים בשם "SS Canopic" של וייט סטאר ליין. אביו עסק בתחום הבנייה. וולפי למד אדריכלות במכון הטכנולוגי ונטוורת' שבבוסטון, ובתום לימודיו הגבוהים הקים משרד בנייה משלו בשנת 1930. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה חברת הבנייה שלו מהמובילות שבארצות הברית. בשנת 1934 נישא וולפי לג'ובאנינה בנדטו, ממנה חבק שני ילדים, ג'ון אנתוני הבן ולורטה ז'אן וולפי רוטונדי. במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב לשירות מדינתי בצי ארצות הברית, והתגייס בדרגת רב-סרן (Lieutenant Commander).

התפקיד הפוליטי הראשון של וולפי היה בשנת 1951, כאשר כיהן כסגן יושב ראש המפלגה הרפובליקנית במסצ'וסטס. ב-1953 מינה אותו המושל כריסטיאן הרטר לנציב העבודות הציבוריות של מסצ'וסטס, ובשנת 1956 מונה בידי נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר כמנהל הראשון של מִנהל הכבישים הפדרלי. בתפקיד זה הוא פיקח על השלבים הראשוניים של פיתוח מערכת הכבישים הבין-מדינתיים.

מושל מסצ'וסטס

מושל מסצ'וסטס ג'ון וולפי (מימין) ומושל ויסקונסין וורן נואלס משוחחים עם שר החוץ אבא אבן בירושלים, 29 בינואר 1968

בשנת 1960 נבחר וולפי למושל מסצ'וסטס, והביס את מזכיר המדינה המכהן ג'וזף ד. וורד. הוא כיהן כמושל משנת 1961 עד 1963. ב-1962 הובס וולפי בקושי רב בבחירות לתקופת כהונה שנייה, והפסיד ליועץ המושל לשעבר וידיד נפשו של ג'ון פיצג'רלד קנדי, אנדיקוט פיבודי. בבחירות 1964 התמודד וולפי פעם נוספת למשרד המושל, והצליח לתעל לטובתו את חוסר הסדר בתוך המפלגה הדמוקרטית של מסצ'וסטס כאשר סגן המושל פרנסיס בלוטי ניצח את פיבודי בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. חרף ניצחונות הדמוקרטים ברחבי ארצות הברית במחזור בחירות זה, וולפי ניצח את בלוטי במרוץ צמוד. בשנת 1966 נבחר וולפי לתקופת הכהונה הראשונה בהיסטוריה של מסצ'וסטס שהייתה בת ארבע שנים, וניצח את התובע הכללי של הקהילייה לשעבר אדוארד ג'. מקורמק.

במהלך כהונתו כמושל, חתם וולפי על חקיקה האוסרת חוסר-שוויון גזעי במערכת החינוך המדינתית, ועל חוקים העוסקים בארגון מחדש של מועצת החינוך של מסצ'וסטס, ליברליזציה של חוקי פיקוח ילודה והגדלת דיור ציבורי למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. וולפי העלה את פדיון המדינה אחרי שניהל מאבק ארוך — ובסופו של דבר מוצלח — למסד מס קנייה מדינתי בן שלושה אחוזים. הוא כיהן כיו"ר אגודת המושלים הלאומית בשנים 1967–1968. ב-22 באפריל 1965 אירח וולפי את מרטין לותר קינג בבית מדינת מסצ'וסטס, ולאחר מכן נשא קינג נאום בפני מושב משותף של בית המחוקקים.

בבחירות 1968 התמודד וולפי ללא הועיל בתור "בן המועדף" (Favorite son) בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית של המפלגה הרפובליקנית במסצ'וסטס. אף שהיה האדם היחיד שפורמלית עמד לבחירה, וולפי הפסיד למושל ניו יורק נלסון רוקפלר ששמו נכתב על ידי המוני תומכים בספוטניות על פתקי ההצבעה. וולפי הביע תמיכה במועמדותו של ריצ'רד ניקסון. הוא נמנה בין המועמדים הסופיים של ניקסון בעת בחירת עמיתו למירוץ; אף שנחשב למקובל בכל מחנות המפלגה, בחר ניקסון במושל מרילנד ספירו אגניו.

מזכיר התחבורה

לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968, הנשיא ניקסון תגמל את וולפי על תמיכתו בו ומינה אותו למזכיר התחבורה של ארצות הברית. וולפי התפטר ממשרת מושל לשם תפקידו החדש בקבינט של ארצות הברית, וכיהן בתפקיד זה בין השנים 1969–1973.

במהלך כהונתו זנח וולפי עיסוקים קודמים כגון סלילת כבישים מהירים לבלי היכר, ובמקום זאת דחף לגישה מאוזנת בבניית תשתיות התחבורה של ארצתו הברית. הוא תרם במיוחד לסיום הניסיונות להחיות את מיזם החגורה הפנימית הכושל בבוסטון, אותו קידם כראש מנהל הכבישים הלאומי. באופן דומה, ההחלטה של ​​וולפי ב-1969 לבלום את ההצעה לסלילת הכביש המהיר ריברפרונט הצילה את הרובע הצרפתי ההיסטורי של ניו אורלינס וסימנה ניצחון משמעותי סביבתנים, שהצליחו לשכנע את וולפי כי כביש מהיר שינתק את הרובע מחזית הנהר יהא הרסני. בתקופתו הוקמה אמטרק. כרוכב אופניים מושבע שרכב לעבודה על אופניים מתקפלים, הוא השתמש בתחביבו — ובמשבר האנרגיה העולמי — כדי לעודד אמריקאים נוספים לרכוב על אופניים.

וולפי היה השני שכיהן כמזכיר התחבורה לאחר שהתפקיד הפך למינוי ברמת הקבינט. בשנת 1970 קיבל את פרס ההצטיינות של העיתון "Engineering News-Record" על שירותו כמזכיר התחבורה.

שגריר ארצות הברית באיטליה

וולפי היה בעל-עניין מתמיד ועקבי במולדת הוריו, וביקר בה פעמים רבות. בשנת 1969 הוענק לו תואר אביר צלב גדול במסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה. ב-1973 הועמד בידי הנשיא ניקסון בפני הסנאט של ארצות הברית לשרת כשגריר ברומא, תפקיד אותו מילא עד 1977. בעת שליחותו הדיפלומטית היה מושא להתנשאות מצד האליטה האיטלקית בשל שורשיו מדרום איטליה, והרגיז לא פעם גורמים שמאלניים בממסד הפוליטי של איטליה כאשר מתח ביקורת נגד שילוב המפלגה הקומוניסטית האיטלקית בממשלת איטליה. העיתונות הקומוניסטית באיטליה האשימה את וולפי בהיותו נאו-פשיסטי בשל עמדותיו.

בערוב ימיו

ב-11 בנובמבר 1994 נפטר וולפי בגיל 85 בביתו שבנאהאנט.

לקריאה נוספת

• Roberto Fornasier, The Dove and the Eagle, Cambridge Scholars Publisher, 2013, מסת"ב 9781443844833
• Richard Gardner, Mission Italy: On the Front Lines of the Cold War, 2005, מסת"ב 9780742539983
• Mark H. Rose and Raymond Mohl, Interstate: Highway Politics and Policy Since 1939, University of Tennessee Press, 2012, מסת"ב 9781572337831
• Dennis Wainstock, Election Year 1968: The Turning Point, Enigma Books, 2013, מסת"ב 9781936274413.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון וולפי בוויקישיתוף

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32535540ג'ון וולפי