ברכת כהנים בכותל המערבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרה התייחסות לביקורת של גדולי הדור על המנהג. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרה התייחסות לביקורת של גדולי הדור על המנהג. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה
מעמד ברכת כהנים בכותל בחול המועד סוכות תשס"ט

מעמד ברכת כהנים המוני בכותל המערבי הוא מנהג שמונהג מאז שנת תשל"א (1970) ומתקיים פעמיים בשנה - בחול המועד של חג הסוכות ושל חג הפסח. הוגה ויוזם המנהג הוא הרב מנחם מנדל גפנר.

התפתחות המנהג

הרעיון לעריכת טקס מעמד המוני של ברכת כהנים בכותל המערבי נהגה על ידי הרב גפנר בקיץ תש"ל (1970), בעקבות אירועים ביטחוניים קשים שאירעו בישראל. הוא קיבל את הסכמת רבו האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר והרב יעקב ישראל קניבסקי. הרב קנייבסקי יעץ לו שלא להרבות בפרסום ותעמולה לעניין, כדי "לא לעורר את השטן".

המעמד הראשון תוכנן לתאריך א' באב של אותה שנה. יום זה נחשב בעל סגולה מיוחדת, בשל היותו יום פטירת אהרן הכהן, שהוא תאריך הפטירה היחיד המוזכר בתורה. אולם זמן קצר קודם לכן חלה הרב גפנר והדבר לא יצא לפועל ונדחה למועד אחר.

המועד הבא נקבע ליום שלישי ג' בכסלו ה'תשל"א, שגם הוא נחשב לתאריך בעל סגולה מיוחדת, בשל היותו היום השלישי בשבוע ביום השלישי של החודש השלישי. הפרסום היה מינימלי וכלל מודעה קטנה ביומון "המודיע", שהיה אז היומון החרדי היחיד, וכן מעט מודעות רחוב.

במעמד הראשון שנקבע לשבע בבוקר נכחו אלפי יהודים. לפני התפילה נשא הרב גפנר דברי התעוררות בפני הנוכחים. כשהגיע שליח הציבור בחזרת הש"ץ לברכת כהנים, התפרסו מאות כהנים לאורך אבני הכותל ובירכו את המוני המתפללים. הרב מאיר יהודה גץ, רב הכותל, הקריא ברמקול את מילות הברכה עליהם חזרו הכהנים[1]. מעמד נוסף של ברכת כהנים התקיים לאחר קרוב לחודשיים בערב ראש חודש שבט[2].

בין השנים תשל"א - תשל"ח (19701978) נערך מעמד ברכת הכהנים ההמונית בכותל המערבי חמש פעמים בשנה: בחול המועד של סוכות ופסח, באחד מימי השבוע שלאחר חג השבועות, בראש חודש אב[3] ובאחד מימי החנוכה. משנת תשל"ח ואילך הוחלט לקיים את המעמד פעמיים בשנה: בחול המועד של סוכות ושל פסח.

במשך שנים היה הרב גפנר הרוח החיה בעריכת המעמדות ההמוניים של ברכת הכהנים בכותל המערבי. הוא קיבל מכתבי תודה רבים ובהם גם סיפורים אישיים על ישועות של אנשים שהשתתפו במעמד. הרב גפנר נפטר בי"ח בטבת ה'תשמ"ח. בצוואתו התייחס למנהג שיזם, ואת דבריו חתם: "וגם הברכת כהנים בעזרת ה' יתברך יימשך עד ביאת הגואל צדק, ויהי ברכת ה' עליכם, אמן כן יהי רצון".

עם השנים גבר מספר המשתתפים במעמד הדו-שנתי של ברכת הכהנים בכותל המערבי, ונוכחים בו עשרות אלפי איש. המשטרה נערכת למניעת התפרעויות ויידויי אבנים של מוסלמים מהר הבית ופורסת באזור אלפי שוטרים. לאחר התפילה נערכת קבלת פני העולים לרגל על ידי הרבנים הראשיים לישראל ורב הכותל.

בעקבות מגפת הקורונה בחג הפסח 2020 לא התקיים מעמד ברכת הכהנים המסורתית, ובמקום זה התקיים מעמד עם עשרה כהנים בלבד.

המעמד נערך בסיוע הקרן למורשת הכותל המערבי.

מקורות וסיבת המנהג

בתורה נאמר אחרי הציווי על ברכת כהנים "ואני אברכם", כלומר שברכת כהנים נעשית על ידי הקדוש ברוך הוא, ולכן ניתן משקל רב לברכה זו. בספר דברי הימים כתוב שברכת הכהנים מתקבלת בשמים:”וַיָּקֻמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם”.

בספר הרוקח (פרשת תצווה) לרבי אלעזר מוורמייזא מובא:"אם היו שלוש מאות כהנים עומדים בהר הזיתים והיו אומרים ברכת כהנים, היה בא המשיח".

בספר חסידים (דפוס ברלין, סימן תר"ל) מסופר שרב האי גאון אמר לתלמידו שאליהו הנביא אמר לו שאם יקיפו הכהנים את הר הזיתים יבוא המשיח. על סיפור זה של רב האי גאון הועלו פקפוקים.

כיוון שלכהנים אסור לעלות להר הזיתים המלא בקברים, הועתק המנהג לכותל המערבי.

לקריאה נוספת

  • ברוך גפנר, ברכת כהנים - קונטרס ברכות הכהנים ההמוניות על ידי הכותל המערבי, תשל"ב
  • ברוך גפנר, עולמו של חסיד - מסכת חייו של הרב מנחם מנדל גפנר, תשס"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0