בריכת חזקיהו
 | |
| הבריכה, מרץ 2010 | |
| הקמה ובנייה | |
|---|---|
| תקופת הבנייה | ? – תקופת בית שני |
 הבריכה ברובע הנוצרי | |
.jpg)
בריכת חזקיהו היא מקווה מים עירוני מעשה ידי אדם מתקופת בית שני המצויה בדרומו של הרובע הנוצרי, בעיר העתיקה בירושלים, בעל מאפיינים של בריכת חורף.
לבריכה צורה מלבנית. אורכה (מדרום לצפון) של הבריכה הוא כשבעים וחמישה מטרים, ורוחבה (ממזרח למערב) כארבעים ושנים וחצי מטרים (42.5×75). סך שטחה של הבריכה הוא בערך 3150 מ"ר, למעלה משלושה דונם. הסימטריות של צורתה המלבנית מופרעת על ידי ח'אן הקופטים אשר תוחם את הבריכה מצפון.
הבריכה מוקפת מכל עבריה במבנים. הבניינים הגובלים ברחוב דוד תוחמים את הבריכה מדרום, הבניינים הגובלים ברחוב הנוצרים תוחמים את הבריכה ממזרח, בצפון נתחמת הבריכה על ידי ח'אן הקופטים, ובמערב נתחמת הבריכה על ידי קבוצת מבנים הסמוכים לסמטת סנט ג'ורג'.
בריכת חזקיהו ניזונה שנים רבות מבריכת ממילא על ידי אמת מים שהובילה מים בין שתי הבריכות. ייתכן שבריכת חזקיהו ניזונה גם ממימי האמה העליונה, אמה שהובילה מים לעיר מבריכות שלמה וממעיין אל ערוב בדרום הר חברון לירושלים בימי בית שני.
הבריכה הייתה פעילה עד לדורות האחרונים. בספר אשר הוציא הרופא וחוקר ארץ ישראל טיטוס טובלר בשנת 1853 ישנו ציור של בריכת חזקיהו מלאת מים. ניתוקה של בריכת חזקיהו מבריכת ממילא הביא להתייבשותה, במיוחד בימי הקיץ.
שמות הבריכה
השם 'בריכת חזקיהו' הוא מאוחר וניתן לבריכה רק בדורות האחרונים על ידי עולי רגל נוצריים. בספר מלחמת היהודים (ל, יא, ד) של יוסף בן מתתיהו מכונה, ככל הנראה, בריכה זאת בשם 'בריכת המגדלים'. יוסף בן מתתיהו מזכיר את הבריכה בתיאור המצור הרומאי על ירושלים בשנת 70 לספירה: "והרומאים החלו לשפוך את הסוללות ... והסוללה עשה הלגיון העשירי בצד צפון במקום הנקרא בריכת אמיגדלון". השם בריכת המגדלים ניתן לה כנראה עקב סמיכותה למגדלים אשר היו במצודה הידועה כמגדל דוד.
בתקופה הצלבנית כונתה הבריכה 'מקווה המרחצאות' (בלטינית Lacus Balneorum), כנראה משום שבסמיכות לבריכה היה בית מרחץ. הערבים מכנים את הבריכה 'ברכת חמאם אל בטרק'. פירושו של שם זה הוא הבריכה של החמאם של הפטריארך. שם זה ניתן לה עקב סמיכותה לחמאם שהפעילה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, ואולי יש לו קשר לשם הצלבני של הבריכה.
יש המעלים את האפשרות שבריכת חזקיהו היא 'הבריכה העליונה' אשר מופיעה בפרק ז בספר ישעיהו: "ויאמר ה' אל ישעיהו, צא נא לקראת אחז, אתה ושאר ישוב בנך, אל קצה תעלת הבריכה העליונה, אל מסילת שדה כובס". זיהוי זה אינו מקובל על האנציקלופדיה המקראית הממקמת את הבריכה העליונה במקום אחר, צפונית מזרחית ממיקומה של בריכת חזקיהו אך עדיין בתוך תחומי העיר העתיקה.
סקר טֶבַע בבריכה
סקר של טבע בתווך העירוני בין חומות העיר העתיקה שנערך על ידי החברה להגנת הטבע והרשות לפיתוח ירושלים מלמד שהעיר העתיקה כחיבור אקולוגי בין שני אזורי אקלים - אקלים ספר המדבר ואקלים ים תיכוני - משמרת מגוון של מערכות אקולוגיות בזכות שיווי משקל עדין שמתקיים בין אדם לטבע. בבריכה שמתמלאת מדי חורף נמצאו ראשני קרפדות. ממימי הבריכה המוזנחת ומלאת האשפה נהנים גם סיסים ועטלפים.
מבצע ניקיון הבריכה
במהלך חודש יוני 2011 החלה עיריית ירושלים בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים והמשרד להגנת הסביבה במבצע לנקיון הבריכה ולהסדרת הביוב הזורם לתוכה. עבודות הניקיון בוצעו במהלך הלילה על מנת למזער את ההפרעה לסוחרי העיר העתיקה. לאחר כחודשיים של עבודות מורכבות, בהן פונו אלפי טון פסולת ועפר, נחשפה רצפתה של הבריכה.
כמו כן הושלם חיבור כלל הבתים למערכת הביוב העירונית ובכך הופסקה הזרמת ביוב לבריכה.
קישורים חיצוניים
- ניר חסון, הבריכה ההיסטורית שעלולה לגרום למשבר דיפלומטי עם מצרים וירדן, באתר הארץ, 16 ביוני, 2011
36097328בריכת חזקיהו