המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה (1910-1911) היא מהדורה בולטת של אנציקלופדיה בריטניקה. חלק מערכיה נכתבו על ידי הנודעים שבמשכילי התקופה. אף בימינו, ערכיה אלה מהווים מוקד התעניינות לחוקרים, בתור אבן-בוחן תרבותית של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים; ואולם, הערכים כוללים גם מספר תחומים מעוררי קשיים בעבור החוקר בן-זמננו המעוניין לעשות בהם שימוש כמקור. המהדורה האחת-עשרה כבר איננה מוגנת בזכויות יוצרים, ובעקבות זאת נעשתה זמינה באינטרנט באופן חופשי, הן בצורתה המקורית והן בגלגולם מחדש של חלקיה אל תוך אנציקלופדיות אינטרנט ואתרי אינטרנט.
רקע
הפקת המהדורה האחת-עשרה נעשה בהנהגתו של הוראס אברט הופר, מוציא-לאור אמריקאי, ובעריכתו של יו צ'ישולם. הופר רכש את הזכויות למהדורה התשיעית בת 24 הכרכים (ובנוסף, כרך מפתח-עניינים) ושכנע את עיתון הטיימס הלונדוני להוציאה בהדפסה מחודשת, בתוספת אחד-עשר כרכים חדשים (ובסך-הכל, 35 כרכים), וזו הייתה למהדורה העשירית, שיצאה לאור בשנת 1902. התקשרותו של הופר עם הטיימס הסתיימה בשנת 1909, אז החל מנהל מגעים עם ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג' להדפסת המהדורה האחת-עשרה בת 29 הכרכים. הגם שהיא נתפשת בדרך כלל כיצירה בריטית במהותה, המהדורה האחת-עשרה ספגה השפעות אמריקאיות לא מבוטלות, הן מבחינת היקף התכנים הקשורים בארצות הברית ובקנדה, והן בשל המאמצים שנעשו לכוונה אל לב ההמונים. כמו כן, שיטות מכירה אמריקאיות סייעו למכירותיה. כ-11% ממחברי-הערכים באנציקלופדיה היו אמריקאים, ומשום כך נפתח בניו יורק משרד שנועד לנהל את ענייני המיזם בצפון אמריקה.
חלק מערכיה נכתבו על ידי משכילי אותם הימים, דוגמת אדמונד גוסה, ג'.ב. ברי, אלגרנון צ'ארלס סווינברן, ג'ון מויר, הנסיך פיוטר קרופוטקין, תומאס הנרי הקסלי, אדמונד הוסרל, ויליאם מייקל רוסטי ומשכילים ידועים אחרים בני התקופה. בין הכותבים הידועים פחות היו כמה שמאוחר יותר עלו לגדולות, כגון ארנסט רתרפורד וברטראנד ראסל. ערכים רבים הועתקו מן המהדורה התשיעית, חלקם בעדכון מזערי, תוך פיצול ערכים ארוכים במיוחד לחלקים קטנים יותר לנוחות המעיין, ואחרים קוצצו עמוקות. הכותבים המפורסמים כתבו בדרך כלל ערך אחד או חלק מערך. עיקר העבודה נעשה על ידי עיתונאים, אנשי סגל המוזיאון הבריטי ואנשי אקדמיה. לראשונה בתולדות אנציקלופדיה בריטניקה כללה מהדורת 1911 גם כותבות, שמנו בסך הכול 34 נשים.
המהדורה האחת-עשרה הכניסה מספר שינויים במסורת המו"לית של אנציקלופדיה בריטניקה. הייתה זו המהדורה הראשונה שהודפסה והופצה בשלמותה, כיחידה אחת, במקום השיטה המסורתית של הוצאה חלקים-חלקים, כל חלק לאחר שהעבודה עליו הסתיימה. הסְדָר נשמר באופן שאפשר את עדכונו במהלך העבודה עד לפרסום. הייתה זו המהדורה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה שיצאה לאור עם כרך מפתח-עניינים מלא שכלל גם מפתח על-פי קטגוריות, שקיבץ יחדיו הפניות לערכים בנושאים דומים. הייתה זו גם המהדורה שזנחה את מבנה הערכים הארוכים מאוד; הגם שאורכה הכולל היה זהה בקירוב לזה של קודמתה, מספר ערכי המהדורה האחת עשרה מנה כ-40,000 בהשוואה ל-17,000 בלבד במהדורה הקודמת. הייתה זו גם הגרסה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה שכללה ביוגרפיות על אנשים עוד בימי חייהם.
על-פי ספרם של קולמן וסימונס (עמוד 32), חלוקת התכנים של האנציקלופדיה נעשתה באופן הבא:
| נושא | תוכן |
|---|---|
| גאוגרפיה | 29% |
| מדעים מדויקים וישומיים | 17% |
| היסטוריה | 17% |
| ספרות | 11% |
| אמנויות יפות | 9% |
| מדעי החברה | 7% |
| פסיכולוגיה | 1.7% |
| פילוסופיה | 0.8% |
הופר מכר את הזכויות על האנציקלופדיה לחברת "סירס רובק" משיקגו בשנת 1920, ובכך השלים את הפיכתה של אנציקלופדיה בריטניקה למיזם אמריקאי בעיקרו.
בשנת 1922, יצאו לאור שלושה כרכים נוספים, שסקרו את אירועי השנים שחלפו מצאת החלק העיקרי של האנציקלופדיה, ובפרט מלחמת העולם הראשונה. כרכים אלה, יחד עם הדפסה מחודשת של המהדורה האחת עשרה, היו למהדורה השתים-עשרה של האנציקלופדיה. גם המהדורה השלוש עשרה נוצרה באופן דומה, אף היא על ידי הוספת שלושה כרכים חדשים למהדורה השתים-עשרה, והיא יצא לאור והופצה לחנויות הספרים בשנת 1926. כך, ניתן לומר בבירור שהמהדורותיה השתים-עשרה והשלוש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה היו קרובות במיוחד למהדורה האחת-עשרה וחלקו למעשה את רוב התכנים. אולם, בחלוף השנים, נעשה ברור שנדרשת עבודת עדכון עמוקה ורצינית יותר לתוכני האנציקלופדיה. משכך, המהדורה הארבע-עשרה, שיצאה לאור בשנת 1929, היוותה שכתוב יסודי של קודמותיה, תכנים רבים הושמטו או קוצרו ואת מקומם תפסו תכנים חדשים. אף על פי כן, המהדורה האחת-עשרה נחשבת לבסיס כל המהדורות, הגרסאות וההדפסות החוזרות של אנציקלופדיה בריטניקה עד לשנת 1974, עת הושלמה הכנתה והוצאתה לאור של המהדורה החמש-עשרה, שהתבססה על שיטות מודרניות להצגת מידע.
בערכי המהדורה האחת-עשרה נותר עניין גם לקורא בתחילת המאה ה-21, במיוחד כאבן-בוחן תרבותית: האימפריה הבריטית הייתה אז בשיא תפארתה, האימפריאליזם משל בכיפה, רוב העולם נשלט על ידי מונרכים, ואימי מלחמות העולם עוד לא הוטלו על כתפי האנושות. הערכים מהווים מקור שערכו לא יסולא בפז לשם למידת נושאים שהושמטו מאנציקלופדיות בנות-זמננו, במיוחד ביוגרפיות ופרקים בתולדות המדעים והטכנולוגיות. כיצירה טקסטואלית, לאנציקלופדיה ערך משל עצמה, ביצגה דרכי כתיבה של ראשית המאה העשרים. לדוגמה, נעשה בכתיבתה שימוש רב באמצעים כגון כזב פתטי, שכיום כבר אינם נפוצים כבעבר.
ביקורות נודעות על המהדורה האחת-עשרה
בשנת 1917 פרסם מבקר-התרבות וילארד הנטינגטון רייט את "Misinforming a Nation" ("מטעים אומה"), ביקורת בת למעלה מ-200 עמודים המונה אי-דיוקים והטיות שנמצאו במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה. לדבריו, הבריטניקה "מתאפיינת בסילופים, השמטות בלתי-נסלחות, דעות קדומות קנאיות ופטריוטיות, איבות אישיות, טעויות עובדתיות צורמות, בערות אקדמית, הזנחה דוחה של תרבויות לא-בריטיות, אגוצנטריות מדהימה ובוז לא מוסתר לקידמה האמריקאית."
איימוס ארבן שירק, שקרא את המהדורות האחת-עשרה והארבע-עשרה בשלמותן במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, אמר שהוא מוצא במהדורה הארבע-עשרה "שיפור גדול" בהשוואה לזו האחת-עשרה, בהצהירו ש"רוב החומר שוכתב לגמרי".
רוברט קוליסון, בספרו "Encyclopaedias: Their History Throughout The Ages" (שנכתב בשנת 1966), כתב שהמהדורה האחת-עשרה "הייתה ככל הנראה המהדורה האיכותית ביותר של הבריטניקה מאז ומעולם, והיא עומדת בשורה אחת עם האיטליאנה והאספאסה כאחת משלוש האנציקלופדיות הגדולות שראה העולם. הייתה זו המהדורה האחרונה שהפקתה הופקדה כמעט בשלמותה בידיים בריטיות, ומיקומה בהיסטוריה כסיכום הידע האנושי רגע לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא בעל חשיבות מיוחדת."
סר קנת קלארק, בספרו "Another Part of the Wood" (משנת 1974), התייחס למהדורה האחת-עשרה: "הקורא מנתר מנושא לנושא, מרותק על ידי משחקי-המחשבה והמאפיינים הייחודיים לכל כותב, לא פחות משהוא מרותק על ידי העובדות והתאריכים. תהיה זו לבטח האנציקלופדיה האחרונה שתמשיך את מסורתו של דידרו שהניח כי המידע יכול להיזכר רק כאשר הוא נצבע קלוֹת בגונה של הסובייקטיביות. כאשר ט.ס. אליוט כתב 'נפש הסתלסלה על מושב החלון בקוראה את אנציקלופדיה בריטניקה', המהדורה האחת-עשרה ודאי הייתה במחשבותיו."
הבריטניקה של 1911 במאה ה-21
המהדורה האחת-עשרה כבר איננה מוגנת בזכויות יוצרים, והיא זמינה במספר אמצעים לאחסון מידע. בעוד שאפשר להניח שהיא תארה באמינות את הקונצנזוס הכללי בתקופתה, הרי בעבור הקורא בן-זמננו, המהדורה האחת-עשרה כוללת כמה שגיאות צורמות, חיוויים אתנוצנטריים וקשיים אחרים, בהם:
- אמונות שרווחו באותה התקופה על גזע ואתניות אינן מקובלות עוד בעולם המערבי — כך למשל, הערך "כושי" (Negro) מצהיר כי "מבחינה שכלית הכושי נחות מן האדם הלבן... דומה שהעצירה ואף ההדרדרות בהתפתחותו השכלית היא במידה רבה תולדת העובדה שעם התבגרותו, ענייני-המין תופסים את המקום הראשון בחיי הכושי ומחשבותיו." הערך על אודות מלחמת העצמאות האמריקאית מייחס את ניצחונה של ארצות הברית במערכה, ולו בחלקו, "לאוכלוסייה שהייתה בעיקרה בת דם אנגלי ואינסטינקטים טובים".
- חלק מהערכים מיושנים בשל תגליות מדעיות מאוחרות. לדוגמה, הערך על אודות מוצא ההונים אינו תואם מחקרים חדשים בגנטיקה.
- חלק מהערכים משתמשים בשיטות חקירה מדעית מיושנות. לדוגמה, על-פי הערך על ההוטנטוטים, "... נפח הגולגולת [של בני ההוטנטוטים] כמעט זהה (1,300 סמ"ק בקרב הבושמנים, 1,365 בקרב ההוטנטוטים) ועל יסודות אנטומיים אלה.. שני השבטים הם בני אותו הגזע." נפח הגולגולת אינו מהווה עוד אמת מידה מדעית מקובלת לקביעת מוצא אתני.
- ערכים רבים כבר אינם עדכניים עובדתית, כך למשל אלו בנושאי המדעים, הטכנולוגיה והרפואה, או אף מקומות גאוגרפיים (למשל, מאוזכרים מסופי רכבות ותחנות מעבורת בעיירות שכיום אינן עושות עוד שימוש באמצעי תעבורה שכאלה).
- אפילו כשאפשר שהעובדות תהיינה נכונות, מידע חדש, תאוריות ונקודות-מבט מתקדמות שהתפתחו מאז שנת 1911, שינו משמעותית את האינטרפרטציה של אותן העובדות בימינו. למשל, האינטרפרטציה המודרנית להיסטוריה של הויזיגותים שונה מאד מזו המשתקפת במהדורה האחת-עשרה, העושה שימוש בתאוריית "האדם הדגול" שכיום אינה נמצאת עוד בשימוש, כך שלא יימצאו בה ערכים על העמים הגותים או הוויזיגותים; במקום זאת, תולדות השבט מכונסות תחת הערך על המלך אלאריק הראשון.
המהדורה האחת-עשרה הפכה למקור המצוטט רבות, הן על שום המוניטין שקנתה לה הבריטניקה באותם הימים והן משום שכעת היא פרסום המצוי ברשות הציבור וזמין בחופשיות מעל גבי האינטרנט. אנציקלופדיה בריטניקה של 1911 היוותה מקור למיזמים רבים בני-זמננו, דוגמת ויקיפדיה והאנציקלופדיה של פרויקט גוטנברג.
האנציקלופדיה של פרויקט גוטנברג
האנציקלופדיה של פרויקט גוטנברג היא למעשה המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, ששמה שונה בשל בעיות משפטיות הנובעות משימוש בסימן המסחר של אנציקלופדיה בריטניקה. נכון לנובמבר 2006, ברשות פרויקט גוטנברג מצויות גרסאות אלקטרוניות של כרך 1 (בקידוד ASCII בלבד), חלקו הראשון של כרך 2, וחלק מכרך 4. קבוצת "Distributed Proofreaders" שוקדת על הפקת גרסה אלקטרונית מלאה למהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, גרסה שלכשתושלם תהיה זמינה מעל גבי אתר פרויקט גוטנברג. שלב ההגהה הסתיים בכרכים אלה, כרכים 2 עד 5 נמצאים בשלבי-גימור ואילו כרך 6 נמצא תחת הגהה.
| חלק | מ | עד | קישורים | |
|---|---|---|---|---|
| כרך 1: | A | – | Androphagi | [1] |
| כרך 2.1.1: | Andros, Sir Edmund | – | Anise | [2] |
| כרך 4.3: | Bréquigny | – | Bulgaria | [3] |
| כרך 4.4: | Bulgaria | – | Calgary | [4] |
לקריאה נוספת
- Gillian Thomas (1992). A Position to Command Respect: Women and the Eleventh Britannica New Jersey: The Scarecrow Press, מסת"ב 0810825678.
- All There is to Know (1994), edited by Alexander Coleman and Charles Simmons. Subtitled: "Readings from the Illustrious Eleventh Edition of the Encyclopædia Britannica". מסת"ב 067176747X
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: אנציקלופדיה בריטניקה, 1911 (באנגלית) |
מקורות חופשיים, המצויים ברשות הציבור
- סריקות עמודים בפורמט TIFF, באתר הוויקיטקסט של טים סטרלינג. מצריך את הפלאג-אין AlternaTiff ברוב הדפדפנים. בפרט, ראו:
- בכרך 1, "דברי-הפתיחה" ו"הקדמת-העורך" הדנים בתולדות ומטרות המהדורה. (דברים אלה, כמו גם "דברי-הפתיחה" השונים ממהדורת "הכרך השימושי" משנת 1915 מצויים באנציקלופדיה בריטניקה 1911 בוויקיטקסט)
- הערך אנציקלופדיה
- הכרך הראשון באתר פרויקט גוטנברג
- הכרך השני באתר פרויקט גוטנברג
גרסאות הטוענות לזכויות יוצרים
- 1911encyclopedia.org מהדורת האינטרנט של LoveToKnow Classic Encyclopedia, "המבוססת על" האנציקלופדיה משנת 1911. מקורה בזיהוי תווים אופטי גס וללא הגהה לגרסה סרוקה של האנציקלופדיה, בלא האיורים: היא כוללת מספר שגיאות, רבות מהן חמורות למדי, כך לדוגמה הפתיח של ערך אחד חובר בשגגה לסופו של ערך אחר והטקסט שביניהם אבד, או טבלאות מפורקות לאורך טורים, ואפילו טקסטים בג'יבריש. בסביבות העשרה ביולי 2006 הושק האתר מחדש כוויקי המבוסס על מערכת מדיה-ויקי. קישורים פנימיים הוכנסו, ככל הנראה בצורה אוטומטית, ופעמים רבות היו לכך תוצאות תמוהות. מערכת הוויקי מאפשרת לתורמים לתקן שגיאות בקישורים ובטקסט, ולהוסיף (בדפי "מה חדש?") מידע חדש. ב דף הפותח נכתב, בין השאר: ".. כל התוכן, כולל אך לא מוגבל לעריכות, שינויים ותוספות, הוא © 2002 - 2006 על ידי LoveToKnow Corp." דבר זה מרמז על כך שאין לראות את תוכני האתר ברשות הציבור. קביעת מעמד זכויות היוצרים עשויה להזדקק לייעוץ משפטי.
- encyclopedia.jrank.org, אתר האינטרנט של Online 1911 Encyclopedia Britannica, גם זו גרסת זיהוי תווים אופטי לסריקה של האנציקלופדיה, לרבות טעויות סריקה רבות. מקור זה סובל מבעיות אמינות קשות; כך למשל, ערכים ארוכים (דוגמת "טלסקופ") עשויים להכיל אך ורק את הרבע הראשון של המידע במקור. קישורים הוכנסו, בצורה אוטומטית ככל הנראה, ופעמים רבות הם מובילים לכיוונים חסרי קשר ופשר. יש גם תרגומים לצרפתית ולגרמנית, ממקור לא ידוע. הקוראים מוזמנים לשלוח תיקונים ותוספות בעזרת טופס באתר, ואין להניח שתוכני האתר הם תכנים מקוריים של מהדורת 1911. בתחתית כל עמוד מופיעה הערת השוליים הבאה: Site © 2007 - Net Industries.
מאמרים על המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
- מוזיקה ואמנות במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, מאת צ'ארלס ט. דאוני (Ionarts, מ-25 באוגוסט 2006)
- Misinforming a Nation ("מטעים אומה", משנת 1917), מאת וילארד הנטינגטון רייט
25814434המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה