בושמנים
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 90,000+ | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
בוצוואנה: 55,000 נמיביה: 27,000 דרום אפריקה: 10,000 | |
| שפות | |
| שפות קוֹיסַניות | |
| דת | |
| סן, (בושמנית) | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| קוֹיסַנים |
הבושמנים, הידועים גם בשם שבט ה"סן" (San), הם קבוצה של שבטים אפריקאיים השוכנים באזורים רבים באפריקה הדרומית ובעיקר במדבר קלהרי, מדבר שמשתרע על פני חלקים מדרום אפריקה, בוצוואנה ונמיביה. אין כל מידע לגבי מספרם המדויק, אך האומדנים נעים בין 50,000 ל-100,000 איש. נוהגים לשייך את הבושמנים לקבוצה אתנית בשם קויסנים, אבל לבושמנים עצמם אין שם בשפה שלהם המתארת אותם כקבוצה. מקור המילה "בושמן" הוא מהמילה "Boschjesman" בהולנדית[1]. מסיבות שונות, מעדיפים חוקרים במערב את הכינוי "סן", אם כי גם לכינוי זה יש משמעויות שליליות בשפות הקויסניות, ולכן הם עצמם אינם מעדיפים אותו.
הבושמנים הם כפי הנראה התושבים הקדומים ביותר של דרום אפריקה, והם חיים באזור זה אלפי שנים, כמעט ללא שינוי באורח חייהם. התרבות של הבושמנים היא תרבות של ציידים לקטים. הגברים צדים בקבוצה באמצעות קשתות, חצים ואלות כמו גם מלכודות, ואילו הנשים מלקטות שורשים ופירות שונים. חלק הארי מהצריכה הקלורית מורכב מאגוז המונגונגו ובשר. הבושמנים חיים בקבוצות המונות בסביבות 25 איש כל אחת. הם נוודים, ומתגוררים בעיקר בבקתות ארעיות הנבנות מענפים. הבושמנים אינם מכינים כלי חרס, אלא משתמשים בביצי יען ושריונות צבים ככלי אוכל.
השפות הבושמניות משתייכות למשפחת השפות הקוֹיסַניות. שפות אלו ידועות בעיקר בפונטיקה שלהן, כיוון שהן משתמשות בעיצורים מצוצים ("קליקים"). יש בלשנים המשערים, כי צלילים אלה היו נפוצים הרבה יותר בשפות טבעיות בעבר, אולם כיום הם קיימות רק בשפות הקויסניות ובמספר מצומצם של שפות בנטו קרובות וכן בשפה כושית אחת.
הבושמנים חיו בעבר, ככל הנראה, על שטח גדול בהרבה מזה שהם חיים בו כיום. הם נדחקו למדבר קלהרי עקב התפשטותם של שבטים מקבוצת בנטו. אנשי בנטו, שמאכלסים כיום שטחים נרחבים ביבשת אפריקה, פיתחו חקלאות והתחזקו מבחינה כלכלית וצבאית כבר בתקופות מוקדמות, והחלו לדחוק שבטים של פיגמים, של קוֶיים ("הוטנטוטים") ושל בושמנים. הגעתם של פורטוגלים, הולנדים ואנגלים לדרום אפריקה, דחקה את הבושמנים עוד ועוד, עד שכיום אוכלוסייתם הצטמצמה והתרכזה במדבר, שבו התקשו אנשי בנטו ואירופים לחיות.
המגע של הבושמנים עם האדם הלבן החל במאה ה-17, ומאז החל מאבק ממושך, הן במישור הפיזי והן במישור התרבותי, שכתוצאה ממנו אוכלוסיית הבושמנים הלכה והצטמצמה. כבר עם בוא המתיישבים הלבנים הראשונים החלו העימותים. המתיישבים הלבנים נהגו לצוד ולהבריח את החיות ששימשו את הבושמנים למחייתם, ואילו הבושמנים החזירו מלחמה בצייד של הצאן והבקר של המתיישבים, אלא שזו הייתה מלחמה אבודה מראש עבורם. בראשית המאה ה-19 הייתה תקופת בצורת שכתוצאה ממנה סבלו תושבי האזור מרעב כבד שהביא למלחמות בין השבטים האפריקנים באזור בהם עורבו גם השבטים הבושמנים. המלחמות הפנימיות בין השבטים האפריקאים, בנוסף לעימותים המתמשכים עם המתיישבים הלבנים, הביאו להתמעטות דרמטית במספרם של הבושמנים.
כיום נותרו כמה עשרות אלפי בושמנים, וגם מתוכם, רק חלקם שומר עדיין על אורח החיים המסורתי. כיום קיימת מגמת התערות באוכלוסייה האפריקאית הכללית במדינות בהן הם מתגוררים ומדיניות מכוונת של הממשלות, בעיקר ממשלת בוצוואנה, להביא למודרניזציה של הבושמנים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
