דוב שחור אמריקני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בריבל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדוב שחור אמריקני
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: דוביים
סוג: דוב
מין: דוב שחור אמריקני
שם מדעי
Ursus americanus
תחום תפוצה

דוב שחור אמריקני (שם מדעי: Ursus americanus) או דֹּב בָּרִיבָּל הוא מין בסוג דוב, ומין הדוב המצוי ביותר באמריקה הצפונית.

תפוצה

הדוב השחור האמריקני נפוץ באמריקה הצפונית, מצפון קנדה ואלסקה דרומה למקסיקו ומהאוקיינוס האטלנטי עד לאוקיינוס השקט. תחום תפוצתם כולל 39 מ-50 מדינות ארצות הברית וכל הפרובינציות הקנדיות. האוכלוסיות במרכז-מזרחה ודרומה של ארצות הברית נשארות בהרים ויערות מוגנים של פארקים לאומיים ושמורות טבע. בעבר היו ככל הנראה למעלה משני מיליון דובים שחורים אמריקניים באמריקה הצפונית; הערכות בשנות ה-80 של המאה ה-20 הניחו שמספרם מתחת ל-200,000. כיום נאמדת אוכלוסייתו של הדוב השחור האמריקני ביותר מ-600,000 פרטים.

מבנה גוף ומראה

אורך גופו של דוב שחור אמריקני הוא כ- 160 ס"מ.

נקבת דוב שחור אמריקני שוקלת בין 40 ק"ג ל-180 ק"ג, בעוד זכר שוקל לרוב בין 115 ל-275 ק"ג, אף שדובים בוגרים יכולים אף לשקול למעלה מ-300 ק"ג. הגורים שוקלים בין 200 ל-450 גרם בזמן הלידה. לדוב השחור האמריקני עיניים קטנות, אוזניים מעוגלות, אף ארוך, גוף גדול וזנב קצר. הוא ניחן בחוש ריח מצוין. צבע שערותיו משתנה מפרט לפרט, אך לרוב הפרטים יש שיער שחור.

הם מסוגלים לעמוד וללכת על רגליהם האחוריות, אך התנוחה הרגילה שלהם היא על ארבע רגליהם. בכל כף רגל יש לדוב השחור האמריקני חמש ציפורניים חזקות המשמשות אותו לקריעה, חפירה וטיפוס. מכה אחת מכף רגלו הקדמית החזקה מספיקה כדי להרוג אייל מבוגר. אולם למרות גודלם וחוזקם, הדובים השחורים האמריקניים מהירים וזהירים בתנועתם.

רבייה וגידול צאצאים

הדובים מגיעים לבשלות ליצירת צאצאים בסביבות גיל 4 או 5 שנים ומתרבים כל 2 עד 3 שנים. הם מתרבים באביב, בדרך כלל במאי ויוני, אך העובר לא מתחיל להתפתח עד לתרדמת החורף של האם במאורה. אם מזון היה מצוי בצמצום והאם לא השיגה מספיק שומן כדי לתמוך בעצמה בתרדמת החורף ולאפשר את התפתחותם של העוברים, העוברים אינם מתפתחים.

הגורים נולדים בדרך כלל בינואר ובפברואר. הגורים העיוורים שוקלים בסביבות 200 עד 450 גרם בלידה, ותאומים נפוצים מאוד. הם נגמלים מיניקה בין יולי וספטמבר בשנה הראשונה לחייהם, ונשארים עם אמם עד סוף החורף הראשון. בחורף השני הם כבר בדרך כלל עצמאיים.

הישרדותם של הגורים תלויה במיומנותה של האם ללמד את גוריה מה לאכול, איפה ואיך למצוא מזון, איפה להקים מאורה, ומתי ואיפה לחפש מחסה מחום ומסכנה.

תוחלת חייהם של דובים שחורים אמריקניים בטבע יכולה להגיע ל-25 שנים, אך לרוב הם חיים רק בסביבות 10 שנים, עקב היתקלויות בבני אדם.

ציד דובים

כיום אחד האיומים העיקריים על הדוב השחור האמריקני הוא ציד בלתי חוקי, הרווח לצורך הספקת כיסי מרה וכפות רגליים של דובים לשווקים באסיה; איברים אלו נחשבים לבעלי סגולה רפואית בסין, ביפן ובקוריאה. הביקוש לאיברים אלו גורם גם לציד של דובים אחרים, כגון דובי גריזלי ודובי קוטב. האמנה על הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה (CITES), שעליה חתומות למעלה מ-120 מדינות, מספקת אמצעים לריסון הסחר הבלתי חוקי בחיות בר ובמוצרים המופקים מהן על פני הגבולות הבינלאומיים, דבר שמסייע להגן על הדוב השחור מציד.

תת-מינים

בשונה משאר תת-המינים של הדוב השחור האמריקני, דוב הקרמוד איננו שחור אלא לבן, כמעט כמו דוב קוטב

רשימת תת-מינים מוכרים:

דוב מאחורי שיח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30671298דוב שחור אמריקני