ברטרם תומאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברטרם תומאס
Bertram Sidney Thomas
ברטרם תומאס בלבוש איש המדבר; ציור שמן על בד, סביבות 1932
ברטרם תומאס בלבוש איש המדבר; ציור שמן על בד, סביבות 1932
אזורים שחקר דרום חצי האי ערב
פרסים והוקרה מדליית המייסדים של החברה הגאוגרפית המלכותית (אנ') (1931)
מדליית ליווינגסטון (אנ') של החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד (1932)
מפת חצי האי מוסנדם בכתב יד של ברטרם תומאס, 1928

ברטרם סידני תומאס (Bertram Sidney Thomas;‏ 13 ביוני 189227 בדצמבר 1950) היה דיפלומט בריטי שפעל במזרח התיכון, חוקר ארצות, מזרחן וסופר. נודע כאירופי הראשון שחצה את מדבר רובע אל-ח'אלי.

קורות חייו ופועלו

נולד בבריסטול. למד בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. במלחמת העולם הראשונה הוצב בבלגיה, וב-19161918 שירת במסופוטמיה (לימים עיראק). בתום המלחמה ועד 1922 פעל שם כעוזרו של ארנולד וילסון במינהל האזרחי, ומ-1922 עד 1924 שירת כעוזר הנציג הבריטי באמירות עבר הירדן (לימים ממלכת ירדן). ב-1925 מונה ליועצו של תיימור בן פייסל (אנ'), שליט סולטנות מסקט ועומאן (אנ') (לימים עומאן), בניהול הכספים ובהמשך תיפקד כראש הקבינט שלו. בעמדה זו החזיק עד לפרישתו של הסולטן ב-1932.

בתקופה שבה חי בעומאן חקר ותיעד היבטים שונים של ארץ זו – מבעלי חיים וצמחים ועד האנשים לשבטיהם, מנהגיהם ולשונותיהם.[1] בין היתר, עסק במדידת גולגולות (אנ') של תושבי האזור לצורך אִפיונם במונחי האנתרופולוגיה הפיזית.[2] ב-1929 פרסם את מחקרו על "אזורי הסְפר הדרומיים-מזרחיים של רובע אל-ח'אלי" בבטאון החברה הגאוגרפית המלכותית.[3] ב-1930 ראה אור ספרו "הערבים",[4] וב-1931 פורסם ספרו "אזעקות ומסעות בערב".[5] תומאס נודע בעיקר בספרו מ-1932 "ערב המאושרה" (Arabia Felix), שבו תיאר את נופי דרום ערב, תושביו ותרבותם.[6]

בתקופת שירותו בעומאן, ובהיותו חובב טבע, ערך לא אחת מסעות קצרים במרחב הקרוב. ב-10 בדצמבר 1930 יצא עם צוות מקומיים קטן למסע בימת החול האימתנית רובע אל-ח'אלי, שבו עבר במשך חודשיים כאלף קילומטרים מנמל סלאלה בחוף הים הערבי ועד דוחה שלחוף המפרץ הפרסי.[7] ברטרם תומאס היה האירופי הראשון שצלח את המדבר הזה. הנוסע והסופר הבריטי וילפרד תסיגר, שחצה את מדבר רובע אל-ח'אלי בשנות ה-40, נוכח שתומאס שמור בזכרונם של מלוויו הבדואים כאדם "מעורר כבוד, אמיץ וסובלני".

ב-19421943, במהלך מלחמת העולם השנייה, והודות לידע שלו בערבית ובהוויות המזרח התיכון, שירת כקצין הסברה מטעם משרד המידע הבריטי באזור המפרץ מבסיסו בבחריין. מ-1943 ניהל את המרכז המזרח-תיכוני ללימודים ערביים (אנ') (MECAS) בירושלים, שבו הוכשרו קציני צבא בריטים בלימודי השפה הערבית. תומאס המשיך למלא תפקיד זה גם אחרי שהמרכז עבר לתקופת-מה לעיר זרקא בירדן וממנה ב-1949 לביירות שבלבנון.[8] ב-19481949 שימש כיועץ לחברת הנפט "של".

ב-27 בדצמבר 1950, זמן קצר אחרי שובו לאנגליה, מת בעיר הולדת ונקבר בה.[9]

אותות הוקרה

ברטרם תומאס ומלוויו (שאותם כינה "החבורה שלי") בתום חציית המדבר ב-1931

לנוכח הידע הגאוגרפי שתרם על ערב ובייחוד אחרי חציית "הרובע הריק" כובד ב-1931 במדליית המייסדים (אנ') של החברה הגאוגרפית המלכותית וכן במדליית הזיכרון לריצ'רד פרנסיס ברטון של החברה האסיאתית המלכותית של בריטניה ואירלנד (אנ'). ב-1932 קיבל את מדליית ליווינגסטון (Livingstone Medal) של החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד ואת מדליית קולאם (אנ') של החברה הגאוגרפית האמריקאית (אנ') (AGS).

ב-1920 הוענקה לברטרם תומאס דרגת קצין במסדר האימפריה הבריטית על שירותו הצבאי (O.B.E. (Mil.)), וב-1949 – דרגת עמית מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" (CMG). ב-1928 הוענק לו אות מסדר אל-סעיד של סולטנות עומאן.

שני זוחלים המצויים בדרום חצי האי ערב נקראו על שמו – נחש מסוג זעמן (אנ') ומין של חרדון צב (אנ').

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תומאס היה הראשון שזיהה שתיים מהשפות הייחודיות לדרום ערב – חרסוסית ובטחרית
  2. ^ Francis Owtram, "Skull Measuring, Oil Seepages and Desert Crossings: Bertram Thomas and the Exploration of the Arabian Peninsula", Qatar Digital Library (30.4.2019)
  3. ^ Bertram Thomas, "The South-Eastern Borderlands of Rub' al Khali", The Geographical Journal 73 (No. 3, 1929), pp. 193–212
  4. ^ The Arabs: The Epic Life Story of a People Who Have Left Their Deep Impress on the World
  5. ^ Alarms And Excursions In Arabia
  6. ^ Arabia Felix: Across the Empty Quarter of Arabia
  7. ^ דיווחו על המסע פורסם עד מהרה בבטאון החברה הגאוגרפית המלכותית: Bertram Thomas, "A Camel Journey across the Rub' Al Khali", The Geographical Journal 78 (No. 3, 1931), pp. 209-238
  8. ^ ליתר דיוק בעיירה שמלאן (אנ') הסמוכה לביירות; המרכז ללימודים ערביים, שכונה "בית ספר למרגלים", חדל לפעול ב-1978
  9. ^ פרטי קבורתו ומצבתו; מקורות אחדים מציינים את מקום מותו כקהיר, מצרים, אך על פי בני משפחתו מת בבית שבו נולד
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0