ברונהילדה מאוסטרזיה
| לידה | 543 (גיל: 1481 בערך) |
|---|---|
ברונהילדה מאוסטרזיה (בערך 543–613) הייתה נסיכה ויזיגותית שהפכה למלכת הפרנקים בשם בניה ונכדיה ושלטה באוסטרזיה במשך שנים רבות.
היא נולדה כנראה בטולדו שבספרד (שהייתה בירתם של הויזיגותים) כבתו של אתנגילד, שהפך למלך הוויזיגותים ב-554, וקיבלה את חינוכה כנוצרייה ברוח האריאניות. ב-567 נישאה לזיגיברט הראשון, מלך אוסטרזיה (נכדו של כלוביס הראשון, מלך הפרנקים) ששלח לטולדו מתנות רבות, והצטרפה אליו בעיר בירתו מץ. עם נישואיה זנחה את האריאניות והמירה את דתה לקתולית.
על פי ההיסטוריון גרגוריוס מטור, כילפריק הראשון, מלך נויסטריה, שהיה אחיו של זיגיברט הראשון, התקנא באחיו בגלל נישואיו עם ברונהילדה רמת המעלה, ונישא לאחותה הבכורה גלסווינטה, אך היא דרשה ממנו להימנע מקשרים אסורים עם נשים אחרות. ב-568 ידידתו המועדפת פרדגונד, זממה את רצח גלסווינטה שנמצאה חנוקה במיטתה. אחרי רצח זה כילפריק הראשון נשא לאישה את פרדגונד.
ברונהילדה תיעבה את פרדגונד והשפיעה על בעלה, זיגיברט הראשון לצאת למלחמה בכילפריק הראשון. בגלל המנהג הגרמאני של נקמת דם רצח גלסווינטה שימש עילה למלחמות עקובות מדם בין זיגיברט לבין כילפריק, שביניהם היו הסכמי שלום אחדים. ב-575 נרצח זיגיברט הראשון, כנראה בידי שכירי חרב של פרדגונד, בנו כילדברט השני, שהיה בן חמש שנים בלבד, ניצל והוכרז למלך אוסטרזיה על ידי האריסטוקרטיה של ממלכה זו.
ברונהילדה נפלה בידיו של כילפריק הראשון, ששלח אותה לגלות בעיר רואן. אך ב-576 היא הצליחה לפתות את מרובך השני (בנו של כילפריק) שנשא אותה לאישה. כילפריק רדף את בנו מרובך עד שהומת ב-577. ב-584 נרצח כילפריק הראשון, כנראה על פי מזימתו של לאנדרי, המאיורדומוס של נויסטריה, שחפץ להינשא לפרדגונד. ב-585 ברונהילדה שבה לאוסטרזיה. היות שבנה כילדברט השני שירש את כתר אוסטרזיה, היה בן חמש עשרה שנה בלבד, ברונהילדה שימשה כעוצרת בשמו.
ברונהילדה פנתה לגונתרם, מלך בורגונדיה, שהיה אחיו של זיגיברט הראשון, וב-587 נחתם הסכם אנדלו בין גונתרם לבין ברונהילדה, שלפיו הסכים גונתרם, שלא היו לו ילדים, לאמץ כבן את בנה של ברונהילדה, כילדברט השני, מלך אוסטרזיה. ב-592 מת גונתרם, וכילדברט השני ירש את גם את כתר ממלכת בורגונדיה.
ב-595 מת כילדברט השני, כנראה אחרי שהורעל על ידי פרדגונד. ברונהילדה המשיכה לשלוט באוסטרזיה ובבורגונדיה בשם נכדיה תיאודוברט השני ותיאודוריך השני. ברונהילדה נמצאה במצב מלחמה עם כלותאר השני, מלך נויסטריה, שהיה בנה של פרדגונד. ב-601 האריסטוקרטיה של אוסטרזיה גירשה את ברונהילדה שמצאה מקום מקלט אצל נכדה, תיאודוריך השני. ב-611 תיאודוריך השני, מלך בורגונדיה יצא למלחמה נגד אחיו, תיאודוברט השני, מלך אוסטרזיה שנלקח בשבי והומת ב-612. ב-613 מת תיאודוריך השני, ובהסכמת ברונהילדה כתר אוסטרזיה ובורגונדיה עבר לבנו זיגיברט השני, שהיה בן שתים עשרה שנה בלבד.
חלק של האריסטוקרטיה האוסטרזית, בראשותו של המאיורדומוס ואנאקר שתיעב את ברונהילדה, מרד בה והחליט לתמוך בכלותאר השני. ברונהילדה שנשארה ללא צבא נמלטה להרי יורה (כיום בשווייץ), אך נלכדה בידי ארפון, מפקד צבא נויסטריה, שמסר אותה לידיו של כלותאר השני, שהפך למלך הפרנקים. הוא עינה את ברונהילדה במשך שלושה ימים, ולבסוף קשר אותה בשרשראות לארבעה סוסים שדורבנו בארבעה כיוונים שונים וקרעו את גופה לגזרים. איבריה הונחו על אלונקה ונשרפו. בסוף 613 עצמותיה נאספו והוטמנו במנזר מרטין ה"קדוש" שבעיר אוטן שבבורגונדיה.
ב-25 באוגוסט 1632 נפתח קברה כדי לנסות לוודא שהיה זה קברה של ברונהילדה. נמצאה שם תיבת עופרת ובתוכה עצמות, אפר ומספר פחמים. התיבה נטמנה שנית בקברה.
מספר היסטוריונים מתארים את ברונהילדה כשליטה סמכותית, יהירה, ולעיתים קרובות ערמומית, מחרחרת מלחמה ואשת תככים, שנהגה על פי המסורת הגרמאנית של נקמת דם, וגרמה לפילוג בין ממלכות המרובינגים. כמו יריבתה פרדגונד, ברונהילדה נראית בהיסטוריה באור שלילי. אף על פי כן, היא הייתה מאוד מתורבתת - מה שנחשב לדבר נדיר בין המלכים והאצילים של תקופתה. היה לה כבוד עצמי כנסיכה וכעוצרת בשם בניה ונכדיה, היו לה תומכים בקרב האצולה הפרנקית, האוסטרזית והבורגונדית, ומאידך היא ניסתה להטיל את סמכותה המלכותית על אצולה שמרדה בה לעיתים קרובות. הייתה לה גישה מודרנית לסמכותה של המדינה. כאשר האפיפיור גער בה על כך שאיפשרה ליהודים ולנוצרים של ממלכתה לחגוג את חג הפסח ואת חג הפסחא, היא השיבה לו כי בעיות הדת היו מעניינם של הבישופים, ולא מעניינה.
קישורים חיצוניים
- ברונהילדה מאוסטרזיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| השושלת המרובינגית | |
|---|---|
|
ברונהילדה מאוסטרזיה31060534