אריאניות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האריאניות הייתה זרם קדום בנצרות שסומן כמינות נוצרית. האריאנים נקראו על שם מייסדם, אריוס מאלכסנדריה (בערך 256 - 336; Ἄρειος).[1] האריאנים האמינו שאותו האיש נברא על ידי האלוקים, בכך הם חלקו על הפרשנות האורתודוקסית הנוצרית המסורתית, ועל כן הוקעו ככופרים. המונח "אריאני" נטבע ככינוי גנאי על ידי אתנסיוס בישוף אלכסנדריה שהתנגד לתורת אריוס והשתמש בכינוי כדי לבדל את החולקים על הדוקטרינה שלו, גם אם לא היו מזוהים לחלוטין עם תורתו של אריוס.[2] שרידי האריאנים נמוגו במאה השביעית. רק כעבור כאלף שנה, עם הרפורמציה, עלו שוב תאולוגיות בלתי-משלשות.
רבים בכנסייה התנגדו לזרם האריאני הן בגלל היותו מערער על מעמדו של אותו האיש הנמצא במרכז הדוקטרינה הנוצרית, והן בגלל שהוא פותח פתח לפוליתאיזם, שהרי הוא מעודד פולחן לשתי ישויות שונות.
הערות שוליים
- ^ סופיה מנשה, כרך א, הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידיאולוגיה ופוליטיקה, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2005, עמ' 97-94
- ^ Maurice Wiles, Archetypal Heresy: Arianism through the Centuries, New York: Oxford University, 1996, עמ' 6
35659991אריאניות