לגינון נודד
 לגינון נודד
| |
|---|---|
| קובץ:Lagocephalus spadiceus.png | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | נפוחתאים |
| משפחה: | נפוחיתיים |
| סוג: | לגינון |
| מין: | לגינון נודד |
| שם מדעי | |
 Lagocephalus spadiceus
| |
לָגִינוּן נוֹדֵד[1] או לָגִינוּן נַוָּד[2] (שם מדעי: Lagocephalus spadiceus שם עממי:אַבּוּ נַפְחָא) הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים (המכונים בסלנג: "דגי אבו נפחא"). הדג נפוץ בים סוף, כמו גם באוקיינוס ההודי, אך ניתן למוצאו גם בים התיכון, לשם הגיע מבית גידולו הטבעי במסגרת התופעה הנקראת הגירה לספסית. הדג הוא מוותיקי המינים הפולשים מהים האדום לים התיכון וזוהה ככזה כבר בשנות ה-30 של המאה העשרים.
מאפיינים
דג זה מגיע לאורך של 43 סנטימטר והוא בעל עור היכול להתנפח לגודל כפול, מה ששעוזר לו להתגונן מטורפים.
כדגים אחרים ממשפחה זו, אוצר דג הלגינון באיבריו הפנימיים, בכבד, כיס המרה ובאיברים המוצנעים, רעל חזק בשם טטרודוטוקסין שעלול לגרום למוות. הרעל מתחיל להשפיע בין עשרות דקות ועד שעות ספורות ממועד אכילת הדג, וגורם בתחילה לשיתוק השפתיים, אובדן כושר הדיבור והבליעה, הזעה, כאבי ראש, בחילות וסימפטומים נוספים ובהמשך לשיתוק שרירי הנשימה ולחנק. אין לרעל אנטידוט, והטיפול הקיים הוא טיפול סימפטומטי - בעיקר הנשמה מלאכותית.
דווח על מספר מקרים שבהם דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלת טטרודוטוקסין חריפה, עד כדי חשש לחייהם.
קישורים חיצוניים
- חגי עינב, אכלו דג מחופי חיפה ונפגעו במערכת העצבים, באתר ynet, 7 בפברואר 2007
הערות שוליים
- ^ מדריך הדגים של ישראל: ים סוף : הים התיכון : מים מתוקים. (1997) עמוד 228
- ^ מילון בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב), 2012, באתר האקדמיה ללשון העברית
