צבגון אדום-אוזן
 צבגון אדום-אוזן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | צבים |
| על־משפחה: | צבי יבשה |
| משפחה: | צבים ביצתיים |
| סוג: | צבגון |
| מין: | צבגון הבריכה |
| תת־מין: | צבגון אדום-אוזן |
| שם מדעי | |
 Trachemys scripta elegans
| |
| תחום תפוצה | |
| |
צבגון אדום-אוזן (שם מדעי: Trachemys scripta elegans) הוא מין בסדרת הצבים, שמו נובע מפס אדום הנמשך מהעין לאוזן.
מאפיינים
צבגון אדום-אוזן הוא צב מים מתוקים וסביבת הגידול הטבעית שלו היא במים מתוקים וחמימים, בדרך כלל רדודים, וזאת על מנת שהצב יוכל לצאת אל מחוץ למים ולהתחמם בשמש, כפי שהוא נוהג לעשות ברוב שעות היממה. לעיתים קשה להבדיל בין צבגון זכר לנקבה. הנקבות גדולות יותר בגופן באופן משמעותי בעוד שלזכרים יש זנב וציפורניים ארוכים יותר. כאשר הצב צעיר, גופו בגוונים של ירוק בהיר ו"בטנו" בצבע צהוב בהיר. עם ההתבגרות גוני גופו נהיים כהים יותר והופכים לירוק כהה, חום או שחור. מקורו של הצב הוא במרכז ארצות הברית, והוא מין פולש באירופה ובאסיה ומתחרה על אזורי הגידול של צבי מים מקומיים. גם בישראל מין זה הוא מין פולש[1] שמסתגל בקלות לסביבות מחיה שונות, ומסוגל לדחוק מינים ישראליים, כמו צב רך וצב ביצה מצוי, מבית גידולם. ניתן למוצאו בנחל אלכסנדר שם ניתן לראות את הצבים "משתזפים" בשמש על שפת הנחל. הצב נפוץ בירקון ומגיע במעלה נחל האיילון לכל הפחות עד לוד.
צבגון אדום-אוזן הוא אוכל-כול הניזון מבעלי חיים קטנטנים כמו חרקים, חלזונות, ראשנים, דגים ואף פגרים. בנוסף, הוא אוכל ירקות ועלים שנמצאים בקרבת נחלים. כמו צבים רבים, גם הצבגון אדום-האוזן שרוי בתרדמת חורף כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
22427219צבגון אדום-אוזן