בן שפירו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן שפירו
בן שפירו, 2018
בן שפירו, 2018

בנימין "בן" אהרון שפירו (באנגלית: Benjamin "Ben" Aaron Shapiro; נולד ב-15 בינואר 1984) הוא יזם, פובליציסט, עיתונאי וסופר יהודי-אמריקאי אורתודוקסי. כתב כעשרה ספרים, בהם רבי-מכר. הוא מופיע ברשת הטלוויזיה "פוקס ניוז" כפרשן פוליטי ונואם בקמפוסים ובקולג'ים. הוא מזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית. ייסד את אתר החדשות והדעה "The Daily Wire", יחד עם ג'רמי בורינג, ומשמש כעורך הראשי שלו. ערך את "חדשות ברייטברט". משדר את הפודקסט "המופע של בן שפירו".

הוא מרבה להשתתף בוויכוחים פומביים, להתראיין ולהרצות, גם באתרי חדשות או אוניברסיטאות אמריקניות המזוהים עם השמאל הפוליטי. הרצאותיו מלוות בקביעות בהפגנות נגד והפרות סדר בניסיון למנוע את הרצאותיו.

קורות חיים

שפירו נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה למשפחה יהודית קונסרבטיבית.[1][2] יש לו שלוש אחיות צעירות ממנו. שני הוריו עבדו בהוליווד, אמו הייתה מנכ"לית של חברת טלוויזיה ואביו היה מלחין.[3] בת דודתו היא מארה וילסון. כשהיה בן 9 עברה משפחתו ליהדות אורתודוקסית.[2] בבית הספר היסודי הוקפץ פעמיים כיתה. למד בפנימיית ישיבת רמב"ם ובישיבה יוניברסיטי לוס אנג'לס (YULA). בגיל 17 היה לכותב הטור העיתונאי בתפוצה ארצית הצעיר בתולדות ארצות הברית, כשהועסק על ידי Creators Syndicate.

ב-2004 סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ב-2007 סיים לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד. לאחר הלימודים התמחה בעריכת דין במשרד "Goodwin Procter" והחל לעבוד כעורך דין.

ב-2012 החל לכתוב טורי פרשנות באתר "חדשות ברייטברט". ב-2013 ייסד עם דייוויד הורוביץ את אתר ביקורת התקשורת "TruthRevolt". ב-2015 ייסד את האתר "The Daily Wire", שבו הוא משמש עורך ראשי.

עמדותיו

אידאולוגיה פוליטית

שפירו מזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית. עמדותיו הכלכליות קפיטליסטיות. הוא נוהג לבקר את שיטת הדמוקרטיה הסוציאליסטית הן מהפן הכלכלי והן מהפן המוסרי. מהפן הכלכלי הוא טוען שהיא הביאה לכישלון הקומוניזם וכן למשבר הכלכלי בן ימינו בוונצואלה. מהפן המוסרי הוא רואה חוסר צדק בלקיחת כסף מאדם רק מפני שהוא עשיר, ומשייך לדמוקרטיה הסוציאליסטית את האכזריות שבה שלטונות קומוניסטיים הגיעו לרצח המוני של בני עמם למען המטרה הקומוניסטית.

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 שפירו תמך בטד קרוז והתנגד למועמדותו של דונלד טראמפ.[4][5] באותן בחירות שפירו לא הצביע,[6] ורמז כי בחירה בטראמפ הייתה יותר הצבעה נגד הילרי קלינטון מאשר הצבעה למען טראמפ[7].

עם זאת, בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2020 הודיע שפירו כי יצביע לטראמפ, משום שטעה לגבי מדיניותו, משום שהנזק באישיותו של טראמפ כבר נגרם, ובעיקר משום ש"הדמוקרטים השתגעו לגמרי".[8]

גזע

שפירו סבור כי אפרו-אמריקאים היו בעבר קורבנות של אי-צדק בארצות הברית, וישנה גזענות גם כיום אם כי במידה פחותה מכל תאריך אחר בהיסטוריה[9], בנוסף אין כיום אי-צדק מערכתי נרחב בהקשר זה.[1][10] לדעתו ארצות הברית לא הוקמה על בסיס עבדות, אלא למרות העבדות.[11]

שפירו הוקיע את חבר הקונגרס האמריקאי סטיב קינג בינואר 2019, לאחר שקינג הגן על המונחים "עליונות לבנה" ו"לאומנות לבנה". שפירו קרא להוקיע אותו ותמך במתחרה העיקרי של קינג בשנת 2020, רנדי פינסטרה.[12] שפירו כותב על עצמו שהוא מתנגד עקבי לתנועת ה'אלט רייט' (עליונות לבנה), אך שההאשמות של אישים שונים כאילו הם דוגלים באלט רייט הם מוקצנות[13].

דת

שפירו הוא יהודי אורתודוקסי. הוא מתח ביקורת על פרקטיקות יהודיות ליברליות כגון הסמכת רבות.[14]

שפירו מאמין בשילוב ידים בין הדת לבין המדע והפילוסופיה היוונית. הוא מאמין ששניהם נצרכים ושניהם יחד יצרו את תרבות המערב כפי שהיא קיימת כיום[15].

בשנת 2011 כתב כי 78% מהיהודים הצביעו בבחירות 2008 לאובמה. לדבריו, רובם של מצביעים אלה הם יהודים בשמם בלבד, שלא אכפת להם ממדינת ישראל או שהם דואגים לגביה פחות מאשר לגבי הפלות וההתחממות הגלובלית.[16]. גם על ברני סנדרס כתב שפירו שהוא יהודי בשמו בלבד.[17]

הוא סבור שמדינת ישראל לא צריכה להשקיע מאמצים מיוחדים בקהילות לא אורתודוקסיות בארצות הברית, משום שרוב חבריהן לא יישארו חלק מהעם היהודי בעוד דור או שניים. עם זאת הוא תומך בקירובם לישראל של צעירים יהודים בעזרת תוכניות כמו "תגלית".[18]

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

שפירו תומך בהתיישבות היהודית בישראל וביהודה ושומרון. הוא מתנגד לפתרון שתי המדינות.[19]

בשנת 2003 פרסם מאמר בו קרא ל"טרנספר של הפלסטינים והערבים-ישראלים החוצה מיהודה ושומרון, מרצועת עזה ומישראל". הוא הסביר ש"גירוש של אוכלוסייה עוינת היא דרך נפוצה ואפקטיבית למנוע הסתבכויות אלימות". בנוסף באותו מאמר, שפירו טען ש"האידאולוגיה של האוכלוסייה הפלסטינית זהה לזו של ארגון טרור".[20] העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג מתח ביקורת רבה על הערות אלה והביא אותן כדוגמה להתנהגותו ה"פשיסטית" של שפירו לטענתו.[21][22] ב-2013 שפירו חזר בו בנוגע לגדה המערבית, וכתב שטרנספר כזה "אינו אנושי, אינו מעשי ולא יוביל לשלום בין ישראל לפלסטינים".[23][24]

הפלות

שפירו תומך באיסור על הפלות,[1] למעט במקרים שסמכות רפואית קובעת שחיי האם בסכנה כתוצאה מההיריון.[25][26] הוא סבור כי הפלה היא מעשה אלים[27][28] ושיש להעמיד לדין רופאים שמבצעים הפלות.[29] הוא התייחס לנשים שעברו הפלות כאל "רוצחות תינוקות".[30][31][32]

תומכי טרור אזרחיים

במאמר משנת 2002 כתב שפירו, "ממש נמאס לי מאנשים שמייללים על 'קורבנות אזרחיים'... כשאני רואה בעיתונים שאזרחים באפגניסטן או בגדה המערבית נהרגו על ידי כוחות אמריקאים או ישראלים, לא באמת אכפת לי". שפירו הצהיר כי "חייל אמריקאי אחד שווה הרבה יותר מאזרח אפגני", ואמר כי האזרחים האפגנים הם "מוסלמים פונדמנטליסטים" המספקים מחסה לטרוריסטים או נותנים להם כסף.[33] שפירו התנצל מאוחר יותר על אמירות אלו. הוא כתב כי המאמר משנת 2002 היה "פשוט גרוע, חד וחלק, ומשהו שהלוואי שמעולם לא הייתי כותב". לדבריו, למרות שהוא עדיין מסכים חלקית עם עיקר המאמר שלו – "שעלינו לחשב את הסיכון לאנשי הצבא האמריקאי כשאנחנו מתכננים הוראות פתיחה באש" – הוא ביטא את הנקודה הזו "בצורה הגרועה ביותר", ופישט את הנושא "מעבר לגבולות המוסר (במיוחד בהטלת ספק במעמד האזרחי של אזרחים מסוימים)".[34]

שפירו טען כי מהגרים ממדינות מוסלמיות מבזים את ארצות הברית.[35]

נושאים נוספים

שפירו מאמין כי תאוריית ההתחממות הגלובלית נועדה להעביר כסף ממדינות עשירות למדינות מתפתחות מטעמים סוציאלים.[36]

חיים אישיים

שפירו נשוי לישראלית מור טולדנו, רופאה במקצועה, ואב לשתי בנות ובן.

שפירו רואה את עצמו מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו.[37]

ספריו

  • Brainwashed: How Universities Indoctrinate America's Youth, יצא לאור ב-2004, מתאר את ההטיה הליברלית במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית
  • Porn Generation: How Social Liberalism Is Corrupting Our Future, יצא לאור ב-2005, סוקר כיצד ליברליזם חברתי הורס את העתיד
  • Project President: Bad Hair and Botox on the Road to the White House, יצא לאור ב-2008, סוקר את העיסוק במראה ובהתנהגות נשיאי ארצות הברית יותר מעמדותיהם
  • Primetime Propaganda: The True Hollywood Story of How the Left Took Over Your TV, יצא לאור ב-2011, עוסק בהטייה הפוליטית השמאלנית של המדיה האמריקאית
  • Bullies: How the Left's Culture of Fear and Intimidation Silences Americans, יצא לאור ב-2012, עוסק בשמאל האמריקאי, במדיה הליברלית ומלחמתה בשמרנים
  • The People vs. Barack Obama: The Criminal Case Against the Obama Administration, יצא לאור ב-2014, טוען לניצול לרעה של משרת נשיא ארצות הברית על ידי ברק אובמה בעת כהונתו בתפקיד
  • How to Debate Leftists and Destroy Them: 11 Rules for Winning the Argument, יצא לאור ב-2014
  • A Moral Universe Torn Apart, יצא לאור ב-2014, אוסף טורים שפרסם באותה שנה
  • What's Fair: And Other Short Stories, יצא לאור ב-2015, לקט סיפורים קצרים
  • True Allegiance, יצא לאור ב-2016, סיפורת
  • The Right Side of History: How Reason and Moral Purpose Made the West Great, יצא לאור ב-2019 ונכנס היישר לראש רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. בו הוא מתאר את ההיסטוריה של תרבות המערב, ואיך לדעתו שילוב של "טלוס" יווני וזכויות אדם בסגנון יהודי יצרו את התרבות הטובה ביותר בכל הזמנים.
  • How to Destroy America in Three Easy Steps, יצא לאור ב 2020 (מסת"ב 9780063001879)

ספרים שתורגמו לעברית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Tavernise, Sabrina (23 בנובמבר 2017). "Ben Shapiro, A Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times. ארכיון מ-8 בפברואר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 "Ben Shapiro on Religion". The Online Scholar Fact Check (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-28 באוקטובר 2020. נבדק ב-2021-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Tavernise, Sabrina (2017-11-23). "Ben Shapiro, a Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-30.
  4. ^ "How the 'alt-right' checkmated the media". Columbia Journalism Review (באנגלית). ארכיון מ-14 באוגוסט 2017. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Ben Shapiro: Who is he and why is he so controversial?". Fox News. 18 בספטמבר 2017. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ madelineorr (2018-08-13). "Never Trumper Ben Shapiro: Primarying Trump Would Be 'Major Mistake'". The Federalist (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-27 ביוני 2019. נבדק ב-2020-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Tavernise, Sabrina (23 בנובמבר 2017). "Ben Shapiro, A Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times. ארכיון מ-8 בפברואר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Shapiro, Ben. ".@BenShapiro: I did not vote for @realDonaldTrump in 2016. I am voting for Donald Trump in 2020". Twitter (באנגלית). ארכיון מ-19 באוקטובר 2020. נבדק ב-2020-10-19. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ בן שפירו, הצד הנכון של ההיסטוריה, 2021, עמ' 14
  10. ^ "Ben Shapiro: Teaching Minorities They Are Perpetual Victims is False, Backward, And Hurts Them". Real Clear Politics. 16 בספטמבר 2017. ארכיון מ-4 ביוני 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Boyd, Charles (10 בדצמבר 2017). "Ben Shapiro Tries To Prove That the U.S." Medium. ארכיון מ-13 בנובמבר 2018. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Wise, Justin (10 בינואר 2019). "Ben Shapiro urges Congress to censure Steve King after he questions why term 'white supremacist' is offensive". The Hill (באנגלית). ארכיון מ-11 בינואר 2019. נבדק ב-11 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ בן שפירו, הצד הנכון של ההיסטוריה, 2021, עמ' 193-197
  14. ^ Pincus, Jonathan (9 בפברואר 2018). "Writer Claims God Is Sexual Assaulter in Adam and Eve Story, Shapiro Fires Back". The Western Journal. ארכיון מ-22 בינואר 2021. נבדק ב-16 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ בן שפירו, הצד הנכון של ההיסטוריה
  16. ^ Shapiro, Ben (25 במאי 2011). "Jews in Name Only". Townhall. ארכיון מ-13 באפריל 2020. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Shapiro, Ben (12 בפברואר 2016). "No, It Doesn't Matter That Bernie Sanders Is Ethnically Jewish. He's a Jew In Name Only". The Daily Wire. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2016. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ אתר למנויים בלבד צביקה קליין, ‏"הרפורמים לא יתמכו בישראל בשעת סכנה", בעיתון מקור ראשון, 7 בספטמבר 2018
  19. ^ Shapiro, Ben (4 ביוני 2008). "The Case for Israeli Settlements". Townhall. ארכיון מ-26 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Why Doesn't The New York Times Mention Ben Shapiro's Islamophobia?". The Forward. ארכיון מ-29 במרץ 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Goldberg: Breitbart's Ben Shapiro 'fascist'". POLITICO (באנגלית). ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Goldberg, Jeffrey (20 בפברואר 2013). "Prominent Hagel Detractor Endorses Fascistic Vision of Israel". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Who is Ben Shapiro?". The Mercury News (באנגלית אמריקאית). 14 בספטמבר 2017. ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ What Can Israel Do?, ‏13 במרץ 2018 (באנגלית).
  25. ^ Stanglin, Doug; Miller, Ryan (18 בינואר 2019). "March for Life 2019: Vice President Pence makes surprise visit at DC rally". USA Today. ארכיון מ-13 באפריל 2019. נבדק ב-19 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Sebastian Murdock, You Won't Believe What Ben Shapiro Thinks About Baby Hitler, HuffPost, ‏2019-01-18 (באנגלית)
  27. ^ Stanglin, Doug; Miller, Ryan (18 בינואר 2019). "March for Life 2019: Vice President Pence makes surprise visit at DC rally". USA Today. ארכיון מ-13 באפריל 2019. נבדק ב-19 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Sebastian Murdock, You Won't Believe What Ben Shapiro Thinks About Baby Hitler, HuffPost, ‏2019-01-18 (באנגלית)
  29. ^ Stevenson, Seth. "Whose Side Is Ben Shapiro Really On?". Slate Magazine (באנגלית). ארכיון מ-25 במאי 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Ben Shapiro takes stage at UC Berkeley under extraordinary security". SFGate. 15 בספטמבר 2017. ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-3 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Cordell-Whitney, Dionne (2019-03-01). "School Must Face Free-Speech Suit by Conservative Pundit". Courthouse News Service (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-22.
  32. ^ Asimov, Nanette (2017-09-14). "UC Berkeley free speech in spotlight over super-tight security plans". San Francisco Chronicle (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-22.
  33. ^ Shapiro, Ben. "Enemy 'civilian casualties' ok by me". Townhall (באנגלית). ארכיון מ-25 במרץ 2019. נבדק ב-25 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Shapiro, Ben (20 ביולי 2018). "So, Here's A Giant List Of All The Dumb Stuff I've Ever Done (Don't Worry, I'll Keep Updating It)". The Daily Wire (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2019. נבדק ב-17 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Burton Speakman, Marcus Funk, News, Nationalism, and Hegemony: The Formation of Consistent Issue Framing Throughout the U.S. Political Right, Mass Communication and Society 23, 2020-09-02, עמ' 656–681 doi: 10.1080/15205436.2020.1764973
  36. ^ Villa, Lissandra (25 באפריל 2017). "Some Republicans Want Their Party To Change Their Tune on Climate Change". BuzzFeed News. ארכיון מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-11 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ בן שפירו מביס סטודנטים באוקספורד בהגנה על עמדת מדינת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ‏23.11.2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31504279בן שפירו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בן_שפירו&oldid=2552488"