עמדת בית תורג'מן
עמדת בית תורג'מן הוא מבנה הממוקם ברחוב חיל ההנדסה 4 בירושלים, במקום בו עבר "הקו העירוני", קו הגבול בין מדינת ישראל לבין ירדן עד מלחמת ששת הימים, המסמן עד היום את המעבר בין ירושלים המערבית לירושלים המזרחית. משמש כיום את מוזיאון על התפר.
היסטוריה
הבית נבנה בשנת 1932 על פי תוכניות של האדריכל אנטון ברמכי ברובע של חסאן תורג'מן של שייח' ג'ראח. הוא היה ביתו של ברמכי, שעיצב ובנה בתים רבים ברובע הזה, ובירושלים בכלל. בחזית המבנה מבואת כניסה ובה אכסדרת עמודים בקומה הראשונה והשנייה של המבנה. בחלקו הצפוני של המבנה מגדל משושה.
עמדת ובה כוחות צה"ל או משמר הגבול ששכנה במבנה בין השנים 1948 ו-1967 והגנה על מעבר מנדלבאום הסמוך, בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג' נקראה על שם המבנה.
לאחר מלחמת העצמאות מעבר מנדלבאום היה המעבר היחיד בין שני חלקי העיר ירושלים, ובשל קרבתו אל המובלעת הישראלית בהר הצופים, עברה דרכו השיירה הדו שבועית אל ההר. מבנה בית תורג'מן בוצר על מנת להגן על המעבר. במהלך השנים, נפגע המבנה מכדורים ומפגזים וסימני הפגיעות ניכרים בו עד היום.
לאחר מלחמת ששת הימים אנטון ברמכי ניסה לקבל חזרה את ביתו, אך עקב היותו נפקד מבוקשו לא ניתן לו[1].
בשנת 1981 שופץ המבנה והפך למוזיאון המתעד את תולדות ירושלים החצויה - תוך שימוש בעמדות הבטון שהיו במבנה.
מוזיאון על התפר
ערך מורחב – מוזיאון על התפר
מוזיאון על התפר הוקם בשנת 1999, בעקבות תרומה של משפחת גאורג פון-הולצברינק מגרמניה והקרן לירושלים. ביוזמתו של אוצר המוזיאון רפי אתגר, שונה המוזיאון והפך ממוזיאון היסטורי למוזיאון חברתי-פוליטי לאמנות עכשווית, המבקש להציג באמצעות אמנות עמדות בסוגיות פוליטיות וחברתיות, במטרה להשפיע על השיח הציבורי הישראלי. מרבית התערוכות המוצגות במבנה הם בנושאי זכויות אדם ודו-קיום ויוצאות כנגד אלימות. במוקד התערוכות עומדים תפרים לאומיים, מעמדיים, אתניים ודתיים בהקשריהם המקומיים והאוניברסליים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, ירושלים, מבט ארכיטקטוני, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר הוצאה לאור, 1996
- רפי אתגר, זכות המחאה: ספר התערוכה, הוצאת מוזיאון על התפר, 2011
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוזיאון על התפר |
- אתר מוזיאון על התפר
- יובל אלבשן, "זכות המחאה: ספר התערוכה" מאת רפי אתגר, מה אתה צועק, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
הערות שוליים
- ^ Prof. Gabi Baramki - Peaceful Resistance, (2010) page 14
