בית הקברות היהודי בפאס
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| תאריך הקמה | ה'תרמ"ד (1884) |
| שטח | 30 דונם |
בית הקברות היהודי בפאס, מרוקו, נוסד בשנת 1884. במקום קבורים רבנים וצדיקים, ובשל כך מהווה המקום אתר תיירות ותפילה.
רקע: יהדות פאס
ערך מורחב – יהדות פאס
לפי מקורות ערביים היהודים נכחו היהודים בפאס כבר מעת ייסודה בשנת 798. מצב היהודים בפאס ידע עליות ומורדות, אך בתקופת תור הזהב שגשגו היהודים בתחומים רבים. בפאס של אז שכנו יוצרים מפורסמים בתחום הלשון העברית, מהם: דונש בן לברט, יהודה אבן חיוג' ויהודה אבן עבאס.
במאה ה-12, שלטו בפאס אל-מוואחידון, השלטון הציב ליהדוים שתי ברירות: להמיר בכפיה (אנ') לדת האסלאם או למות. כך רבים נאלצו להתאסלם למראית עין או להימלט, אך רבים אחרים בחרו למות קידוש השם וביניהם רבה של העיר, רבי יהודה הכהן אבן סוסאן, שלפי חלק מהמקורות היה רבו של הרמב"ם.
באותה התקופה פעלו בעיר רבי מיימון הדיין והרמב"ם בנו, אשר כתבו אגרות ליהודי המקום לצורך עידוד והנחיה דתית, אמונית ומעשית, בעתות של שמד. כמו יהודים רבים משפחת רבי מימון עזבה את פאס. רבי אברהם אבן עזרא קונן על חורבן הקהילה, בקינתו המפורסמת איך נחרב המערב.
בשלהי המאה ה-15 הציפו את העיר גלי הגירה מספרד ופורטוגל, בעקבות גירוש ספרד. המגורשים, בהם רבנים נכבדים, הביאו עמם שגשוג רוחני וכלכלי למקום. באותה התקופה נפלו יהודי פאס העיר לשתי קהילות: קהילות המגורשים שהיו הרוב, וקהילות התושבים. קהילת המגורשים בפאס השפיעה על יהודי מרוקו במספר תחומי-דת, וביניהם: נוסח התפילה, פסיקה הלכתית, מנהגים, ותקנות. ממשפחות המגורשים ידועות שושלות מפורסמות של חכמים, שחלקן התפרסמו בעולם היהודי כולו, ומהן: אבן עטר, אבן צור, אזולאי, חאגיז, הצרפתי, מנסאנו, מונסונייגו, סירירו, עוזיאל.
במפקד אוכלוסין ב-1931 מנו יהודי פאס 10,496 נפש. בשנות החמישים של המאה ה-20 היגר הרוב המוחלט של היהודים מפאס, בעיקר לצרפת ולישראל.
היסטוריה של בית הקברות
בתי הקברות שנחרבו
במשך מאות שנים שכנו בפאס שני בתי קברות, האחד של קהילת המגורשים והשני של התושבים. במאה ה-18 שלט במרוקו מולאי יזיד שהציק הרבה ליהודים ואף לא פסח על שוכני העפר, ובשנת 1790 הורה על חילול בתי הקברות. מאורע זה הביא לאבל בקרב יהדות מרוקו, וכמה חכמים, בהם רבי דוד בן חסין, חיברו קינות המבכות את החרבת בתי הקברות. באותה העת הצילו היהודים את עצמות רבי יהודה בן עטר ורבנים אחרים ממגורשי ספרד ופורטוגל. עם זאת, באגרת המפורסמת "יחס פאס" ששוגרה ב-1879 לאנשי כי"ח, כתב מחברה, רבי אבנר ישראל הצרפתי, על בית הקברות בזמנו: ”בית הקברות חדשה היא, כי ערו ערו עד היסוד קברות הישנים, שנת נת"ק (ה'תק"ן).” אך הוא מציין שרק קברו של רבי אליהו הצרפתי נותר עומד במקומו.
בית הקברות שנבנה אחרי 1790 שכן ליד ארמון ומסגד עתיק הנקרא "דאר אל מכזאן" (אנ'), בשטח שהיה בבעלות משפחת אבן דנאן. הימצאות בית הקברות בסמוך לארמון הסולטן הייתה בעיניו לרועץ. בשנת 1877 הורה הסולטאן חסן הראשון לפנות חלקים מבית הקברות, אך פעולותיהם של אנשי פאס ועירובם את הממשלה הבריטית מנעו את הפינוי. בשנת ה'תרמ"ד (1884) הורה הסולטאן שוב להעביר את בית הקברות חלק מאדמות בית הקברות על מנת ולהרחיב את הארמון, וכך התפנו חלקים ממנו אל המקום הנוכחי שהוקצה לקבורת היהודים. ביומן עיר פאס מסופר שלא הצליחו היהודים לפנות "כי אם חלק אחד ממאה" מעצמות הנקברים. בשנת ה'תרמ"ח (1888) פונו החלקים שנשארו מבית העלמין הישן אל בית העלמין הנוכחי, והדבר גרם לצער ולאבל בקרב אנשי הקהילה.[1]
בית הקברות הנוכחי
בית הקברות הנוכחי ממוקם בצמוד למלאח של פאס מצד מזרח. שטחו כ-30 קמ"ר.[2] כאמור, אל המקום הובאו קברים ושרידי קברים מבית העלמין הישן, ואף ניתן למצוא כיום מצבות של רבנים רבים שהובאו לשם. מהם: רבי יעקב קניזל (ראו תמונה), ממגורשי ספרד, רבי וידאל הצרפתי (ראו תמונה), מחכמי פאס במאה ה-16 וראש המאה ה-17 ומחבר הספר צוף דבש, רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל בן אלבאז (ראו תמונות), שהיו מגדולי הרבנים במרוקו בשלהי המאה ה-17 וראש המאה ה-18, ועוד רבים אחרים.
בין הקברים המיוחדים המושכים תיירים ומתפללים הוא קברה של סוליקה, נערה יהודיה שנולדה בטנג'יר ב-1817. מסיבות בלתי ברורות נתבעה להתאסלם, ומשסירבה הובאה בפני בית המשפט המוסלמי בפאס שדן אותה למיתה. בקיימם את צו בית המשפט הרגו אותה הערבים בחוצות העיר פאס בשנת 1834, לעיניהם של היהודים ההמומים. יהודי פאס ערכו מגבית ופדו את שרידי גופתה וקברום בעירם.
גלריה
|
ראו גם
לקריאה נוספת
יוסף תדגי, "בית העלמין היהודי בפאס", בתוך: מקדם ומים ט, עמ' 140-93, אוניברסיטת חיפה, תשס"ו.
קישורים חיצוניים
- בית הקברות היהודי בפאס (בצרפתית)
- Jewish Cemetery Fes באתר: findagrave (באנגלית)
- פאס באתר: International Jewish Cemetery Project. (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ על ההיסטוריה של בתי העלמין בהרחבה, ראו: אליעזר בשן, "יהודי פאס תרל"ג - תר"ס (1873 - 1900) על פי תעודות חדשות", בתוך: אסופות, כרך טו, עמ' נא - נח, יד הרב נסים, ירושלים, תשס"ב.
- ^ מדידת השטח ותיאורי המיקום מתבססים על התצלום האווירי ועל השימוש בפונקציות של האתר: Google Earth.
