רבי יעקב קניזל
 | |
| שלט המופיע לצד קברו בבית העלמין בפאס | |
| לידה | ספרד |
|---|---|
| פטירה | פאס |
| מדינה | ספרד, מרוקו השושלת הווטאסית |
| מקום מגורים | ספרד, פאס מרוקו |
| מקום פעילות | ספרד, פאס |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | פרשנות על התורה ופירושיה |
| בני דורו | רבי יעקב בירב, רבי חיים גאגין |
| חיבוריו | "פירושים לרש"י זצ"ל" |
רבי יעקב קניזל (קאניזל; היה פעיל במאות ה-15 וה-16), מראשני הפרשנים על פירוש רש"י לתורה, וממנהיגיה הרוחניים של יהדות פאס בדור שלאחר גירוש ספרד.
תולדות חייו ויצירתו
רבי יעקב קניזל נולד בספרד. שם משפחתו נגזר משמה העיירה קניזל (ספ') שבמחוז סמורה שבקסטיליה. לאחר הגירוש היגר למרוקו, כנראה אל העיר פאס שאליה היגרו רוב היהודים מספרד ובה נמצא מקום קבורתו. שמו התפרסם בעיקר בזכות פירושו על פירוש רש"י לתורה. הפירוש נדפס בספר בו נכללו פירושים נוספים לרש"י, מהרבנים: רבי שמואל אלמושנינו, רבי אהרן אבו אלדבי, רבי משה אלבילדא הזקן ואברהם בן אליעזר - לפרשת מסעי בלבד.[1] תחת הכותרת "פירושים לרש"י זצ"ל". לספר זה שמות נוספים שמסיבה לא ידועה כונו דווקא על שמו של קניזל: "ספר קניזל", או "קובץ קניזל". זמן ומקום ההדפסה לא ידועים, אך לפי השערה היו אלו בעיר קושטא בשנת ה'רפ"ה, (1524/5). החיבור נדפס לאחר מותו משום שהוא נזכר בו בברכת המתים.[1]
רבי יעקב קניזל נחשב מראשוני הפרשנים לרש"י על התורה, אך ברור כי את חיבורו יצר לאחר רבי שמואל אלמושנינו, שאת ספרו הוא מצטט ומזכיר פעמים רבות. נמצאו כמה שינויים בין העותקים של הספר, כנראה משום שאחרי ההדפסה נמצא כתב יד שלם או טוב יותר.[2] גרסה רחבה יותר של פירושי קניזל נמצאת בכתב יד.[3]
ישנה סברה שרבי אליהו מזרחי שאב פירושים רבים מקניזל.[4] פירושיו של קניזל הובאו רבות בספר שפתי חכמים כפי שכתב המחבר, רבי שבתי בס, בהקדמה. הפירושים הוהדרו מחדש כמה פעמים, יחד עם מפרשים נוספים לרש"י.[5]
מקום קבורתו
במרוקו קנה לו רבי יעקב שם נכבד של "קדוש", וקברו, שהיה ניצב בפתחו של בית העלמין בפאס, שימש במשך מאות רבות בשנים מקום תפילה ליהודי פאס בעתות צרה.[6] רבי שאול שמואל סירירו, מחכמי פאס במאה ה-16, מביא בספרו דרשה ובה של דברי חיזוק והתעוררות לתשובה, אותה נשא בפני קהל שהתאסף לצד קברו של קניזל, בעת מגפה שפרצה בעיר.[7] בשנת ה'תרמ"ד (1883/4) הורה המלך חסן הראשון על העתקת בית העלמין ממקומו לצורך הרחבת מסגדים עתיקים. בבית העלמין "החדש" ניצב קברו עד לימינו אנו, לצד קברו של רבי יהודה בן עטר, רבה של פאס במאה ה-18.
קישורים חיצוניים
- רבי יעקב קניזל, "פירושים לרש"י זצ"ל", באתר היברובוקס
- רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן, ערך על רבי יעקב קניזל, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של רבי יעקב קניזל, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ראו "פירוש לפרשת מסעי", באתר היברובוקס.
- ^ ראו: יוסף הקר, "דפוסי קושטא המאה ה-16", בתוך: ארשת ה, עמ' 480, מוסד הרב קוק, תשל"ב.
- ^ ראו: מנחם מנדל זלאטקין, אוצר הספרים ב, עמ' 252 מספר 845, ירושלים תשכ"ה. קישור לכרטיס תצלום כתב היד המדובר: פירוש רבי יעקב קניזל, כתב יד קיימברידג' מס' 39 באתר: הספרייה הלאומית.
- ^ ראו: אברהם עובדיה, כתבים נבחרים א, עמ' 150, 164 - 167, ירושלים, ה'תש"ב.
- ^ ראו: משה פיליפ, ראשוני פרשני רש"י, פתח תקווה, ה'תשנ"ח; יוסף דב אסיא, חמשה חומשי תורה אוצר הראשונים, ישראל, ה'תשע"ב.
- ^ כך מתועד בכרוניקה שנכתבה על ידי חכמי פאס לדורותיהם, ראו: מאיר בניהו (מהדיר), דברי הימים של פאס, עמ': 64, 99, 135, תל אביב, ה'תשנ"ג.
- ^ שאול שמואל סירירו, דרושי מהרש"ש, עמ' תפה - תפו, ירושלים, ה'תשנ"א.
