רבי דוד בן חסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוד בן חסין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי
דוד בן חסין
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.
לידה 1727
מרוקו מרוקו, מקנס
פטירה 30 ביוני 1792 (בגיל 65 בערך)
י' בתמוז ה'תקנ"ב
רבותיו מרדכי בירדוגו

רבי דוד בן חסין (1727 - י' בתמוז ה'תקנ"ב-30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו. חלק משיריו דוגמת "אערוך מהלל ניבי", "לדוד שיר ומזמור" ו"אוחיל יום יום אשתאה", התפרסמו הרחק ברחבי קהילות המגרב והמזרח התיכון.

קורות חייו

דוד בן חסין נולד במלאח (הרובע היהודי) של מקנס בשנת 1727. קיבל חינוך מסורתי בצלא, ובגיל 10 החל ללמוד בישיבה של ר' מרדכי ברדוגו והיה לתלמיד מצטיין. בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון מגדל לדוד שעוסק בפרשנות המקרא ודן בדרכים הנכונות ללמוד ולשנן את התורה. בגיל 20 נישא לבתו של מורו ר' מרדכי ברדוגו.

ר' דוד חסין היה משורר פורה והותיר אחריו למעלה מ-250 שירים, אשר חלקם הגדול התפרסם 15 שנה לאחר מותו בספר בשם "תהילה לדוד" שיצא לאור באמשטרדם בשנת תקס"ו וזכה מאז לשלוש מהדורות נוספות אחד מהם הינו פיוט להבדלה. כמו תלמידי חכמים רבים אחרים במרוקו ר' דוד חסין עסק לפרנסתו כסופר סת"ם. הוא נהג לנסוע ולבקר את הקהילות היהודיות השונות ברחבי מרוקו, וכך עוד בחייו שיריו התקבלו למסורות הפיוט ברחבי האזור. לעומת שירת ספרד אשר נכתבה בעיקר בלשון המקרא ר' דוד חסין עשה בשירתו שימוש בכל רובדי הלשון העברית ובעיקר לשון המקרא ולשון חז"ל. שירתו הושפעה גם מן הקבלה והדבר ניכר הן מבחינת הנושאים והתכנים, והן מבחינת העיצוב והדימויים.

ר' דוד חסין חי בתקופה רווית סבל עבור היהודים במרוקו. במהלך חייו סבל המלאח של מקנס מפגעי טבע כגון בצורת קשה וממושכת שהקשו על חיי תושביו. בנוסף יושבי המלאח נפגעו מאלימות אנטי-יהודית ומרדיפות שונות. בערוב ימיו של ר' דוד חסין עלה לשלטון מולאי יזיד, שרדף באכזריות את היהודים ברחבי מרוקו. ר' דוד חסין הקדיש שירים לתיאור הרדיפות שחוו יהודי מרוקו, ורבים משיריו הם שירי נחמה המנסים לעודד את רוחן של הקהילות המוכות. נושאי שירתו מתמקדים לפיכך בנושאי הגלות ומצוקותיה והתקווה לגאולה וחידוש העבר של עם ישראל.

פיוטיו

שירתו נפוצה מעבר למרוקו וצפון אפריקה והגיעה לקובצי פיוטים במזרח, עד תימן הרחוקה. אחד מפיוטיו הנפוצים להבדלה הוא כדלהלן;

אענה חלקי גם אני
  • אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/ אֲרוֹמֵם אֱלֹקֵי אָבִי/
  • נוֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/ מֵרִים רֹאשִׁי וְּמשׂגַּבִי/
  • יִשָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/ יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי/

יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/ רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/ הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/ לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא.

  • דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי/ הוּא מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ/

בּוֹאוּ רֵעַי, בּוֹאוּ אֶחָי/ יְבַשֵּׂר לַהֲמוֹנֵינוּ/ וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי/ בָּעִיר צִיּוּן עִיר עֹז לָנוּ/ אֲנִי אֶל אֱלֹקִים אֶקְרָא/ אוֹתָנוּ חָטוֹב יַחֲטֹב/ יִפְתַּח לָנוּ חִישׁ מְהֵרָה/ הָקֵל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב.

  • בֵּן מִמֵּצַר קוֹרֵא לְךָ/ קוֹל תְּפִלָּה, קוֹל תְּחִנָּה/
  • חָסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ/ אָנָּא הָקֵל הוֹשִׁיעָה-נָא/

יְבֹרַךְ מִבִּרְכוֹתֶיךָ/ רַב חִסְידָּ"א וְרַב חֲנִינָא/ אוֹיַבְתּוֹ תְּכַסֶּה בּוּשָׁה/ אִיּוֹ אֱלֹקֶיךָ אוֹמְרָה/ אֲזַי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא/ וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.

  • יַיִן יְשַׂמַּח אֲנָשִׁים/ בְּמַשְׁאַת וַאֲרוּחָה/

וְגַם אֱלֹקִים קְדוֹשִׁים/ בְּהַלֵּל וְשִׁיר וּשְׁבָחָה/ אֲלֵיכֶם יִקְרָא אִישִׁים/ מְבִיאִים לָהּ' מִנְחָה. דָּבָר יָקָר אֵין לוֹ עֵרֶךְ/ עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בַּגֶּפֶן/ וּבְחֶדְוָה וְגִיל נְבָרֵךְ/ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.

  • בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְקִדָּה/ בָּרָא אֶל רַב כָּל מְחוֹלֵל/

יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה/ כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל/ זִמְרוּ תְּנוּ לוֹ תּוֹדָה/ גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ גַּם עוֹלֵל. הַמַּסְפִּיק לָנוּ כָּל צֹרֶךְ/ לָעַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים/ וּבִרְשׁוּת הָקֵל נְבָרֵךְ/ בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים.

  • נֵר ה נִשְׁמַת אָדָם/ כַּאֲבוּקָה בּוֹ מְאִירָה/

בָּנִים בְּשִׁבְיָם בְּנוּדָם/ הֲצִלֵּם יָהּ מִיּוֹם עֶבְרָה/ מֵאֵשׁ יָרֹק מֵאֵשׁ יָרֹק וַאֲדַמְדַּם/ מֵאֵשׁ יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה. אַפְּךָ לָהֶם הַאֲרֵךְ/ הַלֹּא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ/ וּבִרְשׁוּת הָקֵל נְבָרֵךְ/ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

  • הַמַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מֵעַמִּים/ וּבֵין אוֹרָה לַחֲשֵׁכָה/

וּבֵין שַׁבָּת לִשְׁאָר יָמִים/ לֹא תַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה/ שָׂמֵחַ לֵב הָעֲגוּמִים/ שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִבֵּין עַמִּים אוֹתָם שְׁחֹל/ וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם יָחוּל/ וּבִרְשׁוּת הָקֵל נְבָרֵךְ/ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

אענה חלקי גם אני הוא ניגון להבדלה שחיברו גדול משוררי מרוקו רבי דוד בן חסין. פיוט בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת חמישה טורים המתחלקים לשניים בחרוז מתחלף. משקל: שמונה הברות בצלעית. שירים להבדלה על הברכות שסימנם יבנ"ה: יין, בשמים, נר, הבדלה. מרובע. משתנה לכמה ניגונים לפי העתים והזמנים… נועם "בך אשמח" או "נועם לכבוד תורה". סימן: אני דוד בן חסין, יבנ"ה.

אחד מהפיוטים שכתב מכוון כנגד הבונים החופשיים, והוא מופיע בספר הפיוטים שלו[1] בו הוא רומז על אמונות הסתר של הבונים החופשיים, ועל חיבורם לעצת ה"נחש הקדמוני", כמו כן הוא מתאונן בפיוט על תוכניות פולחן של הבונים החופשיים ועל כך שבו הם מתכננים "להקריב עולות וזבחים".

לקריאה נוספת

  • ר' דוד חסין, "ספר תהלה לדוד : קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין", בעריכת פרופ' אפרים חזן ופרופ' דוד אלבאז, הוצאת אורות יהדות המגרב, 1999.
  • אפרים חזן, "שיריו האישיים של רבי דוד בן אהרן חסין", בתוך: "מחקרים בספרות עם ישראל ותרבות תימן", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1991, עמ' 279-301.
  • אפרים חזן, "הנהגה ומנהיגות בשירתו של ר' דוד חסין", כתב עת "התחדשות ומסורת" (תשס"ה), עמ' 116-124.
  • אפרים חזן, "ארמית ועברית בשירת רבי דוד חסין", כתב עת "ממזרח וממערב" ד (תשמ"ד), עמ' 111-123.
  • אפרים חזן, "שירי הקינה לרדב"א חסין : טיבם וייחודם", כתב עת "מקדם ומים" ד (תשנ"א) 13-23.
  • Tehilla le-David, ed. Ephraim Hazan and André Elbaz (Saint-Denis: Institut européen d’études hébraïques, Université de Paris VIII, 1996).
  • Lysette Hassine-Mamane. Le Piyyut de David Hassine (Paris: Maisonneuve & Larose, 2000).
  • André Eliyahu Elbaz, 'Three unknown "piyyutim" by David Ben Hasin', AJS Review 20,1 (1995) 87-97

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ תהלה לדוד עמ' 632, פיוט רה