בית הסוהר כרמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלא שש וכלא כרמל, מבט מרכס אצבע אוקטובר 2017

בית הסוהר כרמל הוא בית סוהר שהוקם ב-1985 בסמוך לצומת אורן וצמוד לכלא שש.

בית הסוהר, שנקרא תחילה "כלא עתלית" הוקם כבית סוהר זמני על חלק משטחו של כלא 6, כדי לפתור מצוקה של מקומות כליאה, בתחילה שוכנו בו האסירים באוהלים. ב-1990 הוחל בבניית מבני הקבע, והבנייה הושלמה ב-1991. ב-1997 היה בית הסוהר כרמל לבית הסוהר הראשון בישראל עליו מפקדת אישה, גנ"מ דליה ניר. ב-2009 נהרסו כמה מהמבנים, שנבנו בצורה מיושנת והיו צפופים, ובמקומם הוצבו מבנים יבילים[1]. בנוסף, נערך שיפוץ כללי בבית הסוהר.

במהלך השרפה בכרמל בשנת 2010, פונה בית הסוהר למשך מספר ימים מכל יושביו, מחשש שהאש תגיע אליו, אך הוא לא נפגע בדליקה.

בית הסוהר מיועד ל-350 אסירים, ויש בו כ-110 אנשי סגל. הוא מוגדר כבית סוהר ברמת ביטחון בינונית, ומוחזקים בו אסירים שנדונו לתקופות שאינן עולות על 3 שנות מאסר, או שיתרת מאסרם היא עד 3 שנים. הוא כולל אגף נקי מסמים, ומתקיימות בו פעילויות חינוך, דת והכשרה מקצועית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32143100בית הסוהר כרמל