בית העלמין העתיק בצפת

בית העלמין העתיק בצפת

מיקום	צפת

משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י

בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.

בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.

היסטוריה

האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."

מתאר בית העלמין

בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.

החלקה הספרדית העתיקה

מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.

בשנת ה'תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת.

החלקה האשכנזית העתיקה

רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.

בית הקברות הצבאי

רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.

החלקה הספרדית החדשה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.

החלקה האשכנזית החדשה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

אתרים בבית העלמין

• מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
• קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות פלסטיק. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
• קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
• קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
• מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
• קורבנות הפיגוע במעלות.
• קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.

הקבורים בבית העלמין

קבר האר"י

עד שנת 2020 הקבר העתיק ביותר הנמצא במקום היה קברו של רבי יוסף פלנסי משנת 1430 לערך. באפריל 2021 התגלו שני מצבות משנת 1380 לערך. בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום ועוד.

ביניהם:

• הנביא בארי – ע"פ רבי משה באסולה, והוא הייחוס הקדום ביותר בבית הקברות.
• הנביא הושע בן בארי ע"פ תלמידו של רבי עובדיה מברטנורא. על פי מסורת האר"י אינו קבור שם, אלא התנא רבי יהושע בן חנניה. ישנם שהעלו השערה כי עצם היות קבורת אביו (בארי) במקום נוצרה הטעות.
• חנה ושבעת בניה - ע"פ רבי משה ריישר (לא ידוע המקום המדויק)
• רבי יהושע בן חנניה - ע"פ רבי חיים ויטאל
• רבי פינחס בן יאיר - ע"פ רבי נפתלי הרץ בכרך
• הינוקא מכפר סכנין - ע"פ תלמידו של רבי אברהם ישמעאל חי סנגויניטי
• רבי שמעון בן חלפתא - ע"פ רבי חיים ויטאל (לא ידוע המקום המדויק)
• רבי חנינא בן הרכינס
• הרוגי בית דין – קודם החורבן
• רבי סעדיה גאון (לא ידוע המקום המדויק)
• רבי בחיי אבן פקודה - בעל ספר "תורת חובות הלבבות" (לא ידוע המקום המדויק)
• רבי שלמה אלקבץ
• רבי משה קורדובירו
• רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך"
• רבי משה מטראני (המבי"ט)
• רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז)
• רבי יצחק לוריא (האר"י)
• רבי משה אלשיך
• רבי יוסף מטראני (מהרי"ט)
• רבי יוסף יהודה חכים - חכם באשי של צפת.
• רבי דוד מלובין
• רבי לייב בעל הייסורים
• רבי אברהם דב מאבריטש (בת עין)
• רבי חיים טירר (באר מיים חיים)
• רבי זאב וולף הלוי טירנואר - בעל הטל אורות, רב בית המדרש "שארית הפליטה" בצפת
• רבי אהרן יחיאל לייפר, האדמו"ר מנדבורנה-צפת.
• ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של האדמו"ר מליובאוויטש
• הרב לוי ביסטריצקי - רב העיר צפת
• רבי משה הגר מראדוביץ (נינו של רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב)
• לוחמי הפלמ"ח וההגנה שנפלו במערכה על העיר
• חללי טבח צפת במאורעות תרפ"ט וחללי העיר במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (בהם נרצחי הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת).
• הילדים שנרצחו בפיגוע במעלות ובפיגוע באביבים.
• הרב אלעזר קעניג - רבה של קהילת ברסלב בצפת

מקווה האר"י

שיקום בית העלמין

הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף חלק מבית העלמין, ולאחר זמן קצר שופץ בשנית, כולל דרכי גישה נאותות, ושיקום מערך הניקוז במקום..

ראו גם

• מקווה האר"י
• אנדרטה לשבעה עולי הגרדום.

לקריאה נוספת

• אריאל אפרים אהרונוב, "בית החיים העתיק בצפת - מסורות, תיעודים ומציאות בשטח", בתוך: עץ חיים, חלק ל"ח עמ' תקי"ח-תקמ"ג, ניו יורק תשפ"ב.
• אלי אליאך, מערת צדק בצפת - מערת הפרושים תלמידי הגר"א, Academia.edu, מאי 2023

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית העלמין העתיק בצפת בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית העלמין העתיק בצפת
• מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
• בני משה, צפת: התלמידים מאמצים קברי אלמונים, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2013.
• בית העלמין צפת (כולל רשימת קברים) באתר המועצה הדתית צפת.
• מאגר קברים בבית העלמין העתיק בצפת באתר Yichus.net.
• בית העלמין בצפת באתר מאגר בתי העלמין היהודים הבינלאומי (באנגלית).
• בית העלמין העתיק בצפת, באתר BillionGraves

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36444659בית הקברות היהודי העתיק בצפת