הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת
| חלק ממאורעות תרצ"ו–תרצ"ט | |
|---|---|
| תאריך | 28 במרץ 1938 |
| תאריך עברי | כ"ה באדר ב' ה'תרצ"ח |
| מקום | כביש עכו-צפת, ליד ראמה וסאג'ור |
| מטרה | יהודים |
| סוג | פיגוע ירי ודקירה |
| הרוגים | 6 |
| מספר מפגעים | בין 9 ל-20 |
הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת היה פיגוע ירי ודקירה סמוך לכפר ראמה ב-24 במרץ 1938 כ"א באדר ב' תרצ"ח, במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (המרד הערבי הגדול). בפיגוע נרצחו 6 יהודים, בהם אב ובנו ואם ובתה. בעקבות פיגוע זה (ופיגוע נוסף שהתרחש זמן קצר לאחר מכן) השליך שלמה בן יוסף רימון על אוטובוס ערבי, פעולה שבגינה הוצא להורג[1].
רקע
ערך מורחב – המרד הערבי הגדול
באפריל 1936 החלה סדרה של התפרעויות אלימות של ערביי ארץ ישראל כנגד יהודים ובריטים, שבישרה את תחילתו של מרד ערבי מתוכנן ומאורגן כנגד המנדט הבריטי. מטרות המרד היו הקמת מדינה ערבית בפלשתינה, הפסקת גל העלייה היהודית ומניעת הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
אירועי האלימות נמשכו עד אוקטובר 1936, אז התקיימה הפוגה. הפרעות התחדשו בספטמבר 1937 ונמשכו עד מרץ 1939. ביישוב העברי נקראו אירועי אלימות וטרור אלו בשם "המאורעות", והן גבו את חייהם של כ-400 יהודים ו-200 בריטים, ולצדם כ-5000 ערבים.
האירוע
ביום חמישי, 24 במרץ 1938 (כ"א באדר ב' ה'תרצ"ח) בשעה 13:25 יצאה מונית שירות מחיפה לצפת ועליה תשעה נוסעים ונהג - כולם יהודים (תשעה מצפת ואחת מחיפה). כשעה לאחר צאתה לדרך, סמוך לכפרים ראמה וסאג'ור, נתקלה המונית בחוליית מחבלים (על פי עדויות הניצולים, כללה החוליה כתשעה מחבלים[2] ולפי הודעת המשטרה כ-20 מחבלים[3]) אשר כיתרה את המונית ברובים שלופים. לפי אחת העדויות, נהג המונית ירד מן המונית בידיים מורמות לאות כניעה. המחבלים פתחו בירי על הרכב, ממנו נהרגו צבי סגל[4] ובנו דוד[5], גיסתו ציפורה כהנא[6] ואמה פסיה ברל[7] - כולם תושבי צפת. גופותיהן של כהנא וברל נפלו על רבקה, בתה הקטנה של כהנא, וכך הסתירו אותה מהמחבלים והצילו את חייה. הנוסע שלום ביבר נשכב על בנו הפעוט יהואש והתחזה למת, וכך ניצלו שניהם. שני נוסעים נוספים, אלגרה מוצרי[8] (שעמדה לקראת נישואיה) ואברהם זיידה הלר, וכן הנהג בכור שחרור[9], נמלטו מן המקום, בזמן שהמחבלים ממשיכים לירות לעברם.
הלר, שברח דרך תעלה בצד הדרך, הצליח להגיע לתחנת המשטרה בראמה, שם שמעו את קולות הירי ושלחו רכב משוריין לזירת הפיגוע. השוטרים שהגיעו למקום הצליחו לחסל שלושה מחבלים ולמלט את הניצולים.
לאחר היוודע האירוע, החלו חיפושים אינטנסיביים אחרי שני הנעדרים, מוצרי ושחרור[10]. החיפושים כללו אף מטוס שסייר באוויר, אך הגשם שירד יום לאחר הפיגוע הקשה על החיפושים. היו שמועות שהשניים מסתתרים בכפר ראמה או שנחטפו על ידי המחבלים ומוחזקים באחד הכפרים. יומיים לאחר הפיגוע נמצאו גופתיהם של השניים לא הרחק ממקום הפיגוע. שחרור נורה בבטנו, ומוצרי נרצחה מדקירות בצווארה, ועל גופתה היו סימני התעללות שהעלו חשד שהיא עונתה[11], אולם הבדיקות לא הצליחו לאשש או להפריך חשד זה[12].
לאחר הפיגוע
כל הנרצחים, למעט אלגרה מוצרי, היו תושבי צפת, ארבעה מתוכם בני משפחה אחת (צבי סגל וציפורה כהנא היו גיסים), והשמועה על רציחתם עוררה תגובה קשה בעיר. הרבנות המקומית הכריזה על יום אבל והתכנסות לאמירת תהילים בבית הכנסת האר"י, וחלק מיהודי העיר אף צמו[13]. עיריית תל אביב הפסיקה את ישיבתה ל-5 דקות דומיה וקימה לזכר הנופלים[3].
ארבעת ההרוגים שנרצחו במונית נטמנו בבית הקברות היהודי העתיק בצפת[14]. לאחר מציאת גופתה של אלגרה מוסרי, הוא הובאה לקבורה בבית הקברות היהודי העתיק בחיפה. הנהג בכור שחרור נטמן בלוויה רבת משתתפים בצפת.
כשלושה שבועות לאחר הרצח, ב-16 באפריל, הותקפה מכונית ביריות באזור חניתה, ונרצחו שלושה מנוסעיה[15]. שני הפיגועים עוררו סערה ביישוב, אך המדיניות הרשמית, הן של הנהגת היישוב המאורגן והן של בית"ר, הייתה להבליג ולא להגיב לתקיפות. שלמה בן-יוסף, חבר בית"ר מראש פינה, החליט לבצע פעולת תגמול[16], והשליך רימון על אוטובוס ערבי. בן יוסף נתפס והוצא להורג, והיה הראשון מבין עולי הגרדום.
במרוצת השנים נשכח מקום קבורתם של חמשת החללים שנקברו בצפת. בשנת 2020 אותרו הקברים, לאחר מחקר ממושך של ורד טל שחקרה את האירוע, והתקיים טקס אזכרה לקורבנות.
קישורים חיצוניים
- שמעון כהן, זוכרים את נרצחי מונית המוות, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2020
- קציר-דמים של כנופית מרצחים בדרך עכו-צפת, דבר, 29 במרץ 1938
- זועה בדרך צפת–עכו, הארץ, 29 במרץ 1938
- רצח איום בדרך צפת–עכו, הצופה, 29 במרץ 1938
הערות שוליים
- ^ אורי בירן ואסף זלצר, יחסי יהודים-ערבים במרחב הכפרי ראש פינה-ג'אעונה, בתוך: עיונים 30, עמ' 172.
- ^ שוב הציף גל טרור את הארץ, דבר, 29 במרץ 1938
- ^ 3.0 3.1 מרחץ דמים איום ומזעזע בדרך עכו־צפת, הבוקר, 29 במרץ 1938
- ^ דף לזכר נפתלי צבי סגל, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר ברוך דוד סגל, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר צפורה כהנא, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר באשע בתיה בראל בריל, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר עליזה אלגרה מוסרי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר בכור יהודה שחרור, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ האבודים עוד לא נמצאו, דבר, 30 במרץ 1938
- ^ בכור שחרור ואלגרה מוצרי נמצאו הרוגים, דבר, 31 במרץ 1938
- ^ בדיקת גופת הצעירה מוסרי, הבוקר, 3 באפריל 1938
- ^ הלווית בכור שחרור, דבר, 1 באפריל 1938
- ^ הלוית ארבעת חללי צפת, דבר, 30 במרץ 1938
- ^ יוסף רוטבלאט, אברהם דניאלי, דוד בן גאון, זאב ענו נרצחו בדרך מחניתה, דבר, 17 באפריל 1938; חללי חניתה החדשים לבית עולמם, דבר, 18 באפריל 1938
- ^ יעקב העליון, שלמה בן-יוסף, החייל האלמוני, חדשות, 10 ביוני 1988
38157083הפיגוע במונית בכביש עכו-צפת