בית בורג'ה
בית בורג'ה (באיטלקית: Borgia) הייתה משפחת אצולה משפיעה באיטליה בתקופת הרנסאנס. בית בורג'ה הצמיח מקרבו מדינאים מצביאים ופטרוני אומנות, ואף שני אפיפיורים, קליקסטוס השלישי ואלכסנדר השישי. בתקופתו של אלכסנדר השישי הואשמו בני המשפחה בעבירות חמורות מעילה בקודש, גנבה, רצח ושוחד. הם היו אויבים מושבעים של בית מדיצ'י ובית ספורצה, אך נודעו כפטרוני אמנות בולטים.
היסטוריה מוקדמת
מוצא המשפחה היה מוולנסיה שבספרד, שנשלטה אז בידי ממלכת אראגון. הושמעו טענות כי מוצא המשפחה היה יהודי. שמועות מחתרתיות אלה הופצו בין היתר בידי ג'וליאנו דלה רוברה, והמשפחה תוארה לעיתים קרובות, בידי אויביה הפוליטיים המגוונים, כמשפחת אנוסים שהיגרה מספרד.
בני בורג'ה בולטים
קליקסטוס השלישי
ערך מורחב – קליקסטוס השלישי
אלפונס דה בורג'ה (נולד בשנת 1378) היה ראשון בני בורג'ה שהתבלט. הוא נולד לחואן דומינגו דה בורג'ה, ואשתו פרנקינה לנסול ב-ולנסיה שבספרד. הוא היה פרופסור למשפטים באוניברסיטת ליידה, ושימש כדיפלומט עבור מלכי אראגון לפני שהפך לקרדינל. בשנת 1455 נבחר כמועמד פשרה למשרת האפיפיור, ובמסגרת תפקידו זה נשא את השם קליקסטוס השלישי. במסגרת תפקידו הוא מינה את אחיינו רודריגו בן ה-26 (לימים אלכסנדר השישי), בהתאם לגישה הנפוטיסטית אשר רווחה אז, להגמון (בישוף), ולקרדינל ולבסוף לסגן קנצלר ולמנהל החצר של האפיפיור.
תקופת כהונתו של קליקסטוס השלישי הייתה קצרה, הוא מת בשנת 1458.
תקופת אלכסנדר השישי
- ערך מורחב – אלכסנדר השישי
אחד מהבולטים שבבני המשפחה היה רודריגו בורג'ה. אף על פי שכיהן כקרדינל במשך 35 שנה, הוא נודע כאיש מושחת ביותר, ופילגשיו וילדיו היו מוכרים היטב בציבור. על פי המסופר, הוא קנה את כהונת האפיפיור פשוטו כמשמעו. הוא השיג את תמיכתו של המועמד השני אסקניו ספורצה, כאשר שלח לטירתו ארבעה פרדים עמוסי זהב טהור.[1] הוא הוכתר כאפיפיור אלכסנדר השישי בשנת 1492, ועוד באותה שנה זעזע את העולם הנוצרי כאשר חגג את שחרור חצי האי האיברי מידי המוסלמים במלחמת שוורים אכזרית בכיכר פטרוס. ג'ובאני דה מדיצ'י כתב במכתב לחברו לאחר שנפגש עם האפיפיור החדש: "ברח, אנו נתונים בכף זאב".[2]
עוד מזמן כהונתו כקרדינל, היו לרודריגו דה בורג'ה בן ושתי בנות מנשים ששמן לא ידוע. פילגשו המפורסמת ואנוזה דה קטנאיס, שייתכן שגם אמה הייתה פילגשו,[3] ילדה לו עוד שלושה בנים ובת. רודריגו הצליח לארגן עבור בנו הבכור פדרו לואיס בורג'ה את דוכסות גנדיה שבספרד, וכן אירס אותו לאינפנטה מבית המלוכה הספרדי. בן בולט נוסף היה חואן בורג'ה שהיה האהוב על אביו, וכן התפרסמו האחים צ'זארה ולוקרציה. את העושר הרב שצבר ניצל בורג'ה להתענגות על מנעמי החיים; הוא בנה לעצמו ארמון רחב ידיים בן שלוש קומות, שרוהט ברהיטים מפוארים מצופים בבד סאטין וקטיפה רקומת זהב, אולמות מעוטרים בגובלנים וכלי שולחן עשויים זהב ופנינים. הוא התרברב שברשותו די מטבעות זהב כדי למלא את הקפלה הסיסטינית.
אויביו הפוליטיים באיטליה הסיתו את צרפתים לפלוש לאיטליה. האפיפיור ניסה לכרות ברית עם נאפולי ורפובליקת פירנצה, אולם פירנצה נכנעה מיד כשהגיעו הצרפתים, והדרך אל רומא הייתה פתוחה בפניהם. הם ערכו מצעד ניצחון מעורר אימה ברחובות רומא, ומקרי רצח היו דבר יום ביומו.[4] האפיפיור ניהל משא ומתן עיקש עם הצרפתים, שבסופו של דבר עזבו את רומא והמשיכו אל נאפולי. עם זאת, ספרד חפצה בנאפולי לעצמה, ומלך ספרד פרננדו השני כרת ברית אנטי-צרפתית עם מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" וכן עם מילאנו והרפובליקה של ונציה. כאשר הכוחות הגרמנים והספרדים לצדו, חש האפיפיור בטוח להכריז מלחמה מחדש על הצרפתים.
עוד בתקופת המלחמה בצרפתים החל ג'ירולמו סבונרולה להטיף בפירנצה נגד האפיפיור וגינה את מידותיו המושחתות שהיו ידועות היטב בציבור. אלכסנדר מצדו הורה לו להפסיק להטיף, אולם סבונרולה הצהיר כי אלכסנדר "איננו עוד נוצרי. הוא כופר, סוטה מדרך הישר ועל כן חדל מלהיות אפיפיור". האפיפיור מצדו הגיב בגזירת נידוי, שסבונרולה התעלם ממנה. בתגובה איים האפיפיור על שלטונות פירנצה שאם לא ישתיקו את המטיף בעצם ינדה את העיר כולה. סבונרולה עונה בפירנצה, ופעם נוספת בידי האינקווזיטורים של האפיפיור ברומא במאמץ לגרום לו "להודות" שרימה ושיקר. בשנת 1498 הוא הוצא להורג בידי השלטונות בפירנצה.
צ'זארה
- ערך מורחב – צ'זארה בורג'ה
צ'זארה בורג'ה נולד לאלכסנדר ופילגשו ואנוצה בשנת 1475. בעקבות לחץ מצד אביו, מונה בגיל שבע למשרה ציבורית שבצידה תגמול כספי. עד גיל 12 חי ברומא והתחנך על ידי מורים פרטיים שסיפק אביו. מאוחר יותר למד משפטים ותאולוגיה באוניברסיטת ספיאנצה. בגיל 18 מונה לקרדינל על ידי אביו ושירת ככזה בין השנים 1493–1498. אביו אף נתן לו מדינה קטנה באיטליה, שאותה ניסה להרחיב על ידי הקמת צבא משלו. הוא התחתן ונולדה לו ילדה מנישואיו. בנוסף נולדו לו שני ילדים, בן ובת, מפילגשיו.
צ'זארה היה פעיל מאוד בפוליטיקה האפיפיורית, והיה לו יד בנישואיה של אחותו לוקרציה אליה היה קשור מאוד. הוא שכנע את אביו להשיא אותה לאלפונסו נסיך נאפולי, לאחר שפגש אותו והתרשם מיופיו וממידותיו. באותה שנה בה נישאה לוקרציה לאלפונסו, נמצאה בנהר גופתו של אחיו החורג חואן בורג'ה, שהיה הבן האהוב על אביהם. לא נמצאו אשמים ברצח, אולם בני התקופה הפנו אצבע מאשימה כלפי צ'זארה, וטענו בין היתר שצ'זארה קינא ביוקרתו של חואן. ברברה טוכמן סבורה ש-"בקלחת השמועות הרותחת ברומא, גם החמורה שבשמועות לא נחשבה לדבר שהוא מעבר ליכולתם של בני בורג'ה".[5] עם זאת, לחואן היו אויבים רבים ובמחקר המודרני מקובל להאמין שצ'זארה אינו בהכרח הרוצח.[5]
בהמשך קידם צ'זארה מהלך מורכב, במסגרתו ביטל אביו את נישואיו של לואי השנים עשר, מלך צרפת כדי שיוכל לשאת את אן מברטאן. בתמורה לכך, היה אמור מלך צרפת לשכנע נסיכה מנאפולי ששהתה בפריז להינשא לצ'זארה שרצה להגדיל באמצעותה את כוחו הפוליטי. צעד זה, שהגדיל למעשה את כוחה של צרפת (אן הייתה יורשת של ארץ רחבת ידיים שעברה לצרפת עם נישואיה ללואי), ספג גינויים מצד משפחות רבות עוצמה ברחבי איטליה כולה, ואף שגרירים מספרד ביקרו את האפיפיור על צעד זה. אחד השליחים הספרדיים הצהיר בפני אלכסנדר כי כהונתו כאפיפיור בטלה ומבוטלת, בתגובה איים אלכסנדר להשליך אותו אל מימי הטיבר. בסופו של דבר השיא אותו מלך צרפת לנסיכת נווארה. נישואים אלו חיזקו את הברית בין צרפת לאפיפיור, ועוררו את זעם אירופה כולה. צבא צרפתי חצה את האלפים, מתוגבר בכוחות ונציאנים, וכבש את מילאנו כשהאפיפיור תומך בצעד זה.
צ'זארה נחשב לעריץ חסר מוסר שלא בחל באמצעים על מנת לסייע ולהאדיר את עוצמת משפחתו ועוצמתו הוא. נטען כי ניקולו מקיאוולי ששימש כשגריר לחצר צ'זארה מטעם עירו, פירנצה, התרשם משיטותיו. בספר "הנסיך" מאת ניקולו מקיאוולי מוזכר צ'זארה כמודל לדמות הנסיך. מי שסיפר בדיחה אודות צ'זארה, נמצא מת ביום המחרת. וגופתו של ונציאני שהפיץ עלונים נגדו, נמצאה צפה במימי הטיבר. בעקבות מחלת אבעבועות קשה צולקו פניו. צ'זארה החל ללבוש על פניו מסיכות, דבר שהוסיף לתדמיתו השלילית.
לוקרציה
לוקרציה בורג'ה הייתה בתו של אלכסנדר השישי מ-ואנוצה צ'זארה היה אחיה. לוקרציה מתוארת כדוכסית יפת מראה בעלת עיניים כחולות ושיער זהוב (אם כי אין בנמצא ציור שהוא בוודאות שלה). כבר כשהייתה בת 13, אביה ואחיה השיאו אותה לג'ובאני ספורצה במטרה להשיג ברית עם משפחת ספורצה רבת העוצמה, אולם ערכם של בני ספורצה ירד במהרה בעיני בני בורג'ה, והאב והאח ביטלו את נישואיה של לוקרציה לספורצה והשיאו אותה לאלפונסו יפה התואר, יורש העצר של נאפולי. בני ספורצה מצדם, זועמים על ההשפלה, טענו שלוקרציה כבר נישאה לג'ובאני ספורצה וכי הוא כבר ממיש את בעלותו עליה. בהדרגה התרככו בני ספורצה ובראש ובראשונה דודו של ג'ובאני הקרדינל אסקניו ספורצה, וניסו לשכנע את ג'ובאני להסכים לגירושין. מאחר שלוקרציה לא הרתה, ביטל אלכסנדר את הנישואין בתוקף סמכותו כאפיפיור והציע לג'ובאני את הנדוניה של לוקרציה אם יסכים לביטול. משפחת ספורצה איימה על ג'ובאני שאם לא יקבל את ההצעה תפסיק להגן עליו, ובחוסר ברירה, הוא חתם בנוכחות עדים על הודאה באימפוטנציה ועל מסמכי ביטול הנישואין.
אלפונסו נודע כיפה תואר, ולוקרציה אהבה אותו באמת ובתמים ככל הנראה. אולם אהבתה לבעלה עוררה את קנאתו של אחיה, שבאותה עת היה מצולק כל כך עד שנאלץ לכסות את פניו במסכה. בשנת 1501 תקפו קבוצת אנשים את אלפונסו. הוא נפצע קשה, אולם שרד. לוקרציה טיפלה בו במסירות, ובעוד הוא מתאושש, ניסה אלפונסו להשיב נקמה באיש שלדעתו אשם בפציעתו - צ'זארה. הוא ירה במו ידיו חץ בצ'זארה שטייל בגן, אולם החטיא, ושומרי ראשו של צ'זארה הרגו אותו כנקמה. לוקרציה סלחה לאחיה על מעשהו, והם המשיכו להיות קרובים כתמיד.
לוקרציה מתוארת לרוב כאשה שטנית ומרושעת, שנהנית מתעלוליהם של אחיה ואביה. היא מתוארת "צופה בנעשה בצחוק רם ובהנאה מרובה" בשעה שאחיה יורה למוות באסירים כדי לבדר אותה. בגיל 21 נישאה לאלפונזו ד'אסטה, יורשו של דוכס פרארה. פרארה הייתה אז מרכז תרבותי מזה כמה עשרות שנים ולדוכס היו מוזיקאי חצר וזמרים רבים. בורג'ה ילדה לו כמה ילדים, צברה כוח והפכה לדוכסית מכובדת. היא דיברה איטלקית, צרפתית, לטינית וקטלאנית, הייתה פטרונית אמנים כמקובל אז בחברה הגבוהה, עסקה בהתכתבות ובאמנות וטיפלה בילדיה.
אלכסנדר מת באוגוסט 1503 בגיל 73. רכלנים בני התקופה נהגו לספר שגופתו הפכה לשחורה ונפוחה ואיש לא העז לגעת בה. היא נגררה לקבורה בחבל שנקשר לרגלה. לאחר מותו ירד כוחו של צ'זארה, הוא איבד את ממלכתו וברח לנאפולי, לאחר שנתפס שם הועבר לספרד ומשם ברח אל ממלכת נווארה, שם מת כשניהל קרב בשירות גיסו מלך נווארה. בזכות מעמדה החדש התגברה לוקרציה על עברה המפוקפק וירידת המשפחה מגדולתה. היא מתה ב-24 ביוני 1519 אחרי הריון שהסתבך.
עץ משפחה
| עץ משפחת בית בורג'ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בני בורג'ה בולטים נוספים
לאחר מותו של אלכסנדר השישי, ירדה מאוד קרנם של בני בורג'ה, אולם הם המשיכו להיות גורם מכריע באיטליה בפרט ובעולם הנוצרי בכלל. העידן בו שלטו ביד רמה ברומא, זכור עד היום בשם "עידן בורג'ה".
ג'ופרה בורג'ה, נולד בשנת 1482, היה בנו של האפיפיור אלכסנדר השישי. הוא נישא לנסיכת אראגון, וקיבל כנדוניה את נסיכות ספוליאצ'ה, ואת דוכסות אלוויטו. אלוויטו נשללה ממנו בשנת 1506 עם מותה של אשתו, אולם הוא הצליח לשמור על שאר נחלותיו. הוא נישא בשנית למריה דה מילה, והוריש את אדמותיו לבנו פרנצ'סקו בורג'ה. נינו של אלכסנדר השישי פרנסיס בורג'ה, נולד בספרד בשנת 1510, והתגייס לשירותו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". בשנת 1543 ירש את אביו כדוכס גנדיה, אולם בשנת 1551 ויתר על תואריו לטובת בנו, ופרש מהחיים הפוליטיים לטובת פעילות דתית.
הוא התגייס למסדר הישועים שהקים בשנת 1534 איגנטיוס מלויולה, ונודע כאחד מהפעילים הבולטים והנמרצים ביותר בו. הוא דחה את בקשת האפיפיור יוליוס השלישי למנותו לקרדינל, ואף יצא לגלות כדי שהאפיפיור לא יוכל לכפות עליו רצון זה. הוא הביע את רצונו לבלות את זמנו בבדידות בתפילה. מאוחר יותר, בלחץ חבריו, קיבל את ההצעה. הוא נחשב כיום לאחד מהאבות המייסדים של המסדר הישועי לצד איגנטיוס מלויולה.
בן בורג'ה בולט נוסף היה גספר דה בורחה. אם כי בניגוד לבני משפחתו האחרים, העדיף גספר להשתמש בהגיה הספרדית של שמו "בורחה" במקום בהגיה האיטלקית "בורג'ה". כמו רוב בני משפחתו הוא היה איש דת. הוא שימש כארכיבישוף של סביליה וכמשנה למלך נאפולי. כמו רוב בני משפחתו, גם הוא ניסה להיבחר לאפיפיור, אולם נכשל.
בני בורג'ה בתרבות
בני בורג'ה נזכרים לשבח בספרו של ניקולו מקיאוולי "הנסיך". במשחק הווידאו Assassin's Creed II, אלכסנדר השישי משמש כאנטיגוניסט ראשי, ונרצח על ידי בנו צ'זארה בורג'ה במשחק ההמשך Assassin's Creed: Brotherhood.
על סיפורם הופקו בשנת 2011 סדרת הדרמה האמריקאית הבורג'ס וכן סדרת קו-פרודוקציה אירופאית שושלת בורג'ה וגם הופק סרט על משפחת בורג'ה. הם מככבים במגוון רב של ספרים.[6]
לקריאה נוספת
- ברברה ו. טוכמן, "האפיפיורים של הרנסאנס מעוררים את הפרישה הפרוטסטאנטית: 1470-1530", בתוך: מצעד האיוולת, הוצאת ספרית מעריב, 1986. עמ' 59–138.
- ניקולו מקיאוולי, הנסיך, (תרגום:מרים שוסטרמן-פדובאנו), דביר בשיתוף הוצאת שלם 2005.
קישורים חיצוניים
- המושחת הקדוש (אורכב 19.10.2013 בארכיון Wayback Machine) - באתר אפלטון
- לוקרציה בורג'יה: המכשפה או לא הייתה? - באתר "הדרך למעלה"
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- Centropolis.homestead_Library (באנגלית)
- Borja o Borgia (בספרדית)
- Francisco Fernández de Bethencourt - Historia Genealógica y Heráldica Española, Casa Real y Grandes de España, tomo cuarto (בספרדית)
- Una rama subsistente del linaje Borja en América española, por Jaime de Salazar y Acha, Académico de Número de la Real Academia Matritense de Heráldica y Genealogía (בספרדית)
- Boletín de la Real Academia Matritense de Heráldica y Genealogía (בספרדית)
- La familia Borja: Religión y poder. Entrevista a Miguel Batllori (בספרדית)
- La mirada sobre los Borja (Notas críticas para un estado de la cuestión) (בספרדית)
- The Borja Family: Historiography, Legend and Literature by Eulàlia Duran, Institut d’Estudis Catalans (באנגלית)
- History of the Borgia Family (באנגלית)
- Institut Internacional d'Estudis Borgians (באנגלית)
הערות שוליים
31004965בית בורג'ה