וירג'יניה וולף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וירג'יניה וולף
Virginia Woolf
שם לידה אדליין וירג'יניה סטיבן
זרם ספרותי מודרניזם

אדליין וירג'יניה וולףאנגלית: Adeline Virginia Woolf;‏ 25 בינואר 188228 במרץ 1941) הייתה סופרת, מבקרת ספרות ופמיניסטית אנגלייה, הנחשבת לאחת הסופרות המודרניות החשובות של המאה ה-20 ולחלוצת זרם התודעה בספרות. בין ספריה הבולטים: "גברת דאלווי" (1925), "אל המגדלור" (1927), "אורלנדו" (1928) ו"חדר משלך" (1929).

ביוגרפיה

נולדה בשם אדליין וירג'יניה סטיבן (Adeline Virginia Stephen) בלונדון. אמה הייתה ג'וליה ג'קסון דקוורת' (Julia Jackson Duckworth), בת למשפחת ג'קסון, שבבעלותה הוצאת ספרים מכובדת. אביה, לזלי סטיבן (Leslie Stephen), היה מבקר ספרות והמייסד של "המילון של הביוגרפיה הלאומית" (Dictionary of National Biography), ועורך כתב העת הספרותי (Cornhill Magazine).[1] שני הוריה היו נשואים בשנית, ובבית בקנזינגטון גדלו ילדים משלוש מערכות נישואים, אלו הקודמות של שני הוריה ועוד שלושה אחים מאותם הורים. עד גיל שלוש לא הצליחה לדבר כהלכה.

אביה השפיע על עיצוב דמותה הרוחנית, עודד אותה לקרוא והעמיד לרשותה את ספרייתו,[1]אך גם סבל מ התקפי חרדה, היה מוטרד בענייני פרנסת המשפחה, ואמה ג'וליה קרסה תחת העול. היא נפטרה בשנת 1895. מות האם היה כדברי וולף "האסון הגרוע ביותר שיכול לקרות[2]", אך האסון המתמשך יותר היה הקדרות הכאוטית שירדה על הבית.

ב-1894 סבלה וולף מהתמוטטות עצבים בפעם הראשונה. יש הסבורים שסבלה לאורך חייה מהפרעה דו-קוטבית. סטלה דקוורת', אחותה למחצה, לקחה את מקומה של האם, אך מתה שנתיים לאחר מכן. אביה מת גם הוא, מסרטן, ב-1904. לאחר מות אביה עברה וולף לגור יחד עם שני אחיה בבית אחותה ונסה בבלומסברי. בשנת 1907 הצטרפה אל קבוצת בלומסברי שפעלה עד שנות ה-30 של המאה ה-20 והשפיעה רבות על האמנות והספרות באירופה. אחיה הצעיר טובי מת בשנת 1906.

בשנת 1905 החלה לכתוב למוסף הספרותי של "הטיימס", The Times Literary Supplement. משנה זו החלה מפרסמת מאמרים, שהצטברו לאורך חייה לכ-500. ב-1912 נישאה לתאורטיקן הפוליטי ליאונרד וולף, וב-1915 פרסמה את ספרה הראשון, "המסע אל החוץ". בשנת 1919 פורסם "לילה ויום", רומן ריאליסטי המתרחש בלונדון, שמנגיד את חייהן של שתי חברות, קתרין ומרי. ב-1922 פרסמה את "חדרו של יעקב" המבוסס על מותו של אחיה טובי.

עם פרסומם של "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1931) ביססה וולף את מעמדה כאחת הסופרות המודרניות המובילות. בעבודות אלה פיתחה טכניקה החושפת את ההווי הנשי ומציאת חלופות לתפיסת המציאות הגברית השלטת באותה תקופה. בשנת 1925 פרסמה את "גברת דאלוויי", המתאר את מחשבותיהם של קבוצת אנשים במהלך יום בחייהם.

וולף עסקה רבות בסוגיות פמיניסטיות, ובמסגרת זאת פירסמה את "אורלנדו" (Orlando, 1928), רומן פנטסטי העוקב אחרי קריירה של גיבורה בחצרה של המלכה אליזבת הראשונה. ייתכן שכתיבת ספר זה התבססה, באופן חלקי לפחות, על ידידותה הקרובה של וירג'יניה עם ויטה סקויל וסט, אשת הדיפלומט הרולד ניקולסון,[2][3]

ספר פמיניסטי נוסף שכתבה היה "חדר משלך" (A Room of One's Own, 1929) בו עסקה במכשולים ובדעות הקדומות המופנות כלפי נשים סופרות ובצורך של נשים בהון עצמי כדי שתוכלנה לעסוק באמנות. בשנת 1938, עם עליית הפשיזם באירופה, כתבה את המסה "שלוש גיניאות" (Three Guineas) שדנה בקשר שבין הזכות לחינוך ולתעסוקה לנשים לבין קידום השלום, החירות והצדק.

חייהם החברתיים של הזוג וולף היו עשירים מאוד. יומניה מלאים בתיאורים מפורטים וצבעוניים של מפגשים מגוונים, נסיעות, התארחויות, נופים ויחסים אנושיים מורכבים עם סביבתם הסוערת.[4] עם זאת חלתה וולף לעיתים קרובות, פיזית ונפשית. היא סבלה מכאבי ראש, מחלות עונתיות וחום גבוה במשך ימים, ובתקופות רבות הייתה מושבתת לגמרי מפעילות. ב-1912 ניסתה להתאבד, ובמאי 1936 לא הרשה לה רופאה לכתוב יותר מארבעים וחמש דקות ליום. בינואר 1938 ביקרו בני הזוג וולף אצל זיגמונד פרויד בהמפסטד.[2]

בספטמבר 1939 ניזוק ביתם של הזוג וולף בהפצצות הגרמניות על לונדון, והם לא יכלו להגיע אליו. וירג'יניה המשיכה להיאבק בדיכאון, ובני הזוג נסעו לברייטון כדי להיוועץ ברופא נוסף בדבר מצבה. ב-28 במרץ 1941 התאבדה וירג'יניה וולף כאשר מילאה כיסיה באבנים והטביעה עצמה בנהר אוס (Ouse) ליד ביתה בסאסקס.

היא השאירה מאחריה מכתב האומר:

יקר מכל, אני בטוחה שאני משתגעת שוב. אני מרגישה, שלא נוכל לעבור שוב תקופה נוראה שכזו כמו בפעמים קודמות. והפעם לא אחלים עוד. אני מתחילה לשמוע קולות, ואינני מצליחה להתרכז. על כן אני עושה מה שנראה לי המעשה הטוב ביותר - - - מה שאני מבקשת לומר הוא זה, שאני חייבת לך את כל האושר שידעתי בחיי. - - - אינני חושבת, כי יכלו שניים להיות מאושרים יותר משהיינו אנו. ו'.

קוונטין בל, וירג'יניה וולף, 1988

יצירות המתייחסות לווירג'יניה וולף

ב-1962 עלה לראשונה על במות ברודוויי מחזהו עטור התהילה של אדוארד אלבי, "מי מפחד מווירג'יניה וולף?". המחזה משתמש בשמה של הסופרת כאלוזיה לתכניה האינטלקטואליים החתרניים, שמקבלים ביטוי טעון ביחסים בין הדמויות במחזה. בשנת 1966 יצא סרט קולנוע בעל שם זהה.

בשנת 1992 החלה הקרנתו של הסרט "אורלנדו", ובשנת 2002 יצא לאקרנים הסרט "השעות", המבוסס על חייה של וולף ועל ספרה "גברת דאלוויי". הסרט נעשה על פי ספרו זוכה פרס פוליצר של מייקל קנינגהם מ-1998. הוא ספג ביקורת בקרב שוחרי וירג'יניה וולף על כך שלא תיאר במדויק את חיי וולף ופועלה.

מספריה שתורגמו לעברית

  • אורלנדו: ביוגרפיה (1928, Orlando: A Biography)
  • אל המגדלור (1927, To the Lighthouse)
    • תרגום מאיר ויזלטיר, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל"ו 1975
    • תרגום ליה נירגד, ידיעות ספרים, 2009
  • בין המערכות (1941, Between the Acts)
  • הגלים (1931, The Waves)
    • תרגום מאיר ויזלטיר, זמורה-ביתן, תשמ"ב 1982
    • תרגום ליה נירגד, ידיעות ספרים, 2008
  • חדר משלך (1929, A Room of One's Own)
    • תרגום אהרן אמיר, שוקן, תשמ"א 1981
    • תרגום יעל רנן (הבאה לדפוס - ריקי אופיר), ידיעות ספרים, 2004
  • חדרו של ג’ייקוב (1922, Jacob's Room) - תרגום ניצה בן-ארי, זמורה-ביתן, תשמ"ו 1986
  • חירות של רגע: פרקי יומן, מקוצר וערוך על ידי אן אוליביה בל, תרגמה אלינוער ברגר, כתר, 2011
  • לילה ויום (1919, Night and Day) - תרגום אביבה ברושי, זמורה-ביתן, תשנ"ה 1995
  • מות העש: מסות, רשימות ומאמרים, תרגמה כרמית גיא, כתר, 2008
  • מכלול סיפורים קצרים - תרגום ברוריה בן ברוך בעריכת סוזן דיק, כתר, תשנ"א
  • המסע אל החוץ (1915, The Voyage Out) - תרגום אביבה ברושי, זמורה-ביתן, תשנ"ג 1993
  • גברת דאלוויי (1925, Mrs. Dalloway)
  • פלאש: קורות חייו (1933, Flush: A Biography)
    • תרגם חנוך קלעי, דביר, תשל"ג
    • תרגמה ליה נירגד, ידיעות ספרים, 2010
  • פרשווטר (1923, Freshwater) - מחזה. תרגום יהודה ויזן, דחק לספרות טובה, עמדה, תש"ע 2010
  • שלוש גיניאות (1938, Three Guineas) - תרגום אהרן אמיר, שוקן, תשמ"ה 1985
  • השנים (1937, The Years) - תרגום אדם זרטל (ערך יחיעם פדן), זמורה, ביתן, מודן, תש"ם 1979
  • רישום של העבר (1976, Moments of being) - מאנגלית אנה הרמן, זמורה, ביתן, מודן, 2011

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

על יצירתה

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 אליס שלוי, וירג'יניה וולף, אנציקלופדיה העברית ט"ו, עמ' 890–891
  2. 2.0 2.1 2.2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם קוונטין בל
  3. Nigel Nicolson, Portrait of a Marriage, Bantam books, 1973
  4. וירג'יניה וולף, חירות של רגע /פרקי יומן/, תרגום: אלינוער ברגר, כתר, 2010 (1984 בשפת המקור)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0