בוקא דאטמא
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ב עמוד ב', דף נ"ד עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק י', הלכה ג' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, יורה דעה, סימן נ"ה, סעיף ב' |
בוקא דאטמא (או: בוכנא דאטמא)[1], (עלי בארמית) הוא ראש עצם הירך התחוב בשקע שבעצם האגן בדומה לעלי במכתשת[2]. מוזכר בתלמוד בקשר להלכות טריפות. אם נפרק ראש העצם ויצא ממקום חיבורו לאגן הירך, הבהמה או העוף טריפה. מקרה זה מכונה גם שמוטת הירך[3].
מקור
במסכת חולין נאמר: ”אמר רב מתנה האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה” (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ד עמוד ב'), כלומר ראש עצם הירך שנשמט ויצא מחיבורו טריפה, משום שהירך שנפרקה נחשבת כנטולה. רבא שם חולק על דברי רב מתנה וסובר שהיא כשרה, אולם אם נחתכו הניבים (הגידים המחברים לעצם האליה) מודה רבא שהיא טריפה. למסקנה נפסק באופן מיקל יותר, שרק אם נפסקו הגידים וגם נרקבו טריפה, שבאופן זה אינה חוזרת להתאחות.
השולחן ערוך פסק להלכה כמסקנת הסוגיה, שבין בבהמה ובין בעוף אם ניתק עצם הקולית ממקום חיבורו לגוף, רק אם נרקבו הגידים טריפה[4], כלומר ששני התנאים הושלמו: ניתק העצם וגם נרקבו הגידים[5]. אמנם דעת הרמ"א, שכיון שאין אנו בקיאים להבחין אם נרקבו הגידים, טוב להחמיר בכל שמוטת ירך שמא נרקבו הגידים, וכן אף אם רק נשבר העצם סמוך לגוף[6], מלבד במקרה של הפסד מרובה.
במשחטות
כיום נהוג בכל המשחטות להחמיר כדעת הרמ"א, שבכל מקרה של שמוטת הירך מטריפים ולא בודקים אם נרקב הגיד או לא.
במשחטות העוף שבכשרויות הבד"ץ נמצא משגיח כשרות שתפקידו לבדוק את ה"בוקא דאטמא", ויש מקומות שמסתמכים על בודק גוי. לפי נהלי הכשרות של הרבנות הראשית אין חובה למנות בודק מיוחד לכך, משום שבגידול התעשייתי של העופות הבעיה יחסית נדירה, אלא מתפקידו של השוחט לבדוק שאין פריקת רגל, וכן מוטל על הבודק של צומת הגידים לבדוק גם את ה"בוקא דאטמא". במקרה של הימצאות פריקת רגל[7], ניתן לזהות על ידי מומחה אם הדבר קרה לפני השחיטה או לאחריה על ידי מכונת המריטה[8].
לעיתים בזמן הולכת העוף מן הלול למשחטה, נפרקת הרגל ממקומה מחמת כובדו של העוף, או שרגלו נתפסת בלול, ואז לפי דעת הרמ"א העוף נטרף. אמנם יש שהקלו בדבר, כיון שבפריקת עצם סמוך לשחיטה לא מצוי שנרקב הגיד[9].
במקרה שהירך לא ניתק ממש אלא רק מתנדנד, דעת הלבושי שרד[10] לאסור. אמנם בהרבה בתי מטבחיים לא בודקים אם הירך מתנדנד, כיון שרוב הדעות מתירות במקרה זה, וכן משום שהדבר לא שכיח[11].
לעיתים לא נעקרת קולית הירך מעצם האליה, אלא העצם נפרד מראש העצם דהיינו מהסחוס, אך הסחוס נשאר בפנים. יש שרצו להטריף מדין "שבורת עצם"[12], ויש שהתירו[13].
לקריאה נוספת
- הרב אברהם שרגא, תורת העוף, בית שמש תש"ע, עמוד פד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב יעקב לאך, טמוני חול, ירושלים תשע"א, עמודים 218 - 217
- הערך "בוקא דאטמא", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
קישורים חיצוניים
- תמונת המחשה של בוקא דאטמא עם צרירות דם, טמוני חול עמוד 215
- הרב ישראל מאיר לוינגר, בוקא דאטמא בבהמה ובעוף, מאור לכשרות חלק ג
- הרב משה כץ, סקירה על ההבדלים בין הכשר רבנות להכשר בד"ץ בעופות, אתר כושרות
הערות שוליים
- ^ גירסת הערוך, ערך פטם ותוספות, מסכת סוכה, דף ל"ו עמוד א'
- ^ רש"י, מסכת חולין, דף מ"ב עמוד ב', ד"ה בוקא
- ^ רש"י, מסכת חולין, דף נ"ז עמוד א', ד"ה שמוטת ירך, רשב"א שם ובשו"ת הרשב"א חלק א סימן רצד, ר"ן חולין דף יח עמוד ב מדפי הרי"ף, משנה תורה לרמב"ם, הלכות שחיטה, פרק י', הלכה ג' (אך ראו השגות הראב"ד שם וכן רמב"ן חולין דף נז עמוד א שהבדילו בין המקרים)
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן נ"ה, סעיף ב'
- ^ סמ"ק שם
- ^ במרחק של ארבע אצבעות בבהמה גסה או שתי אצבעות - בבהמה דקה
- ^ הנראית לעין על ידי סימן חיצוני של שטף דם
- ^ הרב משה כץ, סקירה על ההבדלים בין הכשר רבנות להכשר בד"ץ בעופות, אמונת עתיך גליון 100, עמוד 148, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), הרב אברהם שרגא, תורת העוף, בית שמש תש"ע, עמוד פד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ פרי מגדים משבצות זהב סימן נה ס"ק ד
- ^ טריפות העצמות א א
- ^ ספר טמוני חול עמוד 217 - 218
- ^ רבי מאיר ברנדסדורפר, קנה בושם ח"ב ל"ח ב
- ^ הרב צבי יברוב, דברי סופרים הלכות טריפות עמ' 99