רבי אברהם רומנו
רבי אברהם בן יעקב רומנו (המכונה מרקאדו[א] כ"ג בניסן תרי"ג, 1 במאי 1853 - ליל י' באב תרצ"ז, 17 ביולי 1937) היה רב בוסני, רב בסרייבו במשך עשרות שנים, ובסוף ימיו בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בסרייבו, בוסניה והרצגובינה, ליעקב רומאנו. הוריו היו עניים. למד אצל רבני יהדות סרייבו, הרב יהושע יצחק מאג'ורו, הרב בכור לוי, הרב בן ציון פינטו והרב אליעזר פאפו, מחבר "דמשק אליעזר". לאחר הסמכתו לרבנות, עמד בראש הישיבה הספרדית "דגל התורה" בה למדו מאות תלמידים מיהודי סרייבו.
הרב רומנו התמנה לרב העיר. נודע כרב תקיף ושמרן. מ. ד. גאון כתב כי בהיותו נער "שמעו הטוב הגיע לאוזני, ואחרד לחריפות שכלו ולתקיפותו הדתית". חיבר קונטרסי פיוט ושירת חול. כנציג הקהילה היהודית קיבל מאת פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, חותם עם סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית.
עם הגיע רוחות ההשכלה לבוסניה, נודע לו על כוונת בני הקהילה למנות תחתיו דיין צעיר, בוגר בית המדרש לרבנים בווינה. משלא הצליח למנוע את המינוי החליט לפרוש לגמלאות וולעלות לארץ ישראל.
בשנת תרע"ג (1913) עלה והתיישב בירושלים. הוא לא נשא שם במשרה כלשהי והתמסר לטיפול בכתביו (ראו להלן).
במשך עשרים וארבע שנותיו בירושלים העתיקה לא ביקר כלל בכותל המערבי, משום שחשש לדעת הרדב"ז שהכותל המערבי הוא כותל העזרה, ולכן סבר שרחבת הכותל המערבי היא חלק מהר הבית שנאסר להיכנס אליו בטומאה.
הוא נפטר בשנת תרצ"ז בליל צום תשעה באב, שחל באותה שנה בי' באב, 17 ביולי 1937, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
משפחתו
נשא לאישה את בלנקה (1852–1930) לבית מאנדולפו. מקור המשפחה במגורשי ספרד. בתם הצעירה שמחה (1893–1977), עלתה עם הוריה לארץ ישראל, ונישאה לאברהם אלברט מזרחי, עסקן וסוכן נדל"ן, בנם של דוד ורוזה מזרחי, ממייסדי "אחוזת בית".
בנם, הרב מנחם רומנו (1882–1968) כיהן כרב בזאגרב ולאחר מכן כיהן כרב בקהילה הספרדית בסרייבו, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא ניצל בעזרת בניו הרופאים שלחמו עם הפרטיזנים של טיטו כנגד הכובשים הגרמנים. לאחר השואה שב הרב מנחם לתפקידו כרב הראשי של העיר. נכדו יאשה רומנו (1987-1908) היה היסטוריון נודע ביוגוסלביה אשר חקר את שואת יהודי יוגוסלביה.
ספריו
עוד בהיותו בסרייבו הדפיס ספרי תפילות: "תפילות לדרך" ו"תפילות למקומות הקדושים". ספריו הנודעים הם:
- אברהם אברהם ח"א, ירושלים, תרפ"ז. חלקו השני של הספר, אברהם שנית נדפס בירושלים, תרצ"ב
- שלחנו של אברהם: זכרונות, פרורים, דינים ומנהגים. ירושלים: מנורה, תרצ"ז. נדפס רק בחלקו.
קישורים חיצוניים
- מ. ד. גאון, החכם אברהם בן יעקב ז"ל - לפטירתו, "הצופה", 25 באוגוסט 1937
- משה דוד גאון, "אברהם בן יעקב רומאנו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 645 (המשך בעמ' 750), באתר HebrewBooks
- מכתביו
- אברהם אברהם, ירושלים, תרפ"ז, באתר היברובוקס
- שיר בכתב ידו בבית הספרים הלאומי בירושלים
ביאורים
- ^ פירוש המילה מרקאדו הוא ה"קנוי". במשפחות ספרדיות אשר חוו מוות של תינוקות בינקותם, היה מקובל להצמיד כינוי זה כחלק מהפולקלור המקובל. התוספת מרקאדו נועדה "להטעות" את מלאך המוות ולציין שהיילוד אינו שייך למשפחה "המסומנת" אלא קנו אותו.
0אברהם רומנו (רב)