דוד ורוזה מזרחי
משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית. דוד היה סוחר ביפו וספק לצבא העות'מאני בנפת ירושלים, אשר עזר בקיבוץ מידע והעברתו למאיר דיזנגוף למטרת קידום עצמאותה של הישות היהודית ציונית בארץ-ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
דוד מזרחי נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת תרכ"ה (1865) לשלמה ולשמחה מזרחי. הזוג עבר לירושלים מצפת, בה שכנה המשפחה דורות רבים, לאחר רעידת האדמה בעיר (1837) בה נספתה משפחתו של שלמה, לרבות אביו. דוד קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה של העדה הספרדית. נשא לאישה את רוזה בת יוסף אשכנזי, בנקאי יהודי בעיר ניש ביוגוסלביה (סרביה). רוזה עלתה בגפה לארץ ישראל בשנת תר"ל (1869).
דוד הצטיין בעיסוקו כספק צורכי המזון הראשי של הצבא העות'מאני בנפת ירושלים. בשנת תרנ"ט (1898) העתיק את מקום מגוריו ליפו והמשיך בקבלנות לצורכי הצבא במחוז יפו, ואחרי מספר שנים פתח בית-מסחר למכולת בסיטונות באזור המסחר של יפו ליד חוף הים. הצלחתו כסוחר גדול אפשרה לו לרקום קשרים אישיים עם ראשי השלטון הצבאי והאזרחי שהיו מבאי ביתו הקרובים. סייעה לו העובדה כי היה אזרח עות'מאני מצד אביו שלמה, וכן בקיאותו בשפה הטורקית ובמנהגי החברה העות'מאנית.
עם הרעת מצבה הביטחוני של האוכלוסייה היהודית ביפו, השתמש בשמו הטוב למנוע ענישה מצד השלטונות הטורקיים. הוא הצטרף לחברת "אחוזת בית" והיה משישים הבונים הראשונים. הוא בנה את ביתו בשכונת תל אביב ברחוב אחד העם 16 (מול "בית אחד העם") ובשכנות לביתו של עקיבא אריה ויס.
בימי מלחמת העולם הראשונה הביא תועלת רבה ליישוב היהודי בעיר על ידי קשריו הטובים עם ראשי השלטון האזרחי, הצבאי והמשטרתי בעודו עוזר לשחרורם של אסירים יהודים. בביתו נפגשו עסקנים יהודים עם פקידי הממשל. דוד השתמש בקשריו עם נכבדי האוכלוסייה הערבית לעזור בגאולת קרקעות לטובת המטרה הציונית. בסיועו הושגה הסכמת מועצת הקאימקאם של יפו להציב שומרים יהודים במקום שומרים צ'רקסים בפתחה של "אחוזת בית". וכך גם היה בעת הגירוש הגדול מתל אביב בשנת 1917.
ועד אחוזת בית נהג להעביר לדוד מזרחי יינות מיקב ראשון לציון לשם "השקיית" נכבדי השלטון העות'מאני, אשר שתיית אלכוהול אסורה עליהם על פי האסלאם. בכך הצליח דוד להוציא מהם מידע חשוב על תוכניות ומזימות בחוגי השלטון כנגד היהודים. את המודיעין הזה סיפק לראש הוועד היהודי מאיר דיזנגוף, ובכך תרם להצלחת המפעל היהודי בארץ ישראל ולביטחונה של תל אביב הצעירה.
ביתם של הזוג מזרחי היה בית פתוח הן לנכבדי היישוב ולנזקקיו תוך מתן אירוח וכל דבר עזרה. הזוג שימר את אורחות ספרד והיווה גשר בין תרבות היישוב הישן והתפתחותה של אחוזת בית לעיר אירופית ומודרנית.
דוד מזרחי נפטר בירושלים, י"ט שבט תרצ"ה (1935) והובא למנוחות בהר הזיתים. אשתו רוזה האריכה ימים. קיבלה תעודת תושבת כבוד של העיר תל אביב מידי חיים לבנון. היא נפטרה בי"ז ניסן תשכ"ב (1962) ונקברה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור.
משפחה
אחד מבניהם, אברהם אלברט מזרחי, עסקן ומראשוני סוכני נדל"ן בתל אביב, נשא לאישה את שמחה לבית רומנו, בתו של הרב הראשי של סרייבו, אברהם רומנו.
לקריאה נוספת
- דוד תדהר, האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א' (1947) עמודים 52–53.
- רוביק רוזנטל ,"האור והקסם: תל אביב של פעם, 101 סיפורים", ידיעות ספרים, 2008 עמוד 62.
קישורים חיצוניים
- מזרחי דוד ורוזה, באתר משפחות מקימי תל אביב
