בארץ לובנגולו מלך זולו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | נחום גוטמן |
| איורים | נחום גוטמן |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספר ילדים |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת דבר (מהדורה ראשונה) |
| תאריך הוצאה | 1940 (מהדורה ראשונה) |
| מספר עמודים | 147 (מהדורה ראשונה) |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ראה מהדורות |
בארץ לובנגולו מלך זולו או, בשמו המלא, "בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה" הוא ספר ילדים שכתב ואייר נחום גוטמן.
רקע
נחום גוטמן נסע בשנת 1935 לדרום אפריקה כדי לצייר את דיוקנו של ראש ממשלת דרום אפריקה, יאן כריסטיאן סמאטס. לאחר שסיים את משימתו, טייל בארץ וערך שם מסע ספארי בפארק קרוגר. לבקשת עורך דבר לילדים, יצחק יציב, שיגר גוטמן מדרום אפריקה מכתבים מאויירים אשר פורסמו בהמשכים. המכתבים הראשונים היו איור מלווה במעט טקסט-הסבר, ועם הזמן הלכו הטקסטים המלווים את האיורים והתארכו ולבסוף כתב גוטמן סיפור מסע הרפתקאות פרי דמיונו ששולב בחוויותיו.
לאחר שחזר גוטמן נערכו המכתבים ופורסמו בספר. היה זה ספרו הראשון של גוטמן כמחבר (ולא רק כמאייר) והוא זכה להצלחה מיידית.
החוקר איתן בר יוסף טען כי הטקסט בספרו של גוטמן דומה לטקסט שכתב הדלי צ'ילברז בספרו "שבעת הנתיבים האבודים של אפריקה" (1930), ובחלק מהמקומות שני הטקסטים זהים. בספרייתו של גוטמן נמצא עותק מספרו של צ'ילברז עם הערות בכתב ידו.[1]
עלילה
הספר כולל שלוש עלילות:
א. אֶל אַפְרִיקָה! - חלק זה מספר על מסעו של גוטמן באונייה מחיפה, דרך נאפולי ודקר לכף התקווה הטובה. בדרכו הוא מתאר את הר הגעש וזוב, חציית קו המשווה והר השולחן. המשך חלק זה עשיר בתיאורי חיות כתובים ומאויירים. גוטמן מתאר מסעות ציד להעברת חיות לגן חיות, שיטוט בין קופים ותיאור ארוך של לילה בג'ונגל.
ב. אוֹצָר לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה - חלק זה הוא סיפור הרפתקאות אודות מסע שנערך בעקבות אוצר אגדי של מלך הזולו לובנגולו (השם מושפע משמו של מלך אמיתי בדרום אפריקה - לובנגולה, Lobengula מלך שבט הנדבלה) נאמר שהוא אבי עם המטבולו, שם עם קרוב לזולו, המאטאבולה. חלק זה שונה משאר חלקי הספר ורובו מסופר כביכול מפיו של מתיישב בורי בשם מר וויליאמס.
ג. אַחַר מַעֲשֵׂה הָאוֹצָר - סיפור החזרה לארץ ישראל דרך מזרח אפריקה.
הערכה
הספר אהוב ופופולרי מאד מאז התפרסם בהמשכים ב"דבר לילדים". למרות שפתו העשירה שהתיישנה מעט הוא נלמד בכיתות הנמוכות ובגנים וכרזות ובהן תמונות מן הספר נמכרות ונתלות במוסדות חינוך ובמוסדות אחרים המופנים לילדים (למשל במחלקות ילדים בבתי חולים ובמרפאות).
בספר באה לשיא יכולתו של גוטמן לתאר בעין בוחנת, אוהבת ואנושית את עולם החי. הן ציוריו והן הטקסטים שלו מבטאים תשומת לב לפרטים. הוא נוטה לדמות את החיות לבני אדם ועל ידי כך לקרב את הילדים לבעלי החיים[2].
הספר, ובמיוחד הקשר בין הסיפורים לאיורים שבו, משמש כר נרחב למחקרים וקורסים אקדמאים[3].
לאורך הדורות נמתחה ביקורת על חוסר הדיוק המדעי וההיסטורי שבספר (שיבוש שמות, למשל הנמר מצויר כטיגריס וכדומה) ועל גישתו הקולוניאליסטית[4].
בחלק גדול מהדמויות והמקומות המצוינים בספר, קיים דמיון רב לפרטים בהיסטוריה של מדינת זימבבואה, הגובלת בדרום אפריקה מדרום. שבט הנדבלה שכן בחלק הדרומי של זימבבואה. צאצאי השבט הם חלק בלתי נפרד מאזרחי זימבבואה כיום, החיים כמיעוט לצד אנשי שבט השונה (Shona). לובנגולה, מלך שבט הנדבלה, ייסד את העיר "בולאוואיו" (Bulawayo) שהיא העיר השנייה בגודלה כיום בזימבבואה - דמיון למילה הָרֵי בּוּלַוָּיָה.
העיר Bulawayo שוכנת באזור Matabeleland בזימבבואה - דמיון למילה מְטַבּוּלוּ.
נראה כי גוטמן שאב שמות אלה ואחרים מזימבבואה ועיוות את שמם לצורך הכתיבה.
מהדורות
כל מהדורה יצאה במספר הדפסות:
- הוצאת דבר, תל אביב, 147 עמודים, ת"ש 1940, מהדורה נוספת יצאה בשנת 1947
- מהדורה ג' - דביר תל אביב, 147 עמודים, תשי"ג 1953
- מהדורה ד' - דביר, תש"ך (1960)
- מסדה גבעתיים, 119 עמודים, תשל"ח 1969
- מודן, 1990 - בכריכה רכה
לקריאה נוספת
- אוריאל אופק, מרובינסון עד לובנגולו, או איך נכתבו ספרי ילדים, מסדה, תשכ"ד
קישורים חיצוניים
- בארץ לובנגולו מלך זולו, באתר "דףדף"
- על הספר באתר "אופק לחינוך לשוני"
- כך נולד ספרו הראשון של נחום גוטמן – באפריקה!, מתוך בלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תום שגב, חדשות מארץ זולו, הארץ.
- ^ מנחם רגב, הסתכלותו של נחום גוטמן על עולם החי העלון למורי הביולוגיה 1994 (138)
- ^ למשל בבצלאל, מחקר של נורית בוכוויץ ב"עולם קטן", כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער
- ^ למשל: אירית בק, אפריקה:לא לובנגולו ולא ארץ זולו וכן בני מאיר, בעין בוחנת על עינו הבוחנת של נחום גוטמן, תגובה למאמרו של מנחם רגב
