ארי אבנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארי אבנר
לידה 16 ביולי 1925
קובנה, ליטא
פטירה 17 בפברואר 2012 (בגיל 86)
ירושלים, ישראל

ארי אבנר (כ"ד בתמוז תרפ"ה, 16 ביולי 1925כ"ד בשבט תשע"ב, 17 בפברואר 2012) היה מראשוני השידור העברי, חבר הנהלת האקדמיה ללשון העברית, עורך, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי.

ביוגרפיה

אבנר נולד ב-1925 בקובנה בירת ליטא, בנם של העיתונאי והסופר זלמן טראוב והזמרת יוכבד טראוב לוריא. בקיץ 1936 עלה לארץ ישראל עם הוריו, והמשפחה התיישבה בחיפה. בארץ היה אביו מנהל סניף עיתון "דבר" בחיפה.[1] למד בגימנסיה ביאליק בעירו.

היה חבר ב"הגנה". היה מראשוני השידור העברי, בתחנת קול ירושלים, שהפכה לימים לקול ישראל.

משנת תש"ד (1944) ועד פרוץ מלחמת העצמאות למד פילוסופיה, ספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנותיה הראשונות של המדינה עבד במשרד החוץ בארץ ובצירות ישראל בבלגרד. בתחילת שנות השישים שימש כשליח בלונדון של ארגון "בר" להעלאת יהודי ברית המועצות.

היה ממקימי מפלגת רפ"י של דוד בן-גוריון. שימש ככותב הנאומים של ראש הממשלה לוי אשכול. היה יועץ מדיני בשגרירות בלונדון.

היה ממקימי הטלוויזיה ורשות השידור. שימש ככתב, עורך ומגיש חדשות. היה מקימי מחלקת החדשות של קול ישראל וממובילי דרכה. היה יועץ בכיר למנהלי רשות השידור לדורותיהם.

היה מתרגם, עורך ומבקר ספרות. בין היתר תרגם לעברית סונטות של שייקספיר. היה עורך ב"אנציקלופדיה יודאיקה" ברוסית. היה מרצה לעריכה לשונית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תש"ן התמנה כחבר בהנהלת האקדמיה ללשון העברית, ופעל ברבות מוועדותיה. היה חבר ועדת המינוח המרכזית וּועדת הדקדוק, חבר ויו"ר של הוועדה למילים בשימוש כללי וחבר הוועדה למונחי המשפט. שם שיתף פעולה עם אורי סלע, אותו הכיר בילדותו על סיפון האניה שהביאם ארצה. כמו כן שימש כנציג האקדמיה במליאת רשות השידור.

אבנר נישא לעדינה ספיר, צאצאית למייסדי ראש פינה (משפחת בלום), בשנת 1958 לאחר שניפגשו בניו יורק, היא עבדה כמזכירה בקונסוליה הישראלית בניו יורק, והוא עבד כתב קול ישראל באו"ם. עדינה עבדה כטכנאית רנטגן (נפטרה ביוני 2004); לשניים בן משותף, מאמן השחייה ברי אבנר.

ארי אבנר נפטר ב-2012 בירושלים, עיר מגוריו. הותיר את בנו ומשפחתו.

תרגומיו

  • מ' באחטין, הדיבר ברומן, תל אביב תשמ"ט (מרוסית)
  • ג' קונראד, הסוכן החשאי, תל אביב 1981 (מאנגלית)
  • עיתונות-המחתרת היהודית בוורשה (תרגומים מיידיש), כרכים ראשון ושני, ירושלים תש"מ

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ על אמו ראו: גרשון אלימור, ילדת ההרים, דבר, 5 באוגוסט 1965 (עם גילוי המצבה); על אביו: ש. רזניק, זלמן טראוב, דבר, 14 בנובמבר 1965 (נקרולוג).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0