רות אלמגור-רמון

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רות אלמגור-רמון (נולדה ב-28 בספטמבר 1944 בירושלים) היא בלשנית ישראלית המשמשת יועצת הלשון בתאגיד כאן, ולפני כן ברשות השידור מאז 1983, ועורכת הפינה "רגע של עברית".

ביוגרפיה

אלמגור-רמון נולדה בירושלים להדסה לבית שוּר ולגדעון אלמגור (בנו של ד"ר עמנואל אולסבנגר). למדה בבית הספר בית הכרם בירושלים ובבית הספר שליד האוניברסיטה. אחר כך עברה עם הוריה לנהלל, ולמדה שנתיים בבית הספר החקלאי בנהלל, ובו לימדו גם הוריה. ב-1962 סיימה את לימודיה התיכוניים בקריית טבעון במגמה ביולוגית. בתקופת בית הספר התיכון הייתה מדריכה בגדנ"ע אוויר בתחום התאוריה של התעופה, ובשנת 1961 סיימה קורס דאייה .

ב-1964 סיימה שירות צבאי בתזמורת צה"ל, והחלה בלימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 סיימה תואר ראשון בלשון עברית ובסטטיסטיקה, וב-1973 סיימה תואר שני בלשון עברית. עבודת הגמר שלה, בהנחיית פרופ' זאב בן-חיים, עסקה בדרכים סטטיסטיות לזיהוי צירופי לשון באמצעות המחשב.

בד בבד עם לימודיה האקדמיים הייתה מורה לקלרנית בתזמורת הנוער של ירושלים, מורה במכינה הקדם-אקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, ועוזרת מחקר במפעל מסורות הלשון של עדות ישראל.

עם סיום לימודיה החלה לעבוד במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, שניהל בראשונה פרופ' בן-חיים. עבודתה המדעית במילון נמשכה יותר מעשור, ובמרוצתה התמנתה ליועצת הלשון של הטלוויזיה הישראלית ואף לימדה תחביר ולשון העיתונות בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1977 הצטרפה לבן-זוגה, שהיה בשליחות בדרום אפריקה, נישאה לו שם, וכעבור כשנתיים שבו השניים לארץ. בדרום אפריקה לימדה במחלקה לעברית באוניברסיטת ויטוואטרסראנד ביוהנסבורג ובמחלקה ללשונות שמיות באוניברסיטת דרום אפריקה בפרטוריה. שם גם כתבה ספר דקדוק עברי לדוברי אנגלית. עם שובה ארצה חזרה לעבודתה בטלוויזיה הישראלית, וב-1983 התבקשה למלא את מקומו של אבא בנדויד בקול ישראל לאחר שזה פרש מתפקידו, והתמנתה ליועצת הלשון של רשות השידור מטעם האקדמיה ללשון העברית.

כיום משמשת אלמגור-רמון מרצה בלימודי עריכת לשון בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים לעריכה לשונית באוניברסיטאות ובמכללות, בבתי-ספר להכשרת עיתונאים וקריינים, ובגופים אחרים העוסקים בהוראת העריכה ובהוראת התקשורת. היא גם מרכזת פורום יועצי הלשון של רשות השידור ושל הרשות השנייה.

בפברואר 2014 הוענק לה פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה.^[1]^[2]

פרסומים

הספר "רגע של עברית", הוצאת צבעונים, ירושלים תשס"א
הלועזית שבעברית' - שם המשחק: חשיבה, מידה וטעם, זמן אוויר, מגזין עובדי רשות השידור, גיליון מס' 2, ניסן תש"ס, 15, 25
מאבא בנדויד עד שינקין - תמורות בתקנת לשון הפרסומת המשודרת, פנים, כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, מס' 7, סתיו 1998, 75-17
רגע של עברית - הד החינוך, מינואר 97 - אפריל 97, ינואר 99 ואילך
רגע של עברית - לשוננו לעם מח תשנ"ז, 84, תשנ"ו 184, ועוד (פינות)
לקסיקון לועזי עברי - הוצאת פרולוג 1996 - חבֵרת מערכת
מה נשתנה בלשון השידור - על מדוכת הלשון, לשוננו לעם מג תשנ"ב, א, 37-30
על אבא בנדויד - מחקרים בלשון ב-ג תשמ"ז (לכבוד אבא בנדויד)
רצוי ומצוי בלשון הפרסומת - אקדם 8 תשנ"ו (תקציר של הרצאה שניתנה באותה שנה במכון מזי"א)
לבעיית אחדותו של ספר ישעיהו (ביקורת על מאמריו של יהודה רדאי) - לשוננו לו תשל"ב, 66-15
השעבוד התחבירי כמודד הקריאות, בלשנות עברית חפ"שית 3, תשל"א, 104-8
Hebrew Grammar for English Speakers, The University of South Africa Pretoria 1978