אפרים צורף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אפרים צורף (זלוטניק)[1] (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.

ביוגרפיה

צורף נולד בשם אפרים זלוטניק בעיירה רצ'יונז' שליד פלונסק, פולין הרוסית, בנם של יצחק מרדכי זלוטניק ומרים דרייזל לבית טאוב. אביו היה מורה הוראה ומוהל, ולפרנסתו היה שותף בחנות לכלי עבודה של חותנו, אריה לייב טאוב. צורף קיבל חינוך תורני. בשנת 1919, בהיותו בן 16, עזב את בית הוריו ועבר לבירה ורשה. למד שנה אחת בסמינר למורים בוורשה.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל כחלוץ. במשך תקופה עבד בפרדסים ובסלילת כבישים. בשנת 1928 החל את לימודיו בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים.

מאז סוף שנות ה-20 ועד סוף ימיו, במשך שישים שנה, עסק בכתיבה ספרותית ענפה, רובה לילדים ולנוער. כתיבתו עסקה בעיקר בנושאים תנ"כיים, אגדות ארץ ישראל, תולדות עם ישראל ואישיו. רבים מסיפוריו פורסמו בבמות שונות ובעיתוני ילדים, בעיקר "הצופה לילדים". פרסם ביוגרפיות על אישים בולטים בתולדות עם ישראל בעת החדשה. חיבר ספרי פירושים על כמה מספרי התנ"ך, עם מבואות היסטוריים, ספרותיים וארכאולוגיים. כמו כן עסק בחקר הספרות העברית ופרסם סקירות ומחקרים על יצירתם של ביאליק, עגנון, ש. שלום ועמוס עוז. פרסם כמה ספרי שירה (לאחד מהם צורפה הקדמה מאת דוד בן-גוריון). ערך את ספר היזכור לקהילת עירו רצ'יונז'.

בשנת 1950 נסע לארצות הברית לצורך הכשרה ולימוד על שיטות אורקוליות ללימוד לבתי הספר. מאז עסק לפרנסתו בתחום זה. היה מנהל ומרצה במכון לסרטוני לימוד "בינאור" בגבעתיים והפיק תקליטים פדגוגיים לבתי ספר.

מאז אמצע שנות ה-30 התגורר בגבעתיים, עוד בטרם הוכרזה כעיר. בשנת 1959 זכה בפרס גבעתיים לספרות.

נפטר בשנת 1990 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

משפחתו

צורף היה נשוי ליפה-שיינדל, בת צבי צמח (נפטרה בשנת 1973). בנו עמוס, שהיה מפקד מחלקה בפלמ"ח, נפל במלחמת העצמאות בעין זיתים. בשנת 1954 ערך צורף, תחת שם העט אפרים אבי-עמוס, את הספר "סולם של זוהר: גלעד לעמוס צורף ז"ל גיבור עין זיתים", ובו קורות חייו ומכתביו של בנו בשילוב דברי ספרות ושירה.

בתו, עדנה, נישאה ליהודה קרוננברג, איש עסקים בתחום הדלק.

אחיו של צורף, משה דוד, נספה עם בני משפחתו בשואה.

נכדו עמוס קורן (קרוננברג) נולד ב-1956 ונקרא על שם בנו עמוס צורף ז"ל שנפל במלחמת העצמאות

ספריו

  • אפרים אבי-עמוס (עורך), סולם של זוהר: גלעד לעמוס צורף, גבור עין זיתים: (קורות חייו, אגרותיו, דברי שיר והגה), תל אביב: ארגמן, תשי"ד.
  • גביעי זהב: אגדות לילדים, תל אביב: ניב, תשי"ד.
  • סוס ורוכבו; ציורים: זיוה שישא, תל אביב: י' שמעוני, תשכ"א 1960. (סיפורים לילדים)
  • מפתח הפלא: סִפורים לקטנים, תל אביב: י' שמעוני, תש"ך.
  • אפרים צורף (עורך), גלעד לקהילת רציונז', תל אביב: האירגון של עולי רציונז', תשכ"ה.
  • גן עדן: ועוד ספורים תנכיים לקטני-קטנים, גבעתיים: בינאור בשתוף עם בית הספר להורים, תשכ"ח. (ספרון)
  • בין הר לנחל: מסע הרפתקאות בישראל תש"י, גבעתיים: בינאור, תשל"ג.
  • אשלים ברוח, גבעתיים: בינאור, תשל"ד. (סיפורים)
  • לא מזה: דיאלוגים, גבעתיים: בינאור, תשל"ו 1975.
  • באהליך: פרקי אהבה; ציורים: גד אולמן, גבעתיים: בינאור, תשל"ז. ("המחבר פותח בדברי עיון על מחשבת ישראל וחותם במקאמות וסיפורים חסידיים ובמסות ביאוגרפיות על הבעש"ט והר"ן המשורר")
  • מכוכב אל כוכב: סיפורים בדיוניים, ערד: בינאור, תשמ"ד 1983.
  • גביעי זהב: שלש מאות סיפורי חסידים; שיכתב, ההדיר והקדים מבוא: אפרים צורף, ירושלים: צור-אות, תשמ"ו 1985.
  • מנורת ישראל במקורות ובעתיקות; דברי פתיחה: אברהם נגב; אחרית דבר: משה חלמיש, ירושלים: צור-אות, תשמ"ח.

מקרא

  • נביאים אחרונים: בצירוף מבואות, מוספים, שעורי עיון ועבודה; מפורשים בידי ד[ב] פלאטו וא' צורף, 3 כרכים:
  1. תרי עשר, עמוס, תל אביב: אחיעבר, תרצ"ו.
  2. ירמיהו, תל אביב: יבנה, תרצ"ז. ‬
  3. יחזקאל, תל אביב: יבנה, תרצ"ח. (הספר זכה בפרס מחלקת החינוך של הוועד הלאומי, תרצ"ט)
  • יהושע: בצירוף מבוא, מוספים, מפות ותמונות ארכיולוגיות; מפורש בידי אפרים צורף; שמות המקומות נתפרשו לפי הוראותיו של ש' קליין, תל אביב: יזרעאל, תש"א.
  • התִּשבי: סִפור על אליהו הנביא, תל אביב: ניב, תשי"ח 1957.
  • שיח במקרא, גבעתיים: בינאור, תשכ"ה. (2 כרכים; הסדרה יצאה לאור בהשתתפות החוג לפרשת השבוע בגבעתיים)
  • שיח במקרא ובאמנות העתיקה, גבעתיים: בינאור; בשתוף עם החוגים הדתיים במפא"י והעובד הדתי, תשכ"ז.
  • נר דולק בענן: סיפור על מרד בר כוכבא, גבעתיים: בינאור, תשכ"ט. (מהדורה ב: תל אביב: דון, 1970)
  • רות המואביה: מסות; ציורים: פיני; מבוא: שמואל ספראי, גבעתיים: בינאור, תשל"ה.
  • בת אביחיל: מסות מאוירות, גבעתיים: בינאור, תשל"ו 1975.
  • יוסף משנה למלך מצרים; עדכון ארכאולוגי: אליעזר אורן, 3 כרכים, ירושלים: בינאור; צור-אות, תש"ם–תשמ"ב:
    • כרך א: מבואות לסיפורי האבות ויוסף, תש"מ.
    • כרך ב: II: יוסף בכנען ובמצרים, תש"מ.
    • כרך ג: III: פרקי אגיפטולוגיה, תשמ"ב.

ביוגרפיות

  • חיי ביאליק; מצֻיר בידי אריה אלואיל, תל אביב: יזרעאל, תש"ב.
  • חיי שאול טשרניחובסקי; מצֻיר בידי אריה אלואיל, תל אביב: יזרעאל, 1945.
  • חיי הרב קוק, ירושלים: הוצאת הספרים הארץ ישראלית בסיוע מוסד הרב קוק שעל יד המזרחי העולמי, תש"ח. (מהדורה ב: תש"ח 1947; מהדורה ג מתוקנת, הותקנה מחדש והובאה לדפוס בידי צבי הרכבי, ירושלים: הוצאת-הספרים הארץ-ישראלית על ידי הוצאת ספרים מ' ניומן, תשכ"א)
  • רועי ישראל: פרשת חייהם של גִבורי ישראל, תל אביב: ניב, תשט"ז.
  • אנשי מופת, תל אביב: ניב, תשט"ז.
  • אגדת הכִּנור: שירת חייו של ח"נ ביאליק בסִפור, בצירוף תמונות, גבעתיים: בינאור, 1956.
  • ש"י עגנון: האיש ויצירתו, תל אביב: ניב, תשי"ח 1957. (זכה בפרס גבעתיים לספרות, 1959)[2]
  • חוזה מדינת ישראל, תל אביב: יסוד, תשי"ח. (על הרצל)
  • הבעל שם טוב: הבעש"ט; ציורים: אלכסנדר בוגן, תל אביב: יסוד, 1960.

אגדות ארץ ישראל

  • אגדות הגליל; בצירוף חמשים עִטורים מאת א[ביגדור] לואיזאדה, תל אביב: בינאור, תשי"ד. (הדפסה נוספת: תל אביב: א’ זלקוביץ, תשכ"ב 1962)
  • אגדות ירושלים; בצירוף עִטורים מאת א' לואיזאדה, גבעתיים: בינאור, תשט"ו.
  • אגדת מצדה: ועוד אגדות וספורים, תל אביב: יסוד, 1960.
  • אגדת אילת: ועוד אגדות וספורים, תל אביב: יסוד, 1960.
  • אגדות הכרמל והירדן; ציורים: א[ריה] מוסקוביץ, תל אביב: א' זלקוביץ, תשכ"ד.

שירה

  • בצל כנפיך: שירים ומקאמות; ציורים: גד אולמן, גבעתיים: בינאור, תשל"ב.
  • שלושה נפלאו: מיניאטורות הגותיות ושירים; בצירוף 44 העתקי חיתוכי עץ משל סם הרציגר, ערד: בינאור, תשמ"ג 1982.
  • שירי ערב ובֹקר, ערד: בינאור, תשמ"ה 1985.

מחקר ספרות

  • בשולי סיפורת ושירה: מסות על ש"י עגנון, ח"נ ביאליק וש' שלום, גבעתיים: בינאור, תשל"א 1970. (מהדורה חדשה עממית: תשל"ה)
  • נוף האדם בסיפורי עמוס עוז, ירושלים: צור-אות, תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ "זלוטניק" בפולנית פירושו צורף.
  2. ^ פרס גבעתיים לספרות לסופר אפרים צורף, דבר, 11 בינואר 1959.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0