אפקט פלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס פלין נושא הרצאה על אפקט פלין

אפקט פלין (באנגלית: Flynn effect) הוא עלייה משמעותית ומתמשכת בציוני מנת משכל (IQ) באוכלוסייה, כפי שנמדדו במדינות רבות ברחבי העולם מראשית המאה ה-20 ועד סופה[1][2]. קצב העלייה הנמדד שונה במדינות שונות, בזמנים שונים ובסוגים שונים של מבחנים, אך במקרים רבים נמצא ששיעורו הממוצע הוא כ-2 עד 3 נקודות IQ לעשור, ובסך הכל כמה עשרות נקודות בכמאת השנים האחרונות. האפקט נקרא על שם מגלהו, הפילוסוף האמריקאי ג'יימס פלין.

בשיטה המקובלת עוברות תוצאות מבחני מנת משכל ומבחנים דומים תקנון על פי מדגם אקראי של הנבחנים, באופן שהציון הממוצע מוגדר כ-100 נקודות IQ. המבחנים מתעדכנים מדי מספר שנים, ואז הם מתוקננים שוב באמצעות מדגם חדש של נבחנים, בדרך כלל צעירים מנבחני המבחן הקודם, והציון הממוצע שוב מוגדר כ-100 נקודות. תקנון מתמשך זה מסווה את קיומו של האפקט, אך פלין גילה שהוא נוטה להגדיר ציון גבוה יותר כ-100 נקודות. כמו כן, כאשר נבחנים חדשים עוברים גם את המבחן הישן, כמעט תמיד ממוצע הציונים שלהם גדול משמעותית מ-100 נקודות. תופעות אלו מצביעות על עלייה בציון הממוצע הבלתי-מתוקנן לאורך השנים.

סיבות שונות הוצעו להסברת אפקט פלין, כגון שיפור בתזונה בתקופת הילדות, חינוך טוב יותר, תרגול מבחנים בבית הספר, והתפשטות אופן חשיבה מדעי באוכלוסייה. שיפורים דומים לאורך השנים דווחו גם בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון זיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי[3]. לפי כמה מחקרים שנערכו לאחרונה ייתכן שהשיפור בציונים כבר פסק, ואולי אף התהפך לירידה קלה, בעיקר במדינות מפותחות. תופעה זו עשויה לתרום לצמצום הבדלי מנת-משכל[4] בין המדינות המפותחות לבין מדינות עם ממוצעים נמוכים יותר של מנת משכל, שבהן אפקט פלין עדיין חזק.

מקור השם

המונח "אפקט פלין" נטבע על שמו של המגלה ג'יימס פלין, אף כי לא על ידיו. המונח הופיע לראשונה בספר משנת 1994 "עקומת הפעמון" של הפסיכולוג ריצ'רד הרננשטיין והעיתונאי צ'ארלס מוריי, שם מוזכר כי מוריי הוא שטבע אותו, ככל הנראה מתוך לגלוג וחוסר אמון באמיתות ה"אפקט". הרננשטיין ומוריי מתנגדים בדעותיהם לפלין, שכן בספרם הם טענו שהבדל תורשתי הוא שאחראי במידה רבה ליתרון של אמריקאים ממוצא אירופי ("לבנים") על אפרו אמריקאים ("שחורים") במנת המשכל הממוצעת, טיעון שהממצא של פלין בדבר הגידול של עשרות נקודות במנת המשכל של "לבנים" ושל "שחורים" כאחת במשך כשלושה דורות בלבד מקשה עליו. ואולם בעקבות ספרם של הרננשטיין ומוריי אומץ המונח "אפקט פלין" בספרות המדעית גם על ידי התומכים בקיומו[1][2], ולבסוף גם על ידי פלין עצמו, וכיום השימוש המדעי והציבורי בו נפוץ.

גילוי

פריטים מתוך ערכת בחינה של גרסה 3 של מבחן אינטליגנציה וכסלר לילדים בהולנד.

נהוג לעדכן מבחני מנת משכל ומבחנים קוגניטיביים דומים מדי 30 שנה עד 10 שנים לערך. למשל מבחן אינטליגנציה וכסלר לילדים (WISC) בשפה האנגלית, שפותח במקורו בשנת 1949, עודכן בשנים 1974, 1991, 2003 ו-2014. בכל עדכון, המבחן החדש עובר תקנון על פי מדגם של הנבחנים, באופן שהממוצע נקבע ל-100 נקודות וסטיית התקן ל-15 או 16 נקודות. תקנון זה מסווה את העלייה בציונים, שכן בכל שנה שהיא הציון הממוצע באוכלוסייה הוא בהגדרה 100 או קרוב לכך. זוהי הסיבה שנדרשו שנים רבות להבחין בקיומו של אפקט פלין.

עם זאת, במרבית העדכונים נהוג לבחון מדגם של נבחנים גם על המבחן הישן וגם על המבחן החדש, על-מנת לבדוק את השפעת ההבדלים ביניהם. פלין שם לב שבמקרים כאלו הנבחנים כמעט תמיד משיגים תוצאה גבוהה יותר במבחן הישן. מספר חוקרים אחרים שמו לב לכך עוד לפני פלין, אך רק בקבוצות אוכלוסייה מסוימות כגון מהגרים, בעוד שפלין טען שהתופעה מתקיימת במרבית קבוצות האוכלוסייה ומתמשכת על פני עשרות שנים. פלין דיווח לראשונה על התופעה במאמר מדעי משנת 1984, שבו הראה כי במספר סוגים שונים של מבחני מנת-משכל בארצות הברית, משנת 1932 עד שנת 1978, השיפור הכולל על פני מספר עדכונים היה 13.8 נקודות IQ - קצב עלייה של 3 נקודות לעשור[5]. לאחר מכן כונה אפקט פלין "אחת התופעות המדהימות ביותר בתחום", ובשנות ה-90 סומן על ידי "כוח משימה לאינטליגנציה" (Task Force for Intelligence) של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה כאחד הנושאים החשובים ביותר למחקר[2].

מאפיינים

מחקרים שונים, אשר בדקו גילאים שונים ומגזרים שונים של האוכלוסייה על פני תקופות שונות, במדינות שונות ובאמצעות מבחנים שונים, מצאו שיעורי עלייה שונים של אפקט פלין. אך במחקרים רבים נמצא ששיעורו הוא כ-2 עד 3 נקודות לעשור, והעלייה אחידה למדי.

היכולת למדוד את אפקט פלין באופן מדויק על פני תקופות זמן ארוכות היא מוגבלת, שכן קשה למצוא נתונים אמינים ממבחנים שונים שנערכו בעבר, בעיקר בעשורים הראשונים של המאה ה-20. לא נמצאה עדיין דרך אמינה למדוד את האפקט לפני העשור הראשון של המאה ה-20, אזי הומצאו לראשונה מבחני מנת משכל על ידי אלפרד בינה, ובמדינות רבות לא ניתן למצוא נתונים אמינים ממבחנים שנערכו גם עשרות שנים לאחר מכן. לכן לא ידוע אם אפקט פלין התקיים גם לפני המאה ה-20, ובאיזו עוצמה.

האטה וירידה

כמה מחקרים מן השנים האחרונות מצאו שבסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 אפקט פלין מאיט, נעצר, ואולי אף מתהפך לירידה קלה בציונים, במיוחד במדינות המערב כמו ארצות הברית וכמה ממדינות אירופה[2][6]. ממצאים כאלו תואמים השערות לפיהן אפקט פלין הוא תוצאת תהליכים סביבתיים הקשורים להתקדמות הטכנולוגית, הכלכלית והחברתית במאה ה-20, כגון שיפור בתזונה, בבריאות ובחינוך, אשר מאפשרים לילדים למצות טוב יותר את פוטנציאל האינטליגנציה שלהם, ולפיכך אפקט פלין נעצר כאשר פוטנציאל זה קרוב למיצוי אצל מרבית האוכלוסייה. בשנת 2018 פורסם מחקר לפי מבדקי גיוס של גברים נורווגים, שמצא עלייה של כ-2.5 נקודות אצל ילידי השנים 1965–1975, ולאחר מכן ירידה באותו שיעור לערך אצל ילידי השנים 1975-1990[7]. לפי השערה זו אפקט פלין עדיין גבוה במדינות מתפתחות בעולם השלישי, ואולי יאפשר להן לצמצם את הפער במנת המשכל בינן לבין מדינות המערב, במקביל לצמצום הפערים הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים.

ואולם מחקרים אחרים מן השנים האחרונות אשר חיפשו עדויות להאטה, עצירה או היפוך באפקט פלין לא הצליחו למוצאם[1]. תוצאות כאלו מעלות את השאלה עד כמה מנת המשכל הממוצעת באוכלוסייה יכולה להמשיך ולעלות.

הסברים והשלכות

שאלה במבחן הצורות של רייבן, שבו אפקט פלין חזק יותר מאשר בסוגי מבחנים אחרים.

אפקט פלין הפתיע את הפסיכולוגים, ורבים מהם הטילו בתחילה ספק בתוצאות המדידות שלו, או בכך שיש להן משמעות מעבר לתוצר לוואי מלאכותי ("ארטיפקט") סטטיסטי. פלין עצמו תיאר את הפרדוקסליות של האפקט כלהלן: אם הנתונים נכונים פירושו שבראשית המאה ה-20, כמחצית מתושבי ארצות הברית היו משיגים ציונים נמוכים מ-70 במבחני מנת משכל של ראשית המאה ה-21, ולפיכך מאובחנים כסובלים מ"פיגור שכלי", שכן מנת משכל של 70 נחשבת בדרך כלל לגבול שבין אינטליגנציה נורמלית למוגבלות שכלית. לחלופין, כמחצית מתושבי ארצות הברית במאה ה-21 היו משיגים ציונים של למעלה מ-130 נקודות במבחנים של תחילת המאה ה-20, ולפיכך הם היו מוגדרים אז כמחוננים. אך על פניהן מסקנות כאלו אינן נראית סבירות, שכן מרבית האנשים הרגילים לפני 100 שנה לא התקשו להתפרנס או לתפקד באופן עצמאי ללא עזרה, וקריאת נאומים ומכתבים שכתבו אז איננה מעלה בדרך-כלל רושם שהאינטליגנציה שלהם הייתה נמוכה באופן מיוחד.

מספר הסברים הוצעו כגורמים לאפקט פלין, רובם גורמים סביבתיים: העלייה הממוצעת במספר שנות הלימוד בבית הספר, עלייה באיכות הלימודים, התנסות נרחבת יותר במבחנים, תזונה טובה יותר, סביבה טכנולוגית יותר ואופן חשיבה מדעי[8]. גורמים תורשתיים, כגון און כלאיים כתוצאה מהגירה והתערבות בין אוכלוסיות שונות הוצעו אף הם, אך קשה מאוד לקבלם בהתחשב במהירות העלייה בציונים תוך שניים עד שלושה דורות בלבד.

בשנת 2018 פורסם מחקר במתגייסים גברים בנורווגיה, שבו ניתוח הנתונים נעשה בחלקו בתוך משפחות לאורך כמה דורות. ניתוח זה הדגים שגם העלייה בציונים וגם הירידה בשנים מאוחרות יותר (אפקט פלין "הפוך") נגרמו על ידי גורמים סביבתיים, ולא כתוצאה מהגירה או מאון כלאיים[7].

אין סתירה בין מרבית הגורמים הסביבתיים שהוצעו, ובין חלקם אף יש קשר, ולפיכך ייתכן מאוד שיש מספר גורמים לאפקט פלין. בנוסף מעורר אפקט פלין תמיהות וספקות לגבי עצם השימוש במנת המשכל למדידת אינטליגנציה.

תזונה

תושבי המדינות המתועשות כיום גבוהים בממוצע במספר סנטימטרים מן הגובה הממוצע באוכלוסייה לפני כמאה שנה, בעיקר תודות לתזונה טובה יותר ולבריאות משופרת בתקופת הילדות. הפסיכולוג וחוקר האינטליגנציה הבריטי ריצ'רד לין (אנ') הציע שתזונה משופרת מסבירה גם את אפקט פלין. נתונים שונים מראים שהתזונה הגדילה לא רק את קומתם הממוצעת של אנשים אלא גם את הקף הגולגולת שלהם, וייתכן שאף את גודל מוחם, מה שעשוי להתבטא באינטליגנציה משופרת. גם כיום ישנו באוכלוסייה מתאם מובהק סטטיסטית בין גודל המוח למנת המשכל, אף כי זהו מתאם חלש (כלומר, ישנם יוצאי דופן רבים בעלי מוח קטן ומנת משכל גבוהה, או מוח גדול ומנת משכל נמוכה).

הקושי בהסבר התזונה הוא שנמצאו מעט ראיות טובות לתמוך בו. למשל, ניתן היה לצפות שאירועים ידועים של רעב המוני במדינות רבות, אשר גרמו לתת תזונה נרחבת בדור שלם של ילדים, יובילו לירידה במנת המשכל הממוצעת באותו דור, אך ירידות כאלו לא נמצאו. לדוגמה, מנת המשכל הממוצעת אצל חיילים הולנדים, שנבחנו בעת גיוסם בגיל 18 במבחן הצורות של רייבן, עלתה ב-20 נקודות משנת 1952 ועד שנת 1982, קצב מהיר ביותר של 6.7 נקודות לעשור, ללא כל השפעה נראית לעין כתוצאה מן הרעב בהולנד בחורף 1944–1945, שהתרחש בילדות של חלקם. הפסיכולוג הגרמני-אמריקאי אולריק נייסר(אנ') כתב במאמרו משנת 1997 כי "בסך הכל, העדות המקשרת תזונה לאינטליגנציה היא רופפת בשלב זה"[8]. פלין עצמו וחוקרים נוספים סבורים שבמדינות המפותחות, תזונה משופרת קרוב לוודאי הייתה גורם באפקט פלין לפני שנות ה-50, אך לא מאז[9]. אם תזונה הייתה גורם מכריע, ניתן לצפות שהשיפור בציון הממוצע באוכלוסייה יהיה בעיקרו תוצאת שיפור בציונים הנמוכים אצל הסובלים מתת-תזונה, ולכן יתרכז בעיקר בחלקה התחתון של התפלגות הציונים. בפועל, השיפור אכן התרכז בציונים נמוכים בדנמרק, בנורווגיה ובספרד, אך לא בצרפת, בהולנד ובארצות הברית. בנורווגיה, השיפור בגובה הממוצע של האוכלוסייה התרכז דווקא בחלק העליון של התפלגות הגבהים, תוצאה שגם היא מקשה על הסבר התזונה[9].

השכלה

לפי הצעה זו, העלייה במנת המשכל נגרמה כתוצאה מן העלייה לאורך המאה ה-20 במספר שנות הלימוד בבית הספר וההשתפרות ברמת ההשכלה והלימודים. במחקרים רבים נמצא שלימודים בבית ספר גורמים בממוצע לעלייה במנת המשכל, בהשוואה לילדים באותו גיל שאינם לומדים בבית ספר. לפי הצעה זו האנשים בימינו אינם בהכרח אינטליגנטים יותר מן האנשים של ראשית המאה ה-20, אך בממוצע הם משכילים יותר[8]. מספר מחקרים שונים מצאו מתאם חיובי בין שיעור העלייה במדינות שונות לבין התוצר המקומי הגולמי לנפש באותן מדינות, ופירשו אותו כמצביע על תרומה אפשרית של עושר וחינוך טוב יותר לאפקט[2].

ישנם מספר קשיים בהצעה זו כהסבר לאפקט פלין: פילוח תוצאות מבחני מנת-משכל לפי מספר שנות הלימוד הראה שאפקט פלין מתקיים אפילו בין ילדים שלמדו אותו מספר שנים. אפקט פלין במבחנים המודדים יכולות הצפויות להיות מושפעות מהשכלה, כגון ידע אישי, אוצר מילים ויכולת אריתמטית, הוא דווקא בעל עלייה איטית לאורך השנים, בעוד שאפקט פלין המהיר ביותר נמדד במבחנים המודדים חשיבה מופשטת. מיזמים ללימודים מוקדמים ולהעשרה סביבתית לילדים בשכונות מגורים עניות ובמדינות נחשלות מבחינה חינוכית לא תמיד הצליחו להעלות באופן ניכר את התוצאות במבחני מנת-משכל.

התנסות במבחנים

סימון תשובות במבחן אמריקאי (רב ברירה)

הצעה זו יכולה להחשב כחלק מהצעת ההשכלה, אך היא ממוקדת יותר. בעשרות השנים האחרונות מתנסים ילדים יותר ויותר במבחנים במהלך לימודיהם, גם בכיתות הנמוכות, וחלק ממבחנים אלו דומים מאוד למבחני מנת משכל ולמבחנים קוגניטיביים אחרים. לפי הצעה זו אנשים בימינו אינם בהכרח אינטליגנטים יותר, אך הם מתורגלים יותר במבחנים קוגניטיביים.

גם בהצעה זו ישנם מספר קשיים: ילדים הנבחנים פעם שנייה באותו סוג של מבחן מנת-משכל אכן משפרים את הציון שלהם בכ-6 נקודות בממוצע, ואולם בחינה שלישית ורביעית אינן מביאות בדרך-כלל להשתפרות נוספת, מה שמעלה ספק לגבי מידת השיפור שניתן להשיג באמצעות התנסות במבחנים. כמו כן, פלין העיר שההשתפרות במנת המשכל באפקט פלין סדירה ועקבית לאורך השנים, בעוד שמידת השימוש במבחנים במערכות חינוך שונות במדינות שונות ובזמנים שונים השתנתה תכופות[10].

חשיבה מדעית

להצעת פלין עצמו, אפקט פלין הוא תוצאת שימוש נרחב יותר ויותר באוכלוסייה באופן חשיבה מדעי. הצעה זו מסתמכת בעיקר על כך שאפקט פלין בעל קצב ההשתפרות המהיר ביותר לאורך השנים התגלה במבחנים לחשיבה מופשטת, דוגמת מבחן הצורות של רייבן, ולעומת זאת אפקט פלין איטי יחסית במבחנים המודדים ידע כללי, אוצר מילים ויכולת אריתמטית.

פלין ציין בייחוד שלושה מאפיינים של חשיבה לוגית: הכללה, הפשטה, ושימוש במצבים היפותטיים, שלדעתו נפוצו בציבור יותר ויותר בעשרות השנים האחרונות במדינות המתועשות, בהשפעתם של המדע, ההשכלה והטכנולוגיה. לפי הצעה זו, אנשים לפני מאה שנה לא היו בהכרח פחות אינטליגנטים, אך נטו פחות לערוך היסקים לוגיים ומדעיים. בכך שואב פלין השראה ממחקריו של הפסיכולוג הסובייטי אלכסנדר לוריא בתושבים כפריים באזורים נחשלים באוזבקיסטן, אשר למרות יכולתם לענות על שאלות מורכבות למדי ולהשתתף בדיונים הדורשים ידע ואינטליגנציה, הפגינו חוסר-רצון מפתיע להסתמך על הכללות מופשטות והיסקים היפותטיים. למשל, לוריא תיעד תשובות אלו על שאלות בסיסיות בלוגיקה:

שאלה: במקומות שיש בהם שלג כל השנה, כל הדובים לבנים. בנוביה זמליה יש שלג כל השנה. באיזה צבע הדובים שם?
תשובה: ראיתי בחיי רק דובים שחורים ואינני מדבר על דברים שלא ראיתי.
שאלה: אבל מה תוכל להסיק מדברי?
תשובה: אם מישהו לא היה שם אין הוא יכול לומר דבר על בסיס מילים בלבד. אילו מישהו בן 60 או 80 היה רואה שם דוב לבן ומספר לי על כך, ניתן היה להאמין לו.

— Alexander Luria (1976). Cognitive Development: Its Cultural and Social Foundations

פלין מוסיף שבמאת השנים האחרונות גדל מאוד אחוז האנשים באוכלוסייה המתפרנסים ממקצועות הדורשים חשיבה מופשטת וביצועים קוגניטיביים גבוהים, כגון טכנאות ותכנות מחשבים, ואפילו מקצועות מסורתיים כגון חקלאות, שפעם עסקו בהם בעיקר פועלים מעוטי השכלה, דורשים כיום חשיבה מדעית-טכנולוגית ויכולת קוגניטיבית גבוהה יותר ויותר. פלין גם תיעד שינוי באופי מבחני מנת המשכל עצמם, וטוען שבעשרות השנים האחרונות הם מדגישים יותר ויותר יכולת הכללה והפשטה על חשבון ידע כללי.

פלין קישר בין אפקט פלין לבין ההתפשטות של עמדות דמוקרטיות, הומניסטיות וליברליות בציבור במאת השנים האחרונות, שכן לדעתו עמדות כאלו דורשות הסתמכות על חשיבה מופשטת והיפותטית. הוגה דעות נוסף התומך בהסבר זה הוא הפסיכולוג הקנדי סטיבן פינקר, אשר בספרו המלאכים הטובים של טבענו אף הציע שאפקט פלין הוא אחת הסיבות לירידה ברמת פשע אלים ומלחמה בין מדינות בעשרות השנים האחרונות. לדעת פינקר, האלימות פוחתת כתוצאה מיכולתם של אנשים לחשוב על העימותים שהם מעורבים בהם באופן רציונלי, מופשט ואובייקטיבי יותר.

און כלאיים

בניגוד להסברים סביבתיים כמו תזונה וחינוך, הסברים תורשתיים וגנטיים לאפקט פלין נראים ברובם בלתי-סבירים ביותר, מכיוון שהציונים השתפרו משמעותית תוך שלושה דורות בלבד, זמן קצר מאוד לשינויים אבולוציונים. הסבר תורשתי אחד שהוצע הוא און כלאיים, אשר אפשרי גם תוך דורות מועטים מכיוון שהוא תוצאת הגירה נרחבת ונישואי תערובת בין אוכלוסיות אדם ממקומות ומקבוצות אתניות שונות במאות השנים האחרונות. און כלאיים עשוי להתבטא בבריאות משופרת ובביצועים משופרים בתחומים רבים, כתוצאה מן ההטרוזיגוטיות של צאצאי הכלאת אוכלוסיות שונות מבחינה גנטית. מתאם חיובי בין הטרוזיגוטיות גדולה יותר למנת משכל גבוהה יותר אכן הודגם במספר מחקרים. ואולם סימולציות שנערכו הראו שאפילו אם און כלאיים אכן שיפר את מנת המשכל, תרומתו לכלל אפקט פלין הנצפה הייתה קטנה מאוד[11].

השלכות למחקר האינטליגנציה

לאפקט פלין עשויות להיות השלכות על שאלות מרכזיות ושנויות במחלוקת במחקר האינטליגנציה, ובמיוחד:

  • מהי אינטליגנציה, והאם מבחני מנת משכל אכן מודדים אותה?
  • באיזו מידה אינטליגנציה ומנת משכל מורשות או נרכשות?
  • האם ישנם הבדלים בפוטנציאל האינטליגנציה התורשתי של אוכלוסיות שונות, ובפרט של "גזעים", עמים וקבוצות אתניות?

דוגמה מפורסמת לוויכוח טעון במיחד בשאלות אלו הוא הוויכוח לגבי ה"פער" בין מנת המשכל הממוצעת של אמריקאים ממוצא אירופי ("לבנים") ושל אפרו אמריקאים ("שחורים"). עד שנות ה-90 נמדד פער זה בכ-15 נקודות IQ, שהן כסטיית תקן אחת, לטובת הלבנים (מאז קטן הפער לפחות מ-10 נקודות[9]). לפי טענה שיוצגה בספר מפורסם משנת 1994 "עקומת הפעמון" של הרננשטיין ומוריי, מחקרי תאומים מראים שחלקה הגדול של מנת המשכל הוא מורש ולא נרכש, ולפיכך אין לדעתם טעם בהעדפה מתקנת ובמאמצים נוספים לקדם את הצלחתם האקדמית והכלכלית של השחורים בארצות הברית, ולהשוותה לזו של הלבנים. פלין הוא מראשי המתנגדים בתחום חקר האינטליגנציה לטענת הרננשטיין ומורי. לטענתו, אפקט פלין ממחיש את ההשפעה הרבה שיש לסביבה על מנת המשכל, שכן קשה מאוד להניח כי הגנטיקה של האמריקאים, שחורים או לבנים, השתנתה משמעותית תוך שלושה דורות בלבד. אם שיפורים בתחום ההכנסה, התזונה, החינוך והחשיבה קידמו, תוך פרק זמן זה, את מנת המשכל הממוצעת אצל שחורים או לבנים בשתי סטיות תקן, לא מופרך לחשוב שתוספת שיפורים כאלו יכולה לקדם את השחורים בסטיית תקן אחת בלבד[12].

נושא קרוב וטעון לא פחות הוא ההבדלים במנת המשכל בין מדינות שונות. הבדלים אלו נחקרו בעיקר על ידי הפסיכולוג הבריטי ריצ'רד לין, אשר מצא כי הציונים הממוצעים הנמוכים ביותר, לעיתים עשרות נקודות מתחת לממוצע האוכלוסייה בבריטניה, נמדדו במדינות מתפתחות בעולם השלישי, ובייחוד בכמה ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, בעוד שהממוצעים הגבוהים ביותר נמדדו באירופה ובייחוד במזרח אסיה. לדעת לין הבדלים כאלו מעידים בעיקר על הבדל תורשתי באינטליגנציה בין קבוצות אתניות[4]. ואולם לפי אפקט פלין מנת המשכל הנמדדת כיום במדינות מתפתחות איננה שונה בהרבה מזו שנמדדה באירופה ובארצות הברית לפני כמאה שנה בלבד. לפיכך סביר יותר שההבדלים במנת המשכל הם בעיקר תוצאת גורמים סביבתיים הקשורים לפערים הטכנולוגיים, החברתיים והכלכליים בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות, ויעלמו עם סגירת פערים אלו תוך תקופת זמן דומה[9].

השלכות משפטיות

אחת התוצאות של אפקט פלין היא שמבחן קוגניטיבי צפוי להגזים בהערכת מנת המשכל של הנבחן בכ-0.3 נקודות לכל שנה שעברה מאז העדכון האחרון של המבחן. להבדל קטן זה עלולות להיות השלכות משפטיות חשובות לתיקים מסוימים, עד כדי חיים ומוות עקב חוק בארצות הברית המפרש את התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית ואוסר הטלת עונש מוות על פושעים מתחת למנת משכל מסוימת. תיק כזה היה אטקינס נגד מדינת וירג'יניה (אנ') בשנת 2002, שבו קיבל בית המשפט העליון של וירג'יניה ערעור על גזר-דין מוות לרוצח מורשע משום שמנת המשכל שלו שנמדדה כ-59 נקודות הייתה למעשה, על פי אפקט פלין, נמוכה אף יותר, ומתחת לקריטריונים של פיגור שכלי חמור[13]. השלכות דומות קיימות כתוצאה מקריטריונים של מנת משכל מזערית בזכויות לקבל שירותי סעד ורווחה שונים, כגון חינוך מיוחד[1]. ג'יימס פלין עצמו נקרא להעיד כעד מומחה במספר משפטים מסוג זה בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Trahan, L. et al (2014). The Flynn effect: A meta-analysis. Psychological bulletin, Vol 140(5), p. 1332.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Pietschnig, J., & Voracek, M. (2015). One century of global IQ gains: A formal meta-analysis of the Flynn effect (1909–2013). Perspectives on Psychological Science, Vol. 10(3), p. 282-306..
  3. ^ "Flynn effects on sub-factors of episodic and semantic memory: parallel gains over time and the same set of determining factors". Neuropsychologia. 47 (11): 2174–80. בספטמבר 2009. doi:10.1016/j.neuropsychologia.2008.11.007. PMID 19056409. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Richard Lynn and Tatu Vanhanen (2006). IQ and Global Inequality. Washington Summit Publishers: Augusta, GA. מסת"ב 1-59368-025-2
  5. ^ Flynn, J. R. (1984). The mean IQ of Americans: Massive gains 1932 to 1978. Psychological bulletin, 95(1), 29.
  6. ^ Sundet, J. M., Barlaug, D. G., & Torjussen, T. M. (2004). The end of the Flynn effect?: A study of secular trends in mean intelligence test scores of Norwegian conscripts during half a century. Intelligence, 32(4), 349-362.
  7. ^ 7.0 7.1 Bratsberg, B., & Rogeberg, O. (2018). Flynn effect and its reversal are both environmentally caused. Proceedings of the National Academy of Sciences, 115(26), 6674-6678.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Neisser, U. (1997). Rising scores on intelligence tests: Test scores are certainly going up all over the world, but whether intelligence itself has risen remains controversial. American scientist, 85(5), 440-447.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Nisbett, R. E., Aronson, J., Blair, C., Dickens, W., Flynn, J., Halpern, D. F., & Turkheimer, E. (2012). Intelligence: new findings and theoretical developments. American psychologist, 67(2), 130.
  10. ^ Flynn, J. R. 2007. What is intelligence? Cambridge, U.K.: Cambridge University Press
  11. ^ Woodley, M. A. (2011). Heterosis doesn’t cause the Flynn effect: A critical examination of Mingroni (2007). Psychological Review, 118, 689–693. doi:10.1037/a0024759.
  12. ^ Flynn, J. R. (2010). The spectacles through which I see the race and IQ debate. Intelligence, Vol. 38(4), pp. 363-366.
  13. ^ Gresham, F. M., & Reschly, D. J. (2011). Standard of practice and Flynn effect testimony in death penalty cases. Intellectual and developmental disabilities, 49(3), 131-140.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30452706אפקט פלין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אפקט_פלין&oldid=1928725"