אנמיה המוליטית אוטואימונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית מחלה ריקה אנמיה המוליטית אוטואימונית (באנגלית:hemolytic anemia או AIHA) ידועה גם בשם מחלת אגלוטינין (Agglutinin disease) היא הפרעה אוטואימונית בה נוגדנים המכוונים נגד תאי הדם האדומים של האדם עצמו גורמים להם לתמס, מה שמוביל למחסור בהם במחזור הדם (אנמיה). במקרים חמורים מצטמצם משך החיים של תאי הדם האדומים מבין 100 ל-120 יום למספר ימים בלבד.[1][2] הרכיבים התוך-תאיים של תאי הדם האדומים משתחררים למחזור הדם ולתוך הרקמות, מה שמוביל לכמה מהתסמינים האופייניים למצב זה. הנוגדנים מכוונים בדרך כלל נגד אנטיגנים בעלי שכיחות גבוהה, ולכן הם פועלים בדרך כלל גם על תאי דם אדומים אלוגניים (תאים שמקורם מחוץ לאדם עצמו, למשל במקרה של עירוי דם).[3] מחלת אגלוטינין יכולה להיות חמה (סוג חם), בה הנוגדנים פעילים בטמפרטורה מעל 37 מעלות צלזיוס, או קרה (סוג קר), בה הנוגדנים פעילים בטמפרטורה נמוכה מ-37 מעלות צלזיוס.[4] זוהי הפרעה נדירה יחסית, עם שכיחות של 5–10 מקרים למיליון נפשות בשנה במחלת אגלוטינין חמה ו-0.45 עד 1.9 מקרים למיליון נפשות בשנה במחלת אגלוטינין קרה.[5] הפרעה זו עשויה להוביל להופעה מאוחרת יותר של לופוס אריתמטוזוס מערכתית.[6]

תסמינים קליניים

תסמינים של AIHA עשויים להיות עקב האנמיה עצמה, לרבות קוצר נשימה (דִיספְּנֵאַה), עייפות, כאבי ראש, חולשת שרירים וחיוורון.[7] במחלת אגלוטינין קרה, שילוב של אגלוטינציה ומעבר לקוי של כדוריות דם אדומות דרך נימים בגפיים גורמים לתופעת כיחלון קצוות (אקרוציאנוזיס) ותופעת Raynaud עם סיבוך נדיר של נמק.[5]

ניתן לזהות ספרוציטים במשטח דם באנמיה המוליטית בתיווך אימונולוגי.[8] סימני המוליזה הקיימים ב-AIHA כוללים המוגלובין נמוך (ספירת דם), שינויים ברמות סמני המוליזה בתאים; כולל עלייה בלקטאט דהידרוגנאז (LDH), ירידה בהפטוגלובין חופשי ועלייה בבילירובין לא מצומד.[5] בנוסף ניתן לזהות רטיקולוציטוזיס, או עלייה ברמת תאי הדם האדומים הצעירים.[5]

גורמים

הגורמים ל-AIHA אינם מובנים היטב. המחלה עשויה להיות ראשונית או אידיופטית, או משנית למחלה אחרת.

AIHA משנית יכולה לנבוע ממחלות רבות אחרות כאשר לסוג החם ולסוג הקר גורמים משניים נפוצים יותר משלהם. הסיבות השכיחות ביותר ל-AIHA משנית כוללות הפרעות לימפו-פרוליפרטיביות (למשל, לוקמיה לימפוציטית כרונית, לימפומה) והפרעות אוטואימוניות אחרות (למשל, זאבת אריתמטית מערכתית, דלקת מפרקים שגרונית, סקלרודרמה, מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית). גורמים פחות שכיחים ל-AIHA מסוג חם כוללים גידולים שאינם לימפואידיים וזיהום. AIHA משני מסוג חם נצפה במקרים של וירוס הקורונה 2019.[5] AIHA משנית מסוג קר נגרמת גם היא בעיקר על ידי הפרעות לימפו-פרוליפרטיביות אך לעיתים נגרמת גם על ידי זיהום, במיוחד על ידי מיקופלזמה, דלקת ריאות ויראלית, מונונוקלאוזיס זיהומי וזיהומים אחרים בדרכי הנשימה. לעיתים רחוקות יותר, AIHA יכולה להיגרם על ידי הפרעות אוטואימוניות נלוות.[9]

AIHA כתוצאה מתרופות, על אף נדירותה, יכולה להיגרם על ידי מספר תרופות, כולל מתילדופה ופניצילין. מדובר בתגובה חיסונית מסוג II שבה התרופה נקשרת למקרומולקולות שעל ממברנת תאי דם אדומים ופועלת כאנטיגן המפעיל את מערכת המשלים. רכיבי מערכת המשלים כגון C3a, C4a ו-C5a, מפעילים גרנולוציטים (למשל נויטרופילים), בעוד שרכיבים אחרים של המערכת (C6, C7, C8, C9) יכולים ליצור תעלות הרג (Membrane-Attack Complex או MAC) או לחלופין לקשור את הנוגדן ובכך לסייע לפגוציטוזיס על ידי מקרופאגים (C3b), תהליך הנקרא אופסוניזציה. AIHA מסוג זה מהווה דוגמה ל"אלרגיה לפניצילין".[דרוש מקור]

AIHA יכולה להופיע בנוסף לאחר השתלת תאי גזע בדם או במח העצם. בכמחצית מהמקרים לא ניתן לקבוע את הסיבה לאנמיה המוליטית אוטואימונית (אידיופתית או ראשונית).[10]

גורמים ל-AIHA משנית כוללים:[11]

אבחנה

האבחנה נעשית על ידי שלילת גורמים אחרים לאנמיה המוליטית, כגון G6PD, תלסמיה, אנמיה חרמשית. ההיסטוריה הקלינית חשובה אף היא בכדי לזהות מחלות או תרופות שעשויות להוביל למחלה.[דרוש מקור]

חקר מעבדה מבוצע כדי לקבוע את האטיולוגיה של המחלה. לאחר אישור כי מדובר בהמוליזה (עם בדיקות המראות המוגלובין נמוך, LDH גבוה, ירידה בהפטוגלובין חופשי ועלייה בבילירובין לא מצומד), מתבצעת בדיקת אנטיגלובולין ישירה (DAT, הידועה גם כבדיקת Coomb's ישירה) כדי להראות פתוגנזה אוטו-אימונית עם נוגדנים רכיבי מערכת המשלים או שניהם על פני ממברנת תאי הדם האדומים.[5] לאחר מכן מבוצעת בדיקת DAT חד-ספציפית המזהה את סוגי הנוגדנים והמשלים הספציפיים שנמצאו על ממברנת תאי הדם האדומים.[5] במחלת אגלוטינין קרה, ה-DAT המונוספציפי הוא בהגדרה חיובי עבור רכיב מערכת המשלים C3d אך נוגדן IgM עשוי להיות שלילי מכיוון שהמולקולה עלולה להתנתק בזמן הבדיקה.[5] בדיקת נוגדנים מצומתים בקור יכולה לאמת מחלת אגלוטינין קרה.[5]

ביופסיה של מח העצם משמשת לזיהוי הפרעה לימפופרוליפרטיבית שעלולה להיות הגורם ל-AIHA.[5]

הערות שוליים

  1. ↑ Shoenfield, Y; et al. (2008). Diagnostic Criteria in Autoimmune Disease. Humana Press.
  2. ↑ Sawitsky A, Ozaeta PB (ביוני 1970). "Disease-associated autoimmune hemolytic anemia". Bull N Y Acad Med. 46 (6): 411–26. PMC 1749710. PMID 5267234. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ↑ Gehrs BC, Friedberg RC (באפריל 2002). "Autoimmune hemolytic anemia". Am. J. Hematol. 69 (4): 258–71. doi:10.1002/ajh.10062. PMID 11921020. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ↑ Bharat Agarwal, Autoimmune hemolytic anemia, The Indian Journal of Pediatrics 65, 1998-09, עמ' 663–668 doi: 10.1007/BF02731038
  5. ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09 Berentsen, Sigbjørn; Barcellini, Wilma (7 באוקטובר 2021). "Autoimmune Hemolytic Anemias". New England Journal of Medicine. 385 (15): 1407–1419. doi:10.1056/NEJMra2033982. PMID 34614331. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ↑ Kokori, SI; Ioannidis, JP; Voulgarelis, M; Tzioufas, AG; Moutsopoulos, HM (2000-02-15). "Autoimmune hemolytic anemia in patients with systemic lupus erythematosus". The American Journal of Medicine. 108 (3): 198–204. doi:10.1016/S0002-9343(99)00413-1. ISSN 0002-9343. PMID 10723973.
  7. ↑ "Autoimmune hemolytic anemia | Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD) – an NCATS Program". rarediseases.info.nih.gov.
  8. ↑ Thoma J, Kutter D, Casel S, et al. (2005). "HbSC hemoglobinopathy suspected by chest x-ray and red blood cell morphology". Acta Clin Belg. 60 (6): 377–82. doi:10.1179/acb.2005.057. PMID 16502600.
  9. ↑ Sokol RJ, Hewitt S, Stamps BK (ביוני 1981). "Autoimmune haemolysis: an 18-year study of 865 cases referred to a regional transfusion centre". Br Med J (Clin Res Ed). 282 (6281): 2023–7. doi:10.1136/bmj.282.6281.2023. PMC 1505955. PMID 6788179. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ↑ Wilma Barcellini, Bruno Fattizzo, Anna Zaninoni, <p>Management of refractory autoimmune hemolytic anemia after allogeneic hematopoietic stem cell transplantation: current perspectives</p>, Journal of Blood Medicine Volume 10, 2019-08, עמ' 265–278 doi: 10.2147/jbm.s190327
  11. ↑ B Fattizzo, W Barcellini, Autoimmune hemolytic anemia: causes and consequences, Expert Review of Clinical Immunology 18, 2022-07-03, עמ' 731–745 doi: 10.1080/1744666X.2022.2089115
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אנמיה המוליטית אוטואימונית40661648Q28814

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אנמיה_המוליטית_אוטואימונית&oldid=2937098"