תא דם אדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תאי דם אדומים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תא דם אדום
תאי דם אדומים
מימין לשמאל:
תא דם לבן, טסית דם, תא דם אדום.
צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM).

תאי דם אדומים (בלעז: אֵרִיתְרוֹצִיטים, Erythrocytes) הם המרכיב העיקרי של הדם. הם אלו המקנים לדם את צבעו האדום, והם אחראים לתפקידו העיקרי של הדם: נשיאת חמצן אל כל תאי הגוף וסילוק פחמן דו-חמצני מהם, תהליך המושפע מלחץ חלקי של חמצן ופחמן דו-חמצני ושל pH.

קוטר תא דם אדום נע בין 6 - 8 מיקרומטר ועוביו 2 מיקרומטר.

בסמ"ק (סנטימטר מעוקב) של דם יש כ-5 מיליארד תאים.

ההמוגלובין הוא המקנה לאריתרוציטים את צבעם האדום. כמות התאים האדומים בפלזמה היא הגבוהה ביותר מבין כל תאי הדם. כמות שבין 4.5 מיליון תאים ו-6 מיליון תאים למיקרוליטר (מיליונית ליטר) דם נחשבת לנורמלית.

מצב שבו ריכוז התאים האדומים נמצא מתחת לנורמה, או מצב שבו תאי הדם האדומים אינם מכילים כמות מספקת של המוגלובין מכונה אנמיה.

תפקידם העיקרי של האריתרוציטים הוא להעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף ולהעביר פחמן דו-חמצני מהתאים אל הריאות. האריתרוציט נוצר מתאי גזע ובתהליך הבשלה שנקרא אריתרופוייזה (Erythropoiesis), המתרחש במח העצם, מאבד האריתרוציט את הגרעין שלו.

במעבר ממח העצם לדם נקרא התא תא דם אדום צעיר (רטיקולוציט) והוא מכיל שרידי RNA. לאחר התמיינות הופך הרטיקולוציט לתא בשל.

כתא דם בוגר הוא חסר גרעין ואז הוא מייצר המוגלובין; כל תא דם אדום מכיל כ-300 מיליון מולקולות המוגלובין. האריתרוציט מכוסה בקרום המורכב מליפידים וחלבונים, מרכיבים המגדירים את סוג הדם. אורך החיים של אריתרוציטים הוא כ-120 יום, והם מפורקים בטחול.

התא האדום גמיש וצורתו כצורת דיסקוס דו-שקערורי.

ניתן לראותו במיקרוסקופ אור.

בדרך כלל התאים עגולים, אך במחלות שונות צורתם יכולה להשתנות.

תאים שצורתם כחצי סהר יופיעו באנמיה חרמשית, וכאשר צורתם קוצנית עם בליטות, הדבר מרמז על מחלה תורשתית בשם אקנטוציטוזה.

תפקוד

תאי הדם האדומים מופרשים לדם ממח העצם, שם הם נוצרים, ובמצב זה הם מכילים בתוכם חלבון המוגלובין אשר תכונתו העיקרית היא נטייתו לקשור חמצן באופן רופף. כאשר ההמוגלובין נחשף לסביבה עשירה בחמצן, בריאות, חמצן מהאוויר הנשאף עובר לתוך הדם ונקשר להמוגלובין. הדם זורם דרך הלב לכל חלקי הגוף, שם ישנה סביבה ענייה בחמצן ועשירה בדו תחמוצת הפחמן. בסביבה כזו ההמוגלובין נוטה עקב תכונותיו הכימיות לשחרר את החמצן המחובר אליו. במצב רגיל, יקשר חמצן כמעט ל 100% מההמוגלובין כאשר הדם עובר דרך הריאות, ואילו בגוף ישתחרר חלק מחמצן זה, ורק 75% מההמוגלובין יישאר קשור לחמצן. וכך ההמוגלובין בתוך תא הדם האדום זורם דרך הדם, ומעביר את החמצן מהריאות לכל תאי הגוף האחרים. פחמן חד-חמצני פוגע בתפקוד ההמוגלובין משום שהוא נקשר אליו באופן בלתי הפיך ומונע אספקת חמצן לתאים.

התאמת המבנה לתפקוד: צורתם של תאי הדם האדומים - דיסקוס דו-שקערורי. מבנה זה מאפשר קשירה יעילה של חמצן, בשל הגדלת היחס בין שטח הפנים לנפח התא. כמו כן, מבנה זה מסייע בהצמדות לדפנות הנימים וכך גדל המגע של התאים עם דפנות הנימים, דבר המגדיל את השטח הזמין לפעפוע הגזים. תאי הדם גמישים ובכך מתאפשר מעבר קל דרך נימי הדם הצרים.

מחלות הקשורות בתאי הדם האדומים

בעיות בתאי הדם האדומים מתבטאות בכמות לא מתאימה שלהם (חוסר - אנמיה, או עודף - אריתרוציטוזיס), או בתפקוד לקוי שלהם.

הבעיה השכיחה ביותר של תאי דם אדומים היא אנמיה, חוסר תאי דם. זו יכולה לנבוע מבעיית ייצור תאי דם (הסיבה הנפוצה ביותר לאנמיה בכלל היא חוסר ברזל), מהרס מוגבר, או מאיבוד דם. תפקוד לקוי של תאים אדומים יכול להביא לבעיה באספקת חמצן לאזורים שונים בגוף, או בהצטברות תאי דם וחסימת כלי דם. בארץ הסיבות הנפוצות לאנמיה הן, מלבד אנמיה של חוסר ברזל הנפוצה בנשים בגיל הפריון: חוסר ויטמין B12 וחוסר חומצה פולית, אנמיה של מחלה כרונית, אנמיה כתוצאה מטיפול תרופתי, דימומים סביב פציעות וניתוחים, הרס תאי דם אדומים בחשיפה לחומרים בחולי G6PD ("רגישות לפול"), ונשאות לתלסמיה - מצב שאינו מחלה אך יכול לגרום מחלה בצאצאים. בדרך כלל אנמיה, בעיקר בגברים או בנשים לאחר גיל הפריון, דורשת בירור רפואי, כדי לשלול מחלות הניתנות לגילוי וטיפול מוקדם. בעיקר דורשת התייחסות אנמיה של חוסר ברזל, גם אם היא קלה, כיוון שזהו לעיתים הסימן הראשון לגידול במערכת העיכול.

רוב הבעיות של תפקוד לקוי או של יתר תאי דם אדומים הן נדירות. תפקוד לקוי של תאי דם אדומים יכול להיווצר בחשיפה לחומרים כימיים שונים, בחשיפה לתרופות, במחלות תורשתיות שונות הגורמות לבעיה בייצור תא הדם או ההמוגלובין. יתר תאי דם אדומים נדיר יותר מאנמיה, אך עדיין קיים בחלק קטן של האוכלוסייה. במעשנים או חולי ריאות צפוי להיווצר עודף תאי דם אדומים עקב חוסר החמצן הקבוע, בדומה לאנשים החיים בהרים גבוהים. מחלה נדירה היא פוליציטמיה ורה ("יתר אמיתי של תאי דם") שהיא מחלה הנובעת מהפרעה במח העצם, הגורמת לייצור מוגבר של תאי דם אדומים. מחלה זו מתבטאת בכמות גדולה של תאי דם אדומים בספירת הדם, ללא קשר לרמת החמצן בדם.

סיווג פתולוגי של תאי דם אדומים

במחלות שונות, כדוריות דם מופיעות במשטח בצורות שונות:

שם מראה קיים במחלות
Anisocytosis מצב בו יש שונות משמעותית בגודל כדוריות הדם, RDW (שונות בין הגדלים) גבוה. מאפיין אנמיה כתוצאה מחסר ברזל (המוגלובין).
Poikilocytes הופעה של צורות שונות של הכדוריות האדומות (אליפטיות למשל) כתוצאה מהחלשה של השלד החלבוני של הכדורית. Elliptocytes - צורה אליפטית או אובלית, דמוית סיגר. בעיקר מחלות תורשתיות, כגון hereditary eliptocytosis - מחלה תורשתית עם נטייה קלה להמוליזה.
schistocytes הופעה של שברים של כדוריות אדומות - כתוצאה מהרס בגלל טראומה. צורות שונות כגון helmet-shaped. בעיקר כתוצאה מאנמיה המוליטית מיקרואנגיופתית, תופעות נדירות כגון DIC או כתוצאה מטראומה מכנית כגון זרימה טורבולנטית.
Acanthocytes (spur cells) הצטברות כולסטרול בממברנה החיצונית של כדורית הדם - יש בליטות לא סימטריות ואי-זוגיות מהכדורית החוצה. אנמיה המוליטית של מחלות כבד.
Echinocytes (burr cells) בליטות רבות וסימטריות מתוך הכדוריות האדומה, יחסית קצרות ומעוגלות. אי ספיקת כליות, מחלות נדירות.
Target cells (קודוציטים) כדוריות דם אדומות עם נקודה כהה במרכז החלק הבהיר, כתוצאה מעודף של ליפידים וכולסטרול. אנמיה המוליטית של מחלות כבד, המוגלובינופתיות.
Tear drop cells כדוריות דם שנראות כמו "טיפות" כתוצאה מהרס מכני של הכדורית ביציאה ממח העצם. מחלות מיילופרוליפרטיביות התופסות את מח העצם.
Nucleated RBC כדורית דם עם גרעין - למעשה שלב קדום יותר בהתפתחות הכדורית, עם גרעין דחוס. מחלות שתופסות את מח העצם.
Sickle cell תאים דמוי חרמש, כתוצאה ממוטציה הגורמת להיווצרות המוגלובין לא תקין. אנמיה חרמשית.
Spehrocytes כדוריות דם ללא "חיוורון פנימי" האופייני במרכז של כדורית נורמלית - יש פגם בליפידים של הממברנה הגורמים לירידת שטח הפנים של הכדורית. קיים במחלה hereditary spherocytosis וכן במחלות כגון אנמיה המוליטית ואנמיה אוטואימונית.
Rouleaux formation ניתן לראות כדוריות דם ערומות זו על גבי זו כתוצאה מהצטברות חלבונים לא תקינים בפלסמה. מיאלומה נפוצה
Howell jolly bodies גופיפים עגולים כחולים שחורים שהם משקעי DNA, הנמצאים בתוך תאי דם אדומים. לאחר כריתת טחול, היפו-ספלניזם, או במצבי אנמיה המוליטית חמורה.
Basophilic stippling הופעת גרנולות כחולות כהות בתוך תאי דם אדומים - שיירים של ריבוזומים ומיטוכונדריה. מצבים של הרעלת עופרת, כוויות חמורות, אנמיה המוליטית.
polychromasia אריתרוציטים כחלחלים יחסית כתוצאה מנוכחות רטיקולוציטים במחזור הדם. אנמיה המוליטית, אובדן דם אקוטי - מח העצם מפצה על ידי שליחת רטיקולוציטים - רטיקולוציטוזיס.
נקודות שיפנר הופעת נקודות בגוון ורוד-אדום באריתרוציטים, לאחר צביעת רומנובסקי, או גימזה. מלריה כתוצאה מהדבקות בטפיל Plasmodium vivax, או Plasmodium ovale.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32399348תא דם אדום