אנטזיס
אנטזיס (ביוונית εντείνω - "למתוח במאמץ") באדריכלות היא קמירות מתוכננת לאורך עמוד או אלמנט אנכי אחר. בעמודים, הקמירות יוצרת עיבוי קל קצת מתחת לחצי גובה העמוד שאחר כך הולך וקטן ככל שעולים במעלה העמוד. השימוש באנטזיס ידוע בעיקר באדריכלות יוון העתיקה הארכאית מההסדר הדורי. העקמומיות עוּדנה עם השנים (למשל בפרתנון באתונה) אך המשיכה להופיע גם בעמודים רומנסקים ובימי הרנסאנס, וגם במגדלי כנסיות גותיות. אנטזיס היה בשימוש גם בתרבויות אחרות, כולל במצרים העתיקה, בימי שושלת סונג בסין והאינקה בפרו. הסיבות המשוערות לאנטזיס הן הנדסיות ואסתטיות.
אנטזיס באדריכלות יוון העתיקה
המושג אנטזיס נלקח מהספר על אודות האדריכלות מהמאה הראשונה לפנה"ס של האדריכל הרומי ויטרוביוס[1]. ויטרוביוס מזכיר את המילה כמושג המשמש את היוונים לקמירות המתוכננת באמצע העמודים לצרכים אסתטיים - כדי לפצות על אשליות אופטיות מטרידות וליצור מראה נעים יותר. גם הרון מאלכסנדריה מהמאה ה-1 לספירה, ופילון הביזנטי(אנ') מהמאה ה-3 נותנים הגדרה וסיבה דומות לאנטזיס. הרון גם מוסיף[2] שלוּלֵא האנטזיס הייתה נוצרת אשליה שהעמוד צר מעט וחלש במרכזו והאנטזיס מפצה על כך.
דעה זאת אבל לא מתיישבת עם אופי השימוש המוקדם באנטזיס במקדשים מהתקופה הארכאית של יוון (מאות 8 עד ה-5 לפנה"ס). כדוגמה, במקדש הראשון לאלילה הרה משנת 550 לפנה"ס לערך במושבה היוונית פאסתום(אנ') שבדרום איטליה, הקמירות של העמודים היא כה בולטת שקשה לטעון שמטרתה לפצות על אשליית קעירות - ראו איור 2. במקדשים המאוחרים יותר בפאסתום (מקדש לאתנה משנת 500 לפנה"ס והמקדש השני לאלילה הרה משנת 470 לערך) האנטזיס עדיין בולט, אך פחות מאשר במקדש הרה הראשון. במקדשים של התקופה הקלאסית במחצית השנייה של המאה ה-5 - כמו הפרתנון באתונה או מקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי האנטזיס הוא כבר עדין ביותר - ראו איור 3.
מכאן הטענה שאולי האנטזיס לא נועד לפצות על אשליה אופטית או על בעיה בצורת העמודים אלא שהוא נחשב בעל ערך אסתטי כשלעצמו. העיבוי של העמוד באמצעיתו יוצר תחושה של מבנה "אורגני" הלוחץ על העמודים. נוצרת תחושה של מסיביות וחוזק ואשליה של גובה רב לעמודים. יש המצביעים על דמיון לגזע התמר או לגפיים שריריות של בעלי חיים כיוצרים תחושה טבעית וחייה למבנה. דעה נוספת היא שהסיבה לאנטזיס היא בעיקר הנדסית ושהוא באמת מוסיף לחוזק המבנה[3]. בכל מקרה, האדריכלים היוונים לא הותירו הסבר משלהם לשימוש באנטזיס ולכן כל הדעות שהובאו למעלה הן בגדר השערות בלבד.
שימוש באנטזיס בתרבויות אחרות
השימוש באנטזיס פחת אחרי התקופה הקלאסית ביוון. אפשר לראות שימוש באנטזיס בכמה מגדלי כנסייה מהתקופה הגותית (ראו איור 4). שימוש בעמודים עם אנטזיס חזר שוב לאופנה בימי הרנסאנס כמו אופנות קלאסיות אחרות. האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו (1580-1508) השתמש באנטזיס בתוכניותיו. האדריכל האיטלקי ג'אקומו בארוצי דה ויניולה (1573-1507) אף פרסם שיטה משלו לבניית עמודים עם אנטזיס בסגנון ה"טוסקני"[4].
האנטזיס היה גם בשימוש בתרבויות אחרות. המצרים הקדמונים השתמשו באנטזיס בכמה פרמידות כולל בפירמידה הגדולה של גיזה. גם בזיגוראתים הקדומים במסופוטמיה הצלעות מתקמרות מעט כך שהמבנה נראה כיוצא מהאדמה כחלק טבעי מהנוף[5]. בימי שושלת סונג בסין האדריכלים השתמשו בספר שכלל הנחיות לבנייה ציבורית (ה"יינגצאו פאשי"(אנ')) שהמליץ על עמודים (מעץ) ישרים או בעלי אנטזיס בשליש העמוד העליון.
הערות שוליים
- ^ ויטרוביוס - על אודות האדריכלות ספר 3 פרק 4
- ^ הרון מאלכסנדריה, Horoi ton geometrias onomaton, 135, 14: "כך, כיוון שעמוד בצורת גליל ייראה, כשמביטים בו, צר מעט במרכזו, המתכנן יעשה חלק זה עבה מעט"
- ^ מקורות האנטזיס: אשליה, אסתטיקה, או הנדסה? מחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת יורק, אנגליה
- ^
הנחיות ליצירת אנטזיס לפי שיטת ויניולה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:10)
- ^ אנטזיס - הגדרה באתר https://study.com
