חנה ריבקין-בריק
| לידה |
23 ביוני 1908 סוּרַאז', פלך צ'רניגוב, רוסיה (רוסיה הלבנה) |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1970 (בגיל 62) תל אביב |
| לאום | יהודייה שוודית ממוצא רוסי |
| תחום יצירה | צילום |
| יצירות ידועות | סדרת ספרי תצלומי ילדים מארצות שונות |
חנה (אנה) ריבְקין-בּריק (לעיתים נכתב רִבקין; בשוודית: Anna Riwkin-Brick; 10 ביוני 1908 – 19 בדצמבר 1970) הייתה צלמת יהודייה שוודית ילידת רוסיה. נודעה בעיקר בסדרת ספרי תצלומי ילדים מארצות העולם שנעשו בשיתוף עם הסופרת אסטריד לינדגרן.
ביוגרפיה
חנה (אנה) ריבקין נולדה בקיץ 1908 למשפחה יהודית ציונית בסוּרַאז' שבפלך צ'רניגוב של רוסיה (רוסיה הלבנה), בתם של פרידה לבית פרלמן (1881–1944) ושלום-אלכסנדר (סֶנדֶר) ריבקין (1878–1930?). אביה, יליד הומל, למד פילוסופיה באוניברסיטת היידלברג (עם יוסף קלוזנר); ב-1897, במהלך לימודיו, נמנה עם צירי הקונגרס הציוני הראשון, שהתכנס בבזל. בילדותה, ב-1912 שבה חזרה המשפחה לעיירת הולדתו של אביה, הומל, וב-1915 היגרה המשפחה לסטוקהולם בירת שוודיה. אביה, שהתבסס בעיר כתעשיין, היה גם מרצה וסופר חובב, ובית המשפחה היה מוקד תרבות ובית ועד לסופרים.[1] בילדותה למדה ריבקין בלט, אך עקב פציעה נעצרה הקריירה שלה בגיל מוקדם.
בשנת 1927 הועסקה כעוזרת צלם אצל מואיז בנקו (Moisé Benkow), ובשנת 1928, כשהייתה בת עשרים, פתחה את סטודיו הדיוקנאות שלה בסטוקהולם. בשנת 1929 נישאה לעיתונאי והמתרגם דניאל בריק, והחלה לשווק את עבודותיה על ידי הצגת דיוקנאות של סופרים ואמנים צעירים מקרב מכריו של בעלה ואחיה.
התעניינה בפן הצילומי של נושא המחול וצילמה ספר על ריקוד השוודי (Svensk danskonst på scen och i skola, 1932). בשנת 1960 איירה ספר על בלט, Balettskolan, עם טקסטים של הכוריאוגרפית בירגיט קולברג (אנ').
משנת 1930 הוסיפה ריבקין עבודה עיתונאית לרפרטואר שלה, ושיתפה פעולה במספר ספרים עם עיתונאים וסופרים. לאחר מלחמת העולם השנייה עבדה עבור המגזין השוודי Se, ובמהלך עבודתה ערכה נסיעות רבות בתוך שוודיה ולחו"ל, כגון יפן, קוריאה, ישראל והודו. ברבים מהטיולים הללו הביאה חומר עודף שהשתמשה בו לאחר מכן לסדרה של 17 ספרי ילדים, שכל אחד מהם התמקד בחיי היום-יום של ילד במקום או במדינה מסוימים. אסטריד לינדגרן כתבה את הטקסט לתשעה מתוכם.
בין היתר, הוציאה בשנים 1948[2] ו-1955 ספרים על הופעתה של מדינת ישראל בשילוב של טקסט של בעלה, ולקחה חלק בתערוכת הצילומים "משפחת האדם", שהוצגה לראשונה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ב-24 בינואר 1955.
ריבקין-בריק נפטרה בדצמבר 1970 בתל אביב, בגיל 62. נקברה בבית העלמין הדרום.[3]
על פי צוואתה, לאחר מותה נתרמו תצלומיה למוזיאון לאמנות מודרנית (Moderna Museet) בסטוקהולם. בשנת 2004 נערכה בו תערוכה של תצלומיה. אוסף הצילומים הגדול שלה, שכלל 50,000 תצלומים, נתרם על פי צוואתה לארכיון הצילומים של קרן היסוד.[4] אוסף תצלומיה נמצא כיום בארכיון הציוני המרכזי[5] ולדברי דבורית שרגל, שיצרה סרט דוקומנטרי על ריבקין, הוא כולל 22,000 תצלומים.[6]
בשנת 1973 קבעה אגודת הצלמים של שוודיה פרס שנתי לצילום על שמה.[7]
משפחתה
בעלה של ריבקין-בריק, דניאל בריק (Daniel Brick; 1903–1987), היה עורך דין, נציג הסוכנות היהודית בשוודיה, מראשי ההסתדרות הציונית בשוודיה, משורר, סופר ומתרגם, העורך-המייסד של העיתון היהודי-שוודי הציוני "יודיסק קרניקה" (Judisk Krönika (אנ')).[8][9]
אחותה הבכורה, אוגניה סֶדרברג (Eugénie Söderberg; 1903–1973) (אנ') הייתה סופרת ועיתונאית שוודית-אמריקאית. הייתה נשואה למיקאל סדרברג, בנו הצעיר של היאלמר סדרברג (אנ'), עד מותו ב-1931. כעבור עשור היגרה לארצות הברית, ושם נישאה לסוחר האמנות וחוקר אפלטון הוגו פֶּרלס (אנ').
לאנה ריבקין לא היו ילדים משלה. אחיה ואחיותיה לא הביאו גם הם ילדים לעולם כך שמשפחת ריבקין הגיעה לסוף דרכה עם מותו של אחרון האחים.
אחיה הצעיר יוסף ריבקין (Josef Riwkin; 1909–1965) (שב'), היה עורך ומתרגם, אשתו אסתר ריבקין הייתה גם היא סופרת.[1]
ספריה
ספרי הצילום
בתרגום עברי:
- אֶלֶה קָרִי הילדה מלפלנד; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפור: אלי ינס (גר'); עברית: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), תשי"ד.[10] ("מעֻבַּד לילדי ישראל על ידי לאה גולדברג על פי הספר 'נודי הצפון' מאת אלי ינס וחנה ריבקין")
- מלכת שבא הקטנה: סיפור מחיי ילדים עולים; מסופר על ידי לאה גולדברג; מצולם על ידי חנה ריבקין-בריק, תל אביב: ספרי צבר, 1956.
- נוֹריקוֹ-סאן, הילדה מיפן; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפור: אסטריד לינדגרן; עברית: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), 1957.
- סִיאָה הילדה מאפריקה; צִלמה: חנה ריבקין-בריק; סִפרה: אסטריד לינדגרן; עִבְּדה: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), 1959.[11]
- בני הדודים משוודיה; [תמונות] אנה ריבקין בריק; [סִפור] אסטריד לינדגרן; עברית אביבה אגמון, תל אביב: אור עם ('סדרת ילדי העולם'), 1959.
- לילבֶּס, ילדת-הקרקס; צִלמה: חנה ריבקין-בריק; סִפרה: אסטריד לינדגרן; עִבְּדה: לאה גולדברג, מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"א.
- הרפתקה במדבר; צילומים: חנה רבקין-בריק; סיפור: לאה גולדברג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ו.
- נואי הילדה מתילנד; תמונות: חנה רבקין-בריק; סִפור: אסטריד לינדגרן; עברית: לאה גולדברג, תל אביב: ספרית פועלים, תשכ"ח 1967.
- גֶנֶּט הילדה מאטיופיה; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפרה: ורה פורסברג; עברית: מירה מאיר, תל אביב: ספרית פועלים, תש"ל.[12]
- דירק, הילד מהולנד; תמונות: חנה ריבקין-בריק; סִפור: אסטריד לינדגרן; עברית: לאה גודלברג, מרחביה: ספרית פועלים, תש"ל.[13]
- סָלימה, הילדה מקשמיר; תמונות: חנה רבקין-בריק; סִפור: ורה פורסברג; עברית: מירה מאיר, מרחביה: ספרית פועלים, תשל"ג.
- מַטִּי מפינלנד; אנה ריבקין-בריק, אסטריד לינדגרן; עברית: אביבה אגמון, תל אביב: אור עם ('ילדי העולם'), תשל"ט 1979.
- מוֹקִיהָנָה מהָוָי [=הוואי]; צילומים: אנה ריבקין-בריק; סיפור: אויגניה סודרברג (אנ'); תרגום: אביבה אגמון, תל אביב: אור עם ('ילדי העולם'), תש"ם.
תערוכותיה בישראל
- 1954 – מוזיאון תל אביב[14] (תערוכה המסכמת 25 שנות צילום, בנושאי ישראל, יוון, טורקיה, לפלנד, דיוקנאות ותמונות-ריקוד; הוצגה במקור בסטוקהולם).
- 1969 (תשכ"ט) – "אנה ריבקין-בריק: מסע מסביב לעולם – בעין המצלמה", מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף).[15]
לאחר מותה:
- 1972 – "אנשים", מוזיאון ישראל, ירושלים.[16]
- 2013–2014 "איזה עולם קטן", ספריית האיור באגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים.[17]
סרטים
בין השנים 2014-2017 יצאו 3 סרטים על ספריה. הראשון דוקומנטרי (בעקבותיו יצאו לאור מחדש שבעה מספרי סדרת "ילדי העולם" שצילמה ריבקין-בריק).
לקריאה נוספת
- לאה גולדברג, 'הצלמת חנה ריבקין-בריק', בתוך קובץ מאמריה בין סופר ילדים לקוראיו: מאמרים בספרות ילדים; כינסה והקדימה דברים: לאה חובב, תל אביב: ספרית פועלים ('השכלה וחינוך'), תשל"ז, עמ' 96–98. (המאמר התפרסם במקור ב"דבר הפועלת" שנה כ', חוברת 10, תשרי תשט"ו, אוקטובר 1954.)
- Helene Ehriander, 'Everyday and Exotic: Astrid Lindgren's Co-operation with Anna Riwkin-Brick,' in: Bettina Kümmerling-Meibauer and Astrid Surmatz (eds.), Beyond Pippi Longstocking: Intermedial and international aspects of Astrid Lindgren's works, New York: Routledge, 2011, pp. 155–172.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של חנה ריבקין-בריק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אנה ריבקין, באתר הארכיון הציוני המרכזי
- צפירה קטינסקי (שטוקהולם), המצלמה מספרת, דבר, 6 באוקטובר 1954
- תקוה וינשטוק, צלמת הלאפים, מעריב, 25 בנובמבר 1954
- נתן ברון, בת-ישראל שחוללה נפלאות בלחיצת כפתור, חרות, 24 בינואר 1958
- בין קיוב ללפלנד, דבר, 30 במאי 1958, המשך
- אפרת ארד, רק את עצמה אינה מצלמת, מעריב, 2 במאי 1962 (עם בואה לנגב לאסוף לחומר לספר תצלומים על ישראל)
- רחל אנגל, מראות ברחבי עולם בעין העדשה, מעריב, טורים 1–2, 14 בפברואר 1969 (עם תערוכת תצלומי במוזיאון תל אביב)
- צבי רותם, בשולי דברים | עין טובה נעצמה, דבר, טורים 2–3, 11 בינואר 1971
- מתה אנה ריבקין-בריק, דבר, טור אחרון, 18 בינואר 1971
- אבגניה סדרברג-פרלס, העץ האחד – שלא צילמה..., מעריב, 22 בינואר 1971, המשך (הכותבת היא אחותה הגדולה)
- על סדרת "ילדי העולם", באתר של הוצאת הקיבוץ המאוחד
- תערוכת צילומיה של ריבקין-בריק בסטוקהולם (בשוודית)
- צילומי הריקוד של ריבקין-בריק (בשוודית)
- ביוגרפיה של חנה ריבקין-בריק(הקישור אינו פעיל) (בשוודית)
על סדרת ילדי העולם
- אנדה עמיר, יופיו של יום-יום, דבר, 20 בפברואר 1959, המשך
- מ. משב, סיפורים לקטנים ולגדולים, מעריב, 14 באוגוסט 1970
- יותם גדרון, "אַשְׁרֵי הַמַּפְלִיג לָעוֹלָם הַגָּדוֹל, אַשְׁרֵי הַחוֹזֵר לְבֵיתוֹ הַקָּטָן": מאמר על צילומיה של חנה רבקין-בריק לסדרת הספרים על ילדי העולם, הפנקס (כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים), 18 בינואר 2013
- הטריילרים (קדימונים) לשלושת סרטי הטרילוגיה של דבורית שרגל: "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?", "אפריקה!", "איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?".
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Barbara Lipman-Wulf, Eugenie Soderberg Collection: Introduction, Nordstjernan-Svea (Brooklyn, N.Y.), 110: 24 (June 17, 1982), באתר האוספים המיוחדים וארכיוני האוניברסיטה, אוניברסיטת סטוני ברוק (באנגלית).
- ^ אירמה פולאק, הצלחה מיוחדת לספר על ארץ-ישראל בשוודיה, דבר, 29 באפריל 1949.
- ^ חנה רבקין-בריק, דבר, מודעת אבל, 20 בדצמבר 1970.
- ^ אנה ריבקין-בריק תוריש 50,000 צילומים לקרן-היסוד, דבר, 20 בפברואר 1969; את החתן והכלה צילמה בגן הילדים, מעריב, 22 בינואר 1971; אריאלה הראל, אמנות דוקומנטארית: (תערוכת צילומים מאת חנה ריבקין-בריק, מוזיאון ישראל), דבר, 2 ביוני 1972.
- ^ אנה ריבקין, באתר הארכיון הציוני המרכזי.
- ^ דבורית שרגל, כך עורכים בוויקיפדיה, בבלוג "ולווט אנדרגראונד", 11.12.2014.
- ^ פרס על-שם חנה ריבקין-בריק, דבר, 11 ביוני 1973.
- ^ ברכות לרגל 75 שנים לעיתון היהודי (שוודית)
- ^ נטיעת יערות קהק"ל לכבוד עסקנים משוודיה, על המשמר, 30 במרץ 1952.
- ^ יפה קרינקין, אלה קרי, הילדה מלפלאנד, על המשמר, 13 באוגוסט 1954, המשך.
- ^ סיאה הילדה מאפריקה, דבר, 7 באוגוסט 1959.
- ^ מ. משב, סיפורים לקטנים ולגדולים, מעריב, 14 באוגוסט 1970; הפעם – אתיופיה, דבר, 28 בספטמבר 1970.
- ^ מאיר בראלי, ספר לילד | דירק הילד מהולנד, דבר, 14 באוגוסט 1970.
- ^ נפתחו תערוכות פיסול וצילום במוזיאון: תערוכת תצלומים אמנותיים, דבר, 22 בנובמבר 1954; תערוכת פסלים וצילומים נפתחה במוזיאון תל-אביב, על המשמר, 22 בנובמבר 1954; ביקורת: בלה ברעם, ריתמוס החיים: בעין המצלמה, דבר, 10 בדצמבר 1954.
- ^ ביקורת: רחל אנגל, מראות ברחבי עולם בעין העדשה, מעריב, טורים 1–2, 14 בפברואר 1969; מינה זיסלמן, תצלומי אנה ריבקין-בריק, דבר, טור 1, 21 בפברואר 1969.
- ^ אריאלה הראל, אמנות דוקומנטארית: (תערוכת צילומים מאת חנה ריבקין-בריק ז"ל, מוזיאון ישראל), דבר, 2 ביוני 1972.
- ^ איזה עולם קטן, באתר מוזיאון ישראל
28616522חנה ריבקין-בריק