דבורית שרגל
דבורית שרגל היא עיתונאית לשעבר ובלוגרית ישראלית, הידועה בזכות כתיבתה בבלוג "ולווט אנדרגראונד" (באנגלית: Velvet Underground, על שם להקת הרוק), אשר עסק במתרחש באמצעי התקשורת בישראל.
ביוגרפיה
דבורית שרגל גדלה בפתח תקווה. החלה את דרכה העיתונאית בעיתון "חדשות" ב-1987. בהמשך עברה לערוך ב"עיתון תל אביב", ומשם ל"מעריב", כעורכת משותפת של המקומון "זמן תל אביב", ולאחר מכן כעורכת בכירה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" מבית מעריב. במקביל החלה לכתוב ביקורות קולנוע לשבועון "רייטינג", ולאחר מכן הייתה גם סגנית העורך. את דרכה בעיתונות סיימה באוגוסט 2007. לאחר מכן, עד כמחצית 2008 ערכה את אתר תוכן-הגולשים "תפוז".
היא בחרה שלא להינשא ולא להביא ילדים[1].
הבלוג "ולווט אנדרגראונד"
"ולווט אנדרגראונד" נפתח ב-31 בדצמבר 2005 באתר ישרא-בלוג והחל כבלוג אנונימי מאת כותבת הנושאת כינוי הזהה לשמו של הבלוג. ביוני 2006 חשפה הכותבת את זהותה – דבורית שרגל, מבקרת הקולנוע במגזין הבידור "רייטינג". שלושה חודשים לפני כן, עוד לפני שנחשפה, נבחרה ולווט אנדרגראונד לאשת השנה של הרשת הישראלית באתר nrg.
קצב הפוסטים בבלוג היה יומי וכלל בעיקר ביקורות על פרסומים בעיתונות המודפסת ובאתרי האינטרנט. מדי סוף שבוע התפרסם פוסט הנקרא "אצבעות שחורות", סקירת מוספי השבת בעיתונות המודפסת, או כמו שמוגדר בבלוג, "2,200 מילה המנופקות בסופי שבוע אחרי חריש של 3.5 קילו נייר מאיכות גרועה".
ב-2 באוגוסט 2006 עבר הבלוג לזירת הבלוגים שהקים "TheMarker" ולאחר מכן לרשת החברתית "The Marker Cafe". ב-16 בדצמבר 2008 העבירה שרגל את הבלוג לזירת הבלוגים של orangetime, מיזם התוכן של חברת הסלולר אורנג', וב-3 ביוני 2010 עבר הבלוג לאתר "אייס". ב-25 בפברואר 2011 הסתיים החוזה בין "אייס" לבין שרגל, ומאז מופיעים הפוסטים שלה באתר שלה.
בינואר 2012 זכתה שרגל בפרס הישראלי לביקורת התקשורת מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת[2].
במאי 2015 הודיעה שרגל על פרישתה מכתיבת "ולווט אנדרגראונד"[3].
קישורים חיצוניים
- הבלוג ולווט אנדרגראונד
- דבורית שרגל * Dvorit Shargal - הבלוג האישי של דבורית שרגל
- אסף כרמל, יוצאת מהמחתרת, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
- מאור הוימן, הבלוגריות הבולטות בישראל, באתר onlife, 10 במרץ 2014
- סמדר שילוני, לפגוש גיבורת ילדות: אני ונוריקו-סאן מיפן, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
- רותי זוארץ, העיתונאית שעזבה הכל והלכה לחפש את גיבורות הילדות שלה: "זה ניסיון לעצור את הזמן", באתר מעריב אונליין, 24 בדצמבר 2014
נירית אנדרמן, הסרט שהממסד דחה - והקהל נוהר לצפות בו, באתר הארץ, 14 במאי 2015- דפנה לוי, "סרט חייה", ראיון עם דבורית שרגל. פורסם ב"לאשה", 26 בנובמבר 2014
- נירית אנדרמן, המסע בעקבות גיבורי ספרי הילדים נמשך ב"אפריקה!", באתר הארץ, 6 ביולי 2016
הערות שוליים
- ^ דבורית שרגל, לבד, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ אלכסנדר כץ, השופטים קבעו: דבורית שרגל היא הזוכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת, באתר "אייס", 29 בינואר 2012
- ^ ולווט מפסיקה לכתוב, באתר "ולווט אנדרגראונד", 1 במאי 2015 נתי טוקר, דבורית שרגל פורשת מבלוג ביקורת התקשורת: "צברתי שונאים - אבל התקשורת לא השתפרה", באתר הארץ, 1 במאי 2015
23579969דבורית שרגל