אנדרטת נר הזיכרון (ירושלים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטת נר הזיכרון
Мемориал «Свеча памяти»
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
על שם קורבנות המצור על לנינגרד
מיקום גן סאקר, ירושלים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–2019
מידות
גובה 8.5 מטר מטר

אנדרטת נר הזיכרוןרוסית: Мемориал «Свеча памяти») היא אנדרטה לזכר מגיני לנינגרד במהלך המצור על לנינגרד, שמוצבת בגן סאקר שבירושלים.[1][2]

עיצוב והקמת האנדרטה

האנדרטה עשויה מברונזה ועל דפנותיה סמלי מדינת ישראל וסמל לנינגרד וכן כיתובים אודות גבורת הנצורים וההרוגים. בחלקה המרכזי "נר הזיכרון" עשוי מברונזה.

האנדרטה היא אבן פלדה בצורת נר, במשקל 680 ק"ג ובגובה 8.5 מטר, עשויה נחושת יצוקה, שהפכה להאנשה של סמל החיים השלווים שנהרסו במלחמה. העיצוב עשוי בצורת נר, שמשני צידיו נראות שתי דמויות - סמל מדינת ישראל וסמל סנקט פטרבורג. אחד מהם הוא עותק של מלאך מצריח קתדרלת פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג, שנמצא תחת איומי אקדח. סמל נוסף המזכיר את אובדן העם היהודי בשואה הוא מגן דוד ובמרכזו חנוכייה, המסובכת בתיל דוקרני כסמל למחנות הריכוז. האנדרטה מוארת על ידי תנועת הלהבה ומושגת באמצעות ספירלה המוארת בשעות הלילה ליצירת אפקט מיוחד של נר תמיד בוער.

בתוך המבנה יש חיישנים, שעם קרבה של מישהו מופעלת הקלטת מטרונום לנינגרד, שנשמע במהלך פשיטות מטוסי האויב והזהיר את תושבי לנינגרד מפני ההפצצה. האנדרטה מכילה את סמלי העיר סנקט פטרבורג וישראל וכן כתובת בשלוש שפות: "זכרו את החיים והנופלים אשר רמסו מוות במוות".

ב-12 בנובמבר 2019 קפסולה עם אדמה מבית הקברות לזכר פיסקרבסקויה, מקום הקבורה הגדול ביותר לחללי המלחמה הפטריוטית הגדולה, הונחה מתחת לאנדרטה במסגרת פרויקט "ימי סנקט פטרבורג בישראל".

העבודה על האנדרטה נמשכה שלוש שנים. שמות הנדיבים, שבזכותם נוצרה האנדרטה, מגולפים על הלוחות הממוקמים למרגלות ה"נר".

טקס החניכה

טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-12 בנובמבר 2019.[3][4] האנדרטה נחנכה ב-23 בינואר 2020, במלאת 76 שנה להסרת המצור ובמסגרת אירועי פורום השואה העולמי החמישי. בטקס החניכה השתתפו ראש עיריית ירושלים משה ליאון, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יורי קנר יו"ר הקרן הקיימת לישראל.[5][6][7]

בטקס פתיחת האנדרטה שנערכה השתתפו נשיאים ובכירי שתי המדינות, ותיקי מלחמה ונציגי הקונגרס היהודי העולמי, הקונגרס היהודי הרוסי והקונגרס היהודי האירו-אסיאתי, וכן מאות אורחים שהגיעו במיוחד לטקס מרוסיה וממדינות אחרות. ראש עיריית ירושלים משה ליאון הודה לרוסיה בשם כל מי ששרד באושוויץ בזכות הצבא הסובייטי: "תודה שעצרתם את מכונת המוות הנוראה הזו". הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי השיק תוכנית מיוחדת שמטרתה לשמר את הזיכרון ההיסטורי ולהעמיק את ההבנה ההדדית בין העמים. בטקס השתתפו סולן תיאטרון מרינסקי ואסילי גרלו ומקהלת יוצאי ישראל. הם שרו את "יום הניצחון" כשכל הקהל שר איתם. סולנית תיאטרון מרינסקי והזמרת מרינה מקסימיליאן שרו את "מנופים" והשיר "צעיף כחול".

ביקורת

האנדרטה הוקמה על שטח גינת כלבים שהייתה במקום, ועקב כך הקמתה גררה מחאות מצד התושבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת נר הזיכרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים ובנושא רוסיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33046902אנדרטת נר הזיכרון (ירושלים)