אנדרטת גדוד רפואה 281
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. אנדרטת גדוד רפואה (גר"פ) 281 נמצאת במושב אליעד בדרום רמת הגולן.
היסטוריה
גר"פ 281 הוקם בפברואר 1973 כחלק מאגד תחזוקה 850, של אוגדה 146 בפיקודו של מוסה פלד. האוגדה ישבה בפיקוד המרכז, ושימשה כעתודה מטכלי"ת.
ב-יולי 1973 מונה רס"ן ד"ר אשר פורת, בעל עיטור העוז מפעולת כראמה, לממלא מקום מפקד הגר"פ, לאחר שמפקדו הקבוע נסע להשתלמות בארצות הברית. ב-ספטמבר 1973 הוא ערך אימון שלדי של הגדוד במחנה צאלים.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973, כשהתברר מצבם הקשה של כוחות צה"ל ברמת הגולן, הוחלט להעלות את האוגדה לצפון. במשך ה-7 באוקטובר 1973 הייתה האוגדה בתהליך שינוע לצפון, ביחד עם כוחות הלוגיסטיקה שלה, שבמסגרתם פעל גר"פ 281. קרב הבלימה של האוגדה החל ב-8 באוקטובר 1973, ובתאריך זה החל הגר"פ לטפל בפצועים. הפלוגה הכירורגית נפרשה ליד צומת אל-על (כיום - צומת אליעד), ובמקום הוקם אוהל גדול לטיפול בפצועים בו הוגשה עזרה ראשונה ובוצעו ניתוחים דחופים.
האוהלים היו מסומנים במגיני דוד אדומים. הסורים ידעו על סמך זה ועל פי תנועת המסוקים, כי במקום נמצא בית חולים שדה גדול[1].
ב-10 באוקטובר 1973 הצליחו כוחות צה"ל להדוף את הכוחות הסורים מרמת הגולן. באותו יום הובאו לבית חולים שדה בצומת אל על פצועים רבים, ומסוק נחת לפנות אותם. הסורים פתחו בהפגזה על הצומת, שנמשכה כעשרים דקות. המסוק הצליח להמריא כשזגוגיתו מנופצת מפגיעת רסיס. בהפגזה נהרגו 18 חיילים ו-70 נפצעו. בין ההרוגים היו 10 מחיילי הגר"פ ובהם הרופא סגן ד"ר דן ילון, ואח חדר הניתוח, סגן יצחק דל, שהמשיכו לטפל בפצועים למרות ההפגזה. הם נהרגו מרסיסים שחדרו לאוהל חדר הניתוח. שניהם קבלו את צל"ש הרמטכ"ל לאחר מותם.
האנדרטה נמצאת בתוך מושב אליעד. היא הוקמה ביוזמת אנשי הגר"פ בראשות מפקדו במלחמה, אשר פורת, והיא מתוחזקת על ידי אנשי היישוב אליעד. לשמותיהם של עשרת ההרוגים במלחמת יום הכיפורים נוספו שמות של שני חיילי הגדוד שנהרגו בלבנון.
לקריאה נוספת
- אשר (קרלוס) פורת: חלוק לבן כומתה שחורה; הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 319 - 324, 2011
קישורים חיצוניים
- גלעד לנופלים מגדוד הרפואה, אליעד - תיאור האנדרטה באתר "יזכור"
הערות שוליים
- ^ ספר זיכרון לזכרם של הרופאים שמצאו את מותם במערכות ישראל ובמדי צה"ל; הוצאת ההסתדרות הרפואית בישראל סניף תל אביב, עמ' 75, 2000
