קרב אום בוטנה
 | ||||||||||||||||||
| תמונת קרב ברמת הגולן | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת יום הכיפורים | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 18 באוקטובר 1973 – 19 באוקטובר 1973 (יומיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | רמת הגולן | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב אום בוטנה הוא קרב שהתחולל בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים. הקרב התקיים ב-18 וב-19 באוקטובר 1973 בין צה"ל לבין צבאות סוריה וירדן בכפר אום בוטנה שבמובלעת הסורית.
רקע
ב-11 באוקטובר, לאחר סיום קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, תקפו שתי אוגדות של צה"ל בגזרה הצפונית של הרמה והתקדמו מהקו הסגול מזרחה. ביום זה ולאחריו הן כבשו מובלעת רחבה בשטח סוריה, אך נתקלו במהרה בהתקפות נגד מצד צבא סוריה וכוחות עיראקיים וירדנים שהגיעו לעזרתה. התקפות אלו עצרו את התקדמות צה"ל מזרחה.
חלקה הצפוני של המובלעת נתפס על ידי אוגדה 36 ואילו חלקה הדרומי נכבש על ידי אוגדה 210, שהוחלפה ב-17 באוקטובר על ידי אוגדה 146. חטיבה 4 של האוגדה בפיקודו של אלוף-משנה יעקב הדר התפרסה בגבול הדרומי של המובלעת.
מהלך הקרב
כיבוש הכפר
ב-18 באוקטובר הורה פיקוד הצפון לאוגדה 146 לתקוף מגבול המובלעת דרומה ולכבוש את הכפר אום בוטנה. היה זה כפר קטן שנמצא כשישה קילומטר ממזרח לעיר קוניטרה. מטרת הפעולה הייתה להרחיב את המובלעת כלפי דרום, לאבטח את פתחת קוניטרה ולפתוח ציר תנועה נוסף מרמת הגולן הישראלית אל תוך המובלעת.
כיבוש הכפר הוטל על גדוד הצנחנים 567 בפיקודו של סגן אלוף אלישע שלם, שהשתייך לחטיבת המילואים 317. נקבע כי לאחר הכיבוש יוחלפו הצנחנים בכפר על ידי כוח גדודי שהורכב למטרה זו וזכה לכינוי "סלט". הכוח כלל פלוגת חרמ"ש מגדוד 91, פלוגת חרמ"ש מגדוד 42 ופלוגת טנקים מגדוד 61 (השייך לחטיבה 205). לפלוגה זו הצטרף כאיש צוות מפקד גדוד 61 סגן אלוף משה מלר, אף על פי שסבל מהתייבשות. על הכוח פיקד מפקד גדוד 91, סגן אלוף משה אגוזי.
הצנחנים נעו דרומה, חדרו לאום בוטנה אחרי השעה 23:00 ומצאו שהיה מוגנת על ידי פלוגת חיל רגלים ופלוגת טנקים סוריות. הם השמידו שלושה טנקים והשלימו את כיבוש הכפר עד לשעה 03:30 ב-19 באוקטובר. הם לכדו 16 שבויים סורים. בשל עיכובים בהתקפות שנערכו בגזרות סמוכות בוטלה התכנית שהגדוד יכבוש גם שטחים מדרום לכפר.
התקפת הנגד הסורית
כוח סלט נכנס לכפר במקום הצנחנים לקראת עלות השחר, אך עקב אי הבנה פינו הצנחנים את הכפר בטרם הספיק להתבסס בו. אז הנחיתו הסורים התקפת נגד על הכפר בעוצמה של פלוגת טנקים ובחיפוי של הפגזה ארטילרית כבדה. הטנקים הסורים ירו אל הכוח הישראלי מטווח של 800 מטר. מפקד הכוח, משה אגוזי, נפצע קשה ומת מפצעיו מאוחר יותר. פלוגת הטנקים מגדוד 61 איבדה ארבעה משמונת הטנקים שלה וגם מפקדה (אורי גולדפרב, קצין המבצעים של הגדוד) נהרג. משה מלר לקח את הפיקוד במקומו. חיילי החרמ"ש נסוגו מהכפר והותירו בו עשרה זחל"מים.
בעקבות התקפת הנגד הסורית שיגרה חטיבה 4 שני כוחות גדודיים לעזרת כוח סלט. גדוד הסיור האוגדתי 288 (בפיקוד סגן אלוף צבי דהב) תקף ממערב לכפר וממזרח לו תקף גדוד הטנקים 39 (בפיקוד סגן אלוף חיים פורת). הם הדפו את ההתקפה הסורית ופגעו בעשרה טנקים סורים. שבעה טנקים ישראלים נפגעו. כוח חרמ"ש ממונע מגדוד 42 נכנס לכפר בחיפוי של אש ארטילרית ופינה ממנו את הנפגעים הישראלים ואת הזחל"מים שננטשו. בסיום הקרב התפרסו הטנקים הישראלים מדרום לכפר וממזרח לו.
בהמשך היום ערך כוח מחטיבת השריון 40 הירדנית התקפת נגד נוספת לעבר אום בוטנה, אך היא נהדפה על ידי טנקי חטיבה 4.
לפחות 12 חיילי צה"ל נהרגו בקרב באום בוטנה - חמישה חיילי שריון, ארבעה חיילי חרמ"ש ושלושה צנחנים. ארבעה מהם עוטרו בעיטורים בעקבותיו (עיטור העוז לאורי גולדפרב ולאיתן גל וצל"ש הרמטכ"ל למשה אגוזי ולאלכסנדר גולדפרב). כמו כן עוטר משה מלר בעיטור המופת.[1]
לקריאה נוספת
- דני אשר (עורך ראשי), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: מערכות, 2008
- חיים הרצוג, מלחמת יום הדין, ירושלים: עידנים, 1975.
קישורים חיצוניים
- חיים רביה, בדידותו של המג"ד מלר, בבלוג "כיכר העיר", 6 באוקטובר 2013
- אלי הבר, חני ישראל, משה בוקשיש, גבורה אישית - הצלת חיי המפקד שלא זכתה לציון לשבח, באתר הגבורה
- מפקד הגדוד משה אגוזי, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
- אמנון לב, מעבר לגבול ההכרה, 5 באוקטובר 2003
הערות שוליים
- ^ שני חיילים נוספים - אמנון לב ומרדכי אליאני - עוטרו בעיטור העוז ובעיטור המופת, בהתאמה, על פעולתם בקרב זה ובקרבות נוספים.
30045008קרב אום בוטנה