אנדרה אזולאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
אנדרה אזולאי
أندري أزولاي
לידה אסואירה, מרוקו מרוקומרוקו
מדינה מרוקומרוקו מרוקו
תפקיד יועץ פוליטי

אנדרה אזולאיצרפתית: André Azoulay; בערבית: أندري أزولاي; נולד ב-17 באפריל 1941) הוא יהודי ממוצא מרוקאי שמשמש יועץ בכיר למלך מרוקו, מוחמד השישי[1]. אזולאי מכהן בתפקיד עוד מזמן כהונתו של חסן השני, אביו של מוחמד.

ביוגרפיה

אזולאי נולד באסואירה, עיר נמל במרוקו לחוף האוקיינוס האטלנטי, בין קזבלנקה לאגאדיר.

ב-1966, בדומה לאלפי יהודים אחרים שעזבו את מרוקו והיגרו לצפון אמריקה, לאירופה או לישראל, היגר אזולאי לפריז.

יחסים עם מלך מרוקו

אזולאי החל לייעץ למלך מרוקו בשנות התשעים[2], לאחר הזמנה אישית ממלך מרוקו, חסן השני. לחסן השני היו קשרים בלתי רשמיים עם מדינת ישראל, ואזולאי הגיע למרוקו במטרה לגייס משקיעים זרים עבור המדינה, כשבאמתחתו ניסיון רב במערכות כלכליות שונות ובהן הבנק השלישי בגודלו בצרפת, שם שימש כמנהל בכיר וחבר-פעיל בארגונים חברתיים שונים.

בשנת 1999, לאחר פטירת אביו, עלה על כס המלוכה יורש העצר, מוחמד השישי, והותיר את אזולאי כיועץ בכיר לענייני כלכלה, מה שתרם רבות ליציבות המערכת הכלכלית ולתמיכה במלך הצעיר. עם פרסום התוכנית לפיתוח התיירות במרוקו בשנת 2001, החלה מרוקו להפוך ליעד תיירות משמעותי לנופשים אירופאים. קשריו האישיים של אזולאי בעולם העסקים הבינלאומי הביאו למרוקו אנשי עסקים מתחומים שונים. העיר אסואירה (לשעבר מוגדור) נהנית מזה עשור מעלייה יציבה של מאות אחוזים מערך הנדל"ן. מספר התיירים במרוקו שולש במהלך שבע השנים האחרונות.

מקומם של הישראלים לא נפקד ובתחום הנדל"ן, תיירות, חקלאות, שירותים ואחרים מגלגלים מאות מיליוני אירו בשנה[3].

עוד בשנות השבעים, הטיל עליו המלך להקים את "זהות ודו-שיח", ארגון ששם לו למטרה לטפח ולשמר את הזהות התרבותית של יהודי צפון-אפריקה ולקיים דיאלוג מתמיד בין יהודים וערבים (דבר שזיכה אותו בתואר ד"ר כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון ב-2006[2]) ולמען שלום במזרח התיכון. אזולאי נטל חלק במעורבות של חסן השני בתהליך השלום ובארגון הפגישות הראשונות בארמון המלך בין משה דיין לתוהאמי, שהביאו לשלום עם מצרים[4]. במסגרת תפקידו כיועץ המלך יזם מגעים עם פלסטינים ומנהיגי מדינות ערב ואת "כנס קזבלנקה", אשר היווה את ה"טריגר" לשיחות השלום בין ישראל והפלסטינים[2].

ביחד עם סרז' ברדוגו, נשיא קהילת יהודי מרוקו ושר התיירות לשעבר, פנה אזולאי ליד ושם כדי שמלך מרוקו לשעבר, מוחמד החמישי (סבו של המלך הנוכחי), ירשם כחסיד אומות העולם כהערכה על פועלו בהצלת יהודי מרוקו בזמן השואה. לגרסה זו יש מתנגדים. ישנה מחלוקת האם אכן ניתן לתאר את המלך כמגן היהודים בזמן המלחמה; בעוד שהוא התנגד באופן הצהרתי לצעדים אנטי-יהודיים מצד משטר וישי, הוא עצמו חתם על הצווים שהכניסו אותם לתוקף. באשר לסוגיית חסיד אומות העולם, קבעו אנשי יד ושם כי המלך מוחמד החמישי אינו עומד בקריטוריונים של "פנייה רשמית של הנאצים להסגרת היהודים", וכי המלך לא "העמיד עצמו בסכנת חיים". לטענת ברדוגו, המלך הציל חיים רבים ואף קיבל משלחת יהודים בעת המלחמה והבטיח להם את חסותו על הקהילה היהודית במרוקו[5][6].

ארגון "זהות ודו-שיח"

מחורף 1976 היה פעיל בארגון יהודים מרוקאים לידי קבוצה שנודעה כ"זהות ודיאלוג", המבוססת על ההיסטוריה והמורשת היהודית שפרחה במרוקו מזה 500 שנה מאז גירוש היהודים והמוסלמים מספרד. "תרבות ספרדית זו, במשך הרבה זמן הייתה זנוחה, בלתי ידועה, וידועה לרעה, וגם לעיתים קרובות, התייחסו אליה לרעה בעולם היהודי ובישראל עצמה, היכן שהיא נחשבה כמעין תת-תרבות", הסביר אזולאי.

המטרה הראשונה שהציבה לעצמה "זהות ודיאלוג" הייתה לתקן את דימוי זה. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, אזולאי ראה את יעדי השגת המטרה של שיקום הזהות היהודית המרוקאית, בחלקה הגדול כהצלחה.

"אני חושב שכיום בכל העולם, בעולם היהודי בישראל, בזירה הפוליטית הישראלית, אף אחד לא יכול להתכחש למציאות הפוליטית, חברתית והתרבותית של יהדות מרוקאית... בשיקום והגנה על הזהות שלהם, היהודים המרוקאים התחזקו יותר."

אזולאי נזכר כי לפני 15 שנה, כאשר הוקמה קבוצת "זהות ודיאלוג", "היהודים המרוקאים הגרים בישראל היו משנים את שמם לעשותם יותר בעלי צליל צרפתי מאשר צליל ערבי, והיו מספרים לשכנים כי הם באו ממרסיי או ניס [בצרפת], מאשר 'להודות' שהם באו מקזבלנקה או מרקש". הוא הוסיף כי "בגלל שזה איננו קורה יותר", הארגון שלו כבר אינו כה מוטרד יותר עם בעיית הזהות.

הארגון רואה עדיין בעיה בדיאלוג עם הערבים. אזולאי טוען שחש כי הוא צריך לעזור ליהודים מצד אחד, ולערבים ופלסטינים מצד שני, וכל זאת כדי שיכירו זה את זה בצורה טובה יותר. לפיכך, מאז הקמתו, קידם ארגון "זהות ודיאלוג" באופן שיטתי את מה שהוא מכנה "תקשורת חוצת תרבויות" (Cross-Cultural Communication).

כאיש מקצוע ידוע בתחום התקשורת ויחסי הציבור, אזולאי נראה מתאים לארגון. לפני שעזב את מרוקו, הוא עבד כעורך בעיתון היומי "מרוק-אינפורמיישן". בשלב מאוחר יותר, בפריז, הוא עמד בראש מחלקת יחסי ציבור של בנק "פריבאס", תפקיד שעבורו קיבל פרס יוקרתי צרפתי למקצוענות.

"הזיכרונות היהודים המרוקנים הם בני מאות בשנים", הוא אומר, "אנו יודעים שלא הכל היה ורוד. ישנם דפים שחורים. אבל לעבר היהודי המרוקני אין שום דבר עם ההיסטוריה של היהודים במהלך התקופה במערב. במרוקו לא ראינו שום גירוש, שום נאציזם, שום מחנות ריכוז ושום אינקוויזיציה כלל וכלל, אלא ראינו יהודים ומוסלמים החיים יחדיו ומכבדים זה את זה".

"ראינו יחסים שהתפתחו והיו חיוביים מבחינה גלובלית", הוא מסביר, "אנו רוצים לומר לעולם כי יש משהו מלבד רק מלחמה ושפיכות דמים שהוא אפשרי ביחסי ערבים-יהודים. דוגמאות כשלנו ניתן למצוא מבין עמיתנו המרוקנים. מבין המרוקנים, רבים חולקים את המטרות של 'זהות ודיאלוג'. הם סבורים כי מה שחוו עם עמיתיהם היהודים המרוקאים הוא חלק מהמורשת הלאומית, ולכן הוא חייב להיות מוגן".

בעבר ארגנה גם "זהות ודיאלוג" מפגשים רבים בין מנהיגי דעת קהל מרוקנים לישראלים, במיוחד בין פוליטיקאים ישראלים ממוצא מרוקני ובכירי ממשל מרוקנים ברבאט. הודות למאמצים של "זהות ודיאלוג", עיתונאים ישראלים כגון מתי גולן ואהוד יערי יכלו לבקר במרוקו ולדווח על ביקוריהם לישראלים ולדעת הקהל הבינלאומית.

אזולאי מאמין כי מפגשים וביקורים אלו, אשר היו להם השפעה תקשורתית גדולה בישראל, תרמו לשינוי הדימוי העולם הערבי בקרב הישראלים.

"המפגשים הללו", אומר אזולאי, "הרסו את הקלישאות והסטריאוטיפים השליליים בשני הצדדים. הישראלים הבינו כי לעולם הערבי יש תרבות, חיים ארטיסטיים ותרבותיים; הערבים הבינו כי לישראלים יש פרצוף אנושי".

אזולאי רואה את עצמו כערבי יהודי[7], כיהודי פשוט או כפי שהוא מנסח זאת, "יהודי המודאג לגבי ביטחונה של ישראל". אבל, הוא מוסיף, "אני יהודי שלא רק לוקח בחשבון את השורשים הביולוגיים שלי. אני יהודי גם במובן הפילוסופי והמוסרי של המושג. אני לא אהיה מסופק עד אשר הפלסטינים ישקמו את כל זכויותיהם. לא אהיה נאמן לערכיי שלי עד אז".

אזולאי נזכר בניסיון המשמעותי ביותר שלו במפגש עם פלסטינים, כאשר הוא צעד "בדרך משותפת" עם מנהיג מאש"ף, עיסאם סרטאווי.

במשך כשמונה שנים, אזולאי נפגש על בסיס קבוע עם פלסטינים מתונים, וארגן לסרטאווי להפגש עם אישים יהודים וישראלים שונים.

עיסאם סרטאווי נרצח בפורטוגל על רקע פוליטי, באפריל 1983, כנראה בידי קיצוניים הקשורים לאבו נידאל, אך זה לא מנע מ"זהות ודיאלוג" מלהמשיך במפגשים עם בכירים פלסטינים. בסוף שנות השמונים, אנדרה אזולאי וארגונו "זהות ודיאלוג" הקים צוות עבודה שהורכב מ-60 צרפתים ואישים יהודים אירופים במטרה להפגש אחת לחודש בפריז עם נציגי אש"ף מתוניס.

ב-1989, ביובל ה-200 למהפכה הצרפתית, אזולאי קיבל את אות לגיון הכבוד, אות הכבוד החשוב ביותר המוענק בצרפת, הן לצרפתים או זרים, מטעם ממשלת צרפת. הוא גם מכהן במקביל כסגן נשיא במרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון בתל אביב, קבוצה שהונהגה בעבר על ידי אבא אבן.

בעוד "זהות ודיאלוג" חגגה את היובל ה-15 להקמתה, אזולאי הצהיר כי הוא גאה במיוחד בפעיליות האחרונות שלה. מלחמת המפרץ הביאה את יהודי פריז וארגונים ערבים יחדיו, במטרה לעבוד על מניעת קונפליקטים ערבים-יהודים בזירה הצרפתית, כפי שאזולאי מציין, היכן ש"רוב הערבים ורוב היהודים הם ממוצא צפון אפריקאי".

אזולאי מדווח כי המאמץ של הארגון צלח, וזה הביא בשורות טובות לעתיד של שיתוף הפעולה בזירה הרחבה יותר, "הודות למאמצים היוצאים מן הכלל והרצון הטוב משני הצדדים", אזולאי אמר בזמנו, "יכולנו, יחדיו, להביט מעבר למלחמה במפרץ ולשמור בפרספקטיבה שמה שהכי חשוב היא האיכות של יחסי ערבים-יהודים".

אזולאי מוסיף כי "כמובן שזה אינו מספיק, אבל סוף סוף דיברנו על שלום". אזולאי צוטט כאומר, "הפלסטינים והישראלים דנים בתנאים שיש למלא אותם, אז זה, בסופו של דבר, כאשר כולם יושבים סביב אותו שולחן, יהיה באופן פסיכולוגי ותרבותי שונה."

משפחתו

בתו, אודרה אזולאי, היא פוליטיקאית צרפתייה. בפברואר 2016 נבחרה לכהן כשרת התרבות בממשלתו השנייה של מנואל ואלס, ובאוקטובר 2017 נבחרה לתפקיד מזכ"ל אונסק"ו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרה אזולאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פייר או לא?, השבועון המצרי "אל-אהראם", 6 - 12 בספטמבר 2007
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אוניברסיטת בן-גוריון העניקה תואר ד"ר כבוד לאנדרה אזולאי, דובר האוניברסיטה-ארכיון הודעות ואירועים- ארכיון חדשות, 23 במאי 2006
  3. ^ אנשים יקרים באמצע הדרך: אנדרה אזולאי TheMarker Café, 12 בינואר 2008
  4. ^ הולכת עם כמון וחוזרת עם זעתר, אתר הסתדרות המורים בישראל, כתבי עת ומאמרים-פנים- הקרן לקידום מקצועי- גיליונות 1999 -גיליון 11, אוקטובר 99
  5. ^ אלחנן ביטון, המלך שהציל את יהודי מרוקו, אתר news1.co.il, פורסם ב-2 במרץ 2008 (ומקור בשבועון יום ליום)
  6. ^ אנשים טובים באמצע הדרך: סרג' ברדוגו, TheMarker Café, פורסם ב-12 בינואר 2008
  7. ^ היועץ היהודי של מלך מרוקו מפציר בישראל לאמץ את תוכנית השלום הסעודית, יואב שטרן, עיתון הארץ, 29 באוקטובר 2008
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36627122אנדרה אזולאי