מתי גולן
| |
| לידה | 6 בדצמבר 1936 |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 2022 (בגיל 85) רם און, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1966–2022 (כ־56 שנים) |
| מעסיק | הארץ, גלובס, טלגרף, רשות השידור |
מתי גולן (6 בדצמבר 1936 – 9 במרץ 2022) היה סופר, עיתונאי, מחזאי, עורך, בעל טור, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי. אביר איכות השלטון לשנת 2003 [1].
ביוגרפיה
גולן היה בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כעורך דין בתחילת 1966.[2]
בשנים 1969–1978 שימש כתב ופרשן מדיני של העיתון "הארץ". בשנת 1973 קיבל את פרס סביסלצקי על עבודה עיתונאית פרלמנטרית.[3]
בשנים 1978–1980 שימש ציר הסברה בשגרירות ישראל בקנדה. עם חזרתו לישראל מונה לראש מערכת "הארץ" בירושלים, ובשנים 1982–1988 היה העורך האחראי של "הארץ". בשנים 1988–1992 כיהן כעורך הראשי של העיתון הכלכלי "גלובס". נמנה עם מייסדי העיתון הכלכלי "טלגרף" ובעליו, והיה גם עורכו הראשי.
בשנת 1990 הועמד לדין יחד עם עוד שלושה עיתונאים, בטענה להפרת חוק אימוץ ילדים, עקב פרסום פרטים מזהים של ילד מאומץ ואמו, ויצא זכאי.[4]
גולן הגיש את תוכנית הרדיו "דוקומדיה" ברשת ב' של קול ישראל, שעסקה בביקורת אמצעי התקשורת, ובהמשך הגיש וערך את תוכנית הטלוויזיה "דוקומדיה, ביקורת התקשורת" בערוץ 1.
ביוני 2003 אירח גולן ב"דוקומדיה, ביקורת התקשורת" אם שכולה, שמתחה ביקורת על קטעים אחדים בתוכנית הרדיו "שי ודרור" שעסקו בפיגוע שבו שכלה את בתה בת השבע, ושלדבריה היו פוגעניים ולא דברי סאטירה. שי גולדשטיין ודרור רפאל סירבו לבוא לאולפן כדי להגיב, וגולן החליט לפעול כמוהם (בדרך שבה הם נוהגים להתקשר באופן בלתי מתוכנן לאישים שונים) ולהתקשר לבקש את תגובתם. השניים התחמקו מלענות לשיחות הטלפון שלו, וגולן מתח עליהם ביקורת בתוכניתו ואמר כי "ברגע שהם ניתקו את השיחה הם איבדו את זכותם המוסרית לטלפן לאנשים אחרים". בעקבות זאת, כבר באותו היום החלו שי ודרור לפעול באופן שבית המשפט הגדיר: "מסע צלב של נקם והתחשבנות" נגד גולן, שנמשך במשך שמונה תוכניות רדיו רצופות, במהלכן הכפישו שי ודרור את גולן. גולן הגיש נגדם תביעת דיבה, ובפסק הדין חויבו שי ודרור וחברת ההפקה שלהם לשלם לו פיצוי בסך 60,000 ש"ח.[5]
בשנת 1973 שימשו ראיונות שערכו גולן ודן מרגלית בסיס למחזה שהמחיז אילן רונן, "משהו על ירושלים - עיר אחת", והועלה בתיאטרון החאן.[6] גולן כתב בעצמו מחזות אחדים: "הדלפה" הועלה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1989,[7] ו"ערפל", על פרשת צאלים ב', הועלה בתיאטרון בית ליסין בשנת 1997.
בשנת 2001 העלה התיאטרון הקאמרי את המחזה "אטום" פרי עטו של גולן, המתאר תרחיש אפוקליפטי שבמרכזו השתלטות חרדים קיצוניים על המדינה והובלתה לאבדון במטרה לקרב את ביאת המשיח. המחזה ספג ביקורת חריפה מצד המגזר החרדי והדתי[8] ומצד צופים אחרים, כמו דן מרגלית שכתב "לראשונה נטשתי בזעם הצגת תיאטרון בטרם ירד עליה המסך. לעומת מה שנראה ב'אטום' מחווירות עלילות הדם המקוריות".[דרוש מקור] הביקורת הובילה לדיון בעניין בכנסת.[9] בעקבות הלחץ הציבורי הורד המחזה מבמת "הקאמרי" לאחר שמונה שבועות.[10] בכמה מקרים נוספים נמתחה על גולן ביקורת בעניין יחסו לחרדים ולאמונה היהודית.[11]
במאה ה-21 היה גולן בעל טור פובליציסטי קבוע בעיתון "גלובס", עד לפיטוריו בשנת 2019. לאחר פיטוריו תבע את העיתון.[12]
חיים אישיים
גולן היה נשוי לניצה ולהם 2 ילדים, בהמשך נישא לנילי. הם התגוררו במושב רם און.[13]
גולן נפטר ב-9 במרץ 2022 בגיל 85.[14]
ספריו
- אלבום מצעד צה"ל / המערכת - מתי גולן ... [ואחרים]. תל אביב: מול-ארט, תשל"ג 1973.
- נתיבם של חניכים, ירושלים: יסודות-ארגון מוסדות חינוך של הנוער הציוני, תשל"ה 1975.
- השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, ירושלים: שוקן, תשל"ו 1976. להוצאתו לאור של ספר זה קדם עימות של גולן עם הצנזורה הצבאית, שתחילה פסלה את פרסום הספר.[15]
- פרס, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשמ"ב 1982.
- רופא: משה רחמילביץ', תל אביב: זמורה, ביתן, תשמ"ט 1989.
- ההדלפה, תל אביב: אור-עם, תשמ"ט 1989.
- כסף תמורת דם: יהדות אמריקה נגד מדינת ישראל, תל אביב: הוצאת כנרת, 1992.
קישורים חיצוניים
- מאמריו של מתי גולן באתר גלובס
- מתי גולן, באתר News1 מחלקה ראשונה
- מתי גולן, באתר "הבמה"
- רשימת הפרסומים של מתי גולן, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מתי גולן נבחר לאביר איכות השלטון בשנת 2003, באתר גלובס
- ^ 75 עו"ד יוסמכו היום, דבר, 28 בפברואר 1966
- ^ הוענק פרס סביסלוצקי, דבר, 13 בדצמבר 1972
חולק הפרס ע"ש שמואל סביסלוצקי ז"ל, מעריב, 15 במרץ 1973 - ^ נפתח משפטם של ארבעה עתונאים: נאשמים בפרסום פרטים מזהים של ילד מאומץ ואמו, מעריב, 31 במאי 1990;
אורי אבנרי ומתי גולן זוכו מהפרת חוק האימוץ, מעריב, 3 בינואר 1991 - ^ א 3148/03 מתי גולן נגד שי גולן, דרור רפאל ומטר פלוס, ניתן ב-9.5.2007
נורית רוט, שי גולדשטיין ודרור רפאל חויבו לשלם למתי גולן 60 אלף שקל בגין לשון הרע, באתר הארץ, 17.5.2007 - ^ "אנו תובעים שהמחזה ישקף נאמנה את החומרים שהבאנו", דבר, 23 ביולי 1973;
יהודית ליבנה, עיר אחת - אמיתות הרבה, דבר, 2 באוגוסט 1973 - ^ תלמה אדמון, ההדלפה, מעריב, 6 בינואר 1989;
אליקים ירון, שיעור בעתונות צהובה, מעריב, 27 בינואר 1989;
כרזת המחזה "הדלפה", באתר הספרייה הלאומית - ^ מרב יודילוביץ', כבוד הרב ראש הממשלה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2001
לירון מרוז, החרדים נגד מתי גולן, באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2001;
צופה בתיאטרון הקאמרי: ההצגה מסיתה לרצח דתיים, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001 - ^ ישיבה מאתיים וחמישים ושלוש של הכנסת החמש עשרה יום ד', 28 בנובמבר 2001
- ^ מתי גולן, המחזה "האנטישמי" שלי, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015;
ירידת המחזה "אטום" חדשות רוטר נט - ^ מנכ"ל 'ביג בן טורס' שמואל פלדמן מאיים בתביעה משפטית, אתר 'בחדרי חרדים', 19 ביולי 2009;
שי הורוויץ, שלום 'גלובס', לא להתראות מתי גולן, בחדרי חרדים, 20 ביולי 2009;
ד"ר מנחם חיים ברייר, סגן מנהל בית החולים מעיני הישועה, במחאה על טור של גולן בגלובס באתר רדיו קול חי 4 בנובמבר 2015 - ^ ענת רואה, שירות כלכליסט, מתי גולן מאשים את גלובס ב"השתקה פוליטית", באתר כיכר השבת
- ^ סמדר שיר, "אני מקווה מאוד שמנחם גולן מחכה לאבא בשער גן עדן ומחתים אותו על סרט מתיחות" במוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, עמוד 49, 30 באוקטובר 2020
- ^ אריק בנדר, העיתונאי והסופר מתי גולן הלך לעולמו בגיל 85, באתר מעריב אונליין, 9 במרץ 2022
- ^ הצנזור הראשי דחה בקשת גולן לקבל ספרו כדי לתקנו, דבר, 5 ביוני 1975
;הצנזורה אישרה הספר של גולן, מעריב, 9 ביולי 1975
33409320מתי גולן
- עורכי עיתונים ישראלים
- סגל הארץ
- סגל גלובס
- הערוץ הראשון: שדרנים ומנחים
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- זוכי הפרס הישראלי לביקורת התקשורת
- בעלי טור ישראלים
- פובליציסטים ישראלים
- כתבים מדיניים ישראלים
- מחזאים ישראלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- מבקרי התקשורת בישראל
- אנשי המושב
- ישראלים שנולדו ב-1936
- ישראלים שנפטרו ב-2022