עיסאם סרטאווי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. עיסאם סרטאווי (בערבית: عصام السرطاوي; 1936 – 10 באפריל 1983) היה ממנהיגי הפת"ח. נרצח בפורטוגל במהלך כנס של האינטרנציונל הסוציאליסטי.
ביוגרפיה
סרטאווי נולד בעכו[1] ובשנת 1948 נמלטה משפחתו לעיראק. סרטאווי למד רפואה בבגדאד ובארצות הברית ובעת מלחמת ששת הימים היה מנתח לב בארצות הברית. בעקבות המלחמה נסע לירדן, הצטרף לפת"ח והשתתף בקרב כראמה (1968). ב-1969 פרש מהפת"ח והקים את הארגון "ועד הפעולה לשחרור פלסטין", שנחשב לקיצוני יותר וביצע פיגוע נגד נוסעי אוטובוס אל על בשדה התעופה במינכן ב-1970[2]. סרטאווי ביקר את גרמניה המערבית על תמיכתה בישראל וטען שלא היה מבצע פעולת טרור על אדמת צרפת ויוון התומכות בפלסטינים[3]. ביוני 1970 הצטרף למזכירות משותפת של ששה ארגוני טרור, בה היו חברים גם יאסר ערפאת, ג'ורג' חבש ונאיף חוואתמה.
לאחר מכן הפך מנץ ליונה. ב-1971 חזר להיות פעיל בפת"ח[4]. בשנות השבעים נפגש עם שורה של פעילי שלום ישראלים ביניהם אורי אבנרי, מתי פלד ולובה אליאב[5]. בדצמבר 1977 שיבח את השיחות בין ישראל למצרים והכיר בזכויות העם היהודי בארץ ישראל[6], דברים מהם התנער דובר אש"ף[7]. בשנת 1979 נפגש באופן לא רשמי עם שגריר ארצות הברית בווינה[8] ועם ועדת החוץ של הפרלמנט ההולנדי[9] כיועצו האישי של ערפאת באירופה. בשנת 1980 נפגש עם נשיא צרפת[10]. באפריל 1981 התפטר מהמועצה הלאומית הפלסטינית בגלל סירובה לקבל ממנו דיווח על שיחות השלום שלו[11]. בתחילת 1983 אמר שאש"ף טועה בכך שאינה מכירה בישראל ואמר שאש"ף מוכנה להסתפק במדינה פלסטינית ביהודה שומרון ורצועת עזה, תוך ויתור על דרישותיה לגבי שטחה של ישראל[12]. בפברואר 1983 התפטר שוב מהמועצה הלאומית הפלסטינית על רקע עמדותיו המתונות[13]. במרץ 1983 קרא למשא ומתן ישיר עם ישראל[14].
ב-1979 קיבל בווינה יחד עם אליאב את פרס ברונו קרייסקי.
דעותיו המתונות עוררו עליו זעם בארגוני הטרור הפלסטיניים. באפריל 1983 הגיע לוועידת האינטרנציונל הסוציאליסטי במעמד משקיף[15], לאחר ששמעון פרס הסכים לנוכחותו ללא מעמד רשמי[16]. סרטאווי נרצח ב-10 באפריל 1983, בידי מתנקש שהיה ככל הנראה מארגונו של אבו נידאל, באלבופרה, פורטוגל במהלך כנס של האינטרנציונל הסוציאליסטי[17].
קישורים חיצוניים
- לובה אליאב, על סרטאווי, דבר, 11 באפריל 1983
- דן אבידן, הדרך מפיגוע מינכן להתנקשות באלפורה, דבר, 11 באפריל 1983
הערות שוליים
- ^ עסאם סרטאווי באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ התוקפים במינכן - חברי ארגון המקבל רוב הסיוע מעיראק, דבר, 13 בפברואר 1970
- ^ א. דויטשקורן, מנהיג ארגון הפעולה: גרמניה שטח אויב, מעריב, 12 במרץ 1970
- ^ הסעיקה וחבאש מגנים את בורגיבה, דבר, 12 ביולי 1973
- ^ דני רובינשטיין, מדיניות החוץ של לובה אליאב, דבר, 4 במרץ 1977
- ^ זאב בארט, סרטאווי מראשי אש"ף משבח שיחות קהיר, דבר, 13 בדצמבר 1977; המשך
- ^ דני רובינשטיין, סרטאווי מוצע כנציג פלשתינאי, דבר, 14 בדצמבר 1977
- ^ מרדכי ברקאי, יאנג התפטר, דבר, 16 באוגוסט 1979
- ^ סרטאווי ייפגש עם ועדת החוץ של הפרלמנט ההולנדי, דבר, 4 באוקטובר 1979
- ^ אש"ף רכש בניין מפואר ברובע ה-16 בפאריס, מעריב, 25 בנובמבר 1980
- ^ אליהו אגרס, כשההיסטוריה חוזרת על עצמה, דבר, 29 בינואר 1982
- ^ יוסף פריאל, סרטאווי: אש"ף שוגה קשות, דבר, 8 בפברואר 1983
- ^ דן אבידן, סרטווי התפטר מהנהגת אש"ף, דבר, 21 בפברואר 1983
- ^ שאול צדקיה, סרטאווי קורא לחתור למו"מ ישיר עם ישראל, דבר, 8 במרץ 1983
- ^ מעמד נציגי אש"ף, דבר, 8 באפריל 1983
- ^ איך הוזמן סרטאווי, דבר, 10 באפריל 1983
- ^ מבקשים לקבור את סרטאווי בגדה, דבר, 11 באפריל 1983
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
24027727עיסאם סרטאווי