אמת הביאר
אמת הבִּיאָר היא אמת מים ששימשה חלק ממערכת המים שבנה הורדוס להולכת מים לירושלים ולבית המקדש בימי בית המקדש השני כמענה למצוקת המים ששררה באותה התקופה. האמה ממוקמת בצפון הר חברון שנמצאת באזור המועצה האזורית גוש עציון הדרומית לירושלים.
היסטורית האתר
בימי בית שני התקין המלך הורדוס מבנים רבים שהצריכו כמות גדולה של מים כמו בריכות נוי ובתי מרחץ. בצירוף גידולה של העיר נוצרה מצוקת מים קשה שניתן למצוא לה סימוכין בגמרא:
ת"ר פעם אחת עלו כל ישראל לירושלים ולא היה מים לשתות, הלך נקדימון בן גוריון אצל אדון אחד ואמר לו : הלווני שתים עשרה עיינות מים לעולי הרגלים ואני אתן לך שתים עשרה ואם איני נותן לך הריני נותן לך שתים עשרה כיכר כסף וקבע לו זמן. כיוון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים שלח לו, שגר לי מים או מעות ... נכנס נקדימון לבית המקדש כשהוא עצב נתעטף ועמד בתפילה אמר לפניו: רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי שיהיו מצויים מים לעולי רגלים. מיד נתקשרו השמים בעבים ונתמלאו שתים עשרה עיינות מים
צפון הר חברון נבחר על ידי מתכנני מערכת המים באותה התקופה בשל העובדה שאזור זה גבוה יותר מירושלים והר הבית שהם היעד, הקרבה לירושלים ושמדובר במקור מים שופע כל השנה. שלושת המאפיינים הללו נמצאו בצפון הר חברון והוחלט להביא את המים ממעיינות באזור: מעיין הביאר, מעיינות הערוב וכוזיבה והמעיינות סביב בריכות שלמה.
שלושת המקורות הללו הינם מעיינות שכבה ונובעים על גבי שכבות חוואר האטימות למים, על מנת להגביר את הנביעה חצבו נקרות אל בטן הסלע, הנקרות מנקזות את המים מתוך השכבה נושאת המים.
אמת הביאר, בריכות שלמה והאמה התחתונה פעלו בהפסקות מימי בית שני ועד מלחמת ששת הימים. עם השנים עברה המערכת שיפוצים ושכלולים עד שבמאה ה-17 ניסו הטורקים להכניס צינור חרס לאמה התחתונה, הצינור נסתם והאמה הושבתה. בראשית המאה העשרים שוקמו קטעים במערכת. לאחר מבצע שיקום יסודי, הפעילו הבריטים את האמות בשנים 1921-1927. מימי הערוב הוזרמו בצינורות לצומת גוש עציון ונאגרו בשתי בריכות ומשם הובלו באמצעות צינורות לבריכות שלמה. אמת הביאר שופצה ושוקמה, נבנה סכר אגירה גדול באזורה והאמה פעלה כסדרה עד מלחמת ששת הימים. עם איחודה של ירושלים הושבת המפעל עקב קשיים בטיהור המים.
מבנה מערכת המים
החלק הראשון - מאזור המעיינות ועד בריכות שלמה שהם מרכז מערכת המים. החלק שני - מבריכות שלמה ועד הר הבית וירושלים. בחלק הראשון, היו שתי אמות, אמת הביאר ואמת הערוב אשר התפתלה בהרים באורך של כ - 40 ק"מ על-פני הפרש גובה של 40 מטר מנקודת המוצא אל בריכות שלמה (יחס של 1% בשיפוע). אמת הביאר הקצרה יותר מחולקת למנהרה באורך 2.8 ק"מ חצובה בסלע ולאורכה מפוזרים כל 40 מטרים פירים לעזרתם של החופרים ועוד 2 אמות פתוחות ומנהרה שכיום נמצאת מתחת לגבעת הדגן. בחלק השני יצאה מבריכות שלמה האמה התחתונה שהובילה מים להר הבית. האמה העליונה הובילה מים לעיר העליונה ולארמונות המלך הורדוס. כיום עוד ניתן לראות שרידים מאמות אלה במספר אתרים בירושלים. את בניית מערכת המים מימנו בשיירי הלשכה שהם הכספים שנותרו ממחצית השקל שנגביתה מכל העם ככתוב במשנה במסכת שקלים פרק ד' "ואמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משיירי הלשכה ... ".
ספיקת אמת הביאר על פי דו"ח בריטי משנות ה-30, שסקר את השנים 1931-1926, הייתה – 91,000 מ"ק בשנה וספיקת שיא יומית של 3,000 מ"ק.[1] ספיקת מעיין הביאר היא קטנה יותר, מכאן שאמת הביאר קולטת מי נגר בדרכה אל בריכות שלמה, בשיעור הגבוה פי שניים מספיקת המעין.
האמה בשנת 2013
האמה פעילה לאחר שהוכשרה על ידי החברה לפיתוח גוש עציון והיא אתר תיירות ניתן לעשות סיורים בתוך ניקבות האמה בשני מסלולים:
- הליכה במנהרה באורך של כ- 40 מ' לכיוון המעיין התת-קרקעי, עין האמה (גובה זרימת המים - 30 ס"מ) חזרה באותה הדרך.
- הליכה במנהרת המים - חלק ממנהרת המים שהובילה את המים עד בריכות שלמה. ההליכה במנהרה היא לאורך של כ- 135 מ', (גובה זרימת המים כ-60-80 ס"מ), היציאה מתוך המנהרה בסולם מתוך פיר וחזרה רגלית של כ- 3 דק' הליכה לנקודת היציאה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אמות המים לירושלים באתר המנהל הקהילתי תלפיות מזרח
- על אמת הביאר ואמות המים לירושלים באתר בית ספר שדה כפר עציון
- סיכום חפירות האמה העליונה באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ עמיחי מזר, סקר אמות המים לירושלים, בתוך: "אמות המים הקדומות בארץ-ישראל", קובץ מחקרים בעריכת: דוד עמית, יזהר הירשפלד, יוסף פטריך, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1989, עמ' 170, [1]