אמירות סיציליה
אמירות סיציליה הייתה אמירות מוסלמית שבירתה פלרמו שבסיציליה בין השנים 965 ל-1072 והייתה אחת החזיתות הגדולות של האסלאם מול אירופה הנוצרית וכן הייתה למוקד גדול במסחר בים התיכון בימי הביניים.
אמירות סיציליה הייתה השם לשלטון המוסלמי וכן לממלכה הנורמנית ששלטו בסיציליה בין 965 ל-1072. האמירות נוסדה על ידי השושלת האע'לבית ששלטה באפריקיה (תוניסיה של היום) בסיוע של מפקד צי ביזנטי שערק. הביזנטים הפקירו את סיציליה הרחוקה לידי המוסלמים ובמקום הוקמה אמירות שלימים הפכה לחלק מהח'ליפות הפאטמית תחת השושלת הכלבית, ואחר כך לחלק מהסולטנות הזירית. ב-1072 נפלה האמירות לידי רוג'ר הנורמני שהקים בה את רוזנות סיציליה שהושפעה אף היא מהתרבות האסלאמית ואירחה אוכלוסייה מוסלמית גדולה. חשיבותה של האמירות היא בהתפשטות האסלאם לעבר איטליה הנוצרית (עד כדי הקמת אמירויות נוספת בברי שבחצי האי האפניני).
כיבוש האי מידי הביזנטים
סיציליה שהייתה תחת שלטון ביזנטי רעוע. הייתה מטרה לפלישה מוסלמית עוד בימי הח'ליף עות'מאן, זמן קצר לאחר כיבוש צפון אפריקה. פלישות רבות חזרו ונשנו אך כמעט תמיד ניגפו מפני הצי הביזנטי. ב-750 נכבשה עיר הבירה סירקוזה, אך הכובש, חביב, נאלץ לשוב לארצו ולדכא מרד ברברי. כיבוש סיציליה התאפשר על ידי עריקתו של מצביא ביזנטי בשם אאפמיוס, שהתחבר לשליט האע'לבי והעביר לצי המוסלמי את טכניקת "האש היוונית" שעליה התבססה העליונות הביזנטית בים. בקרב בין הכוחות המשולבים של אסד בן אל-פורת ואאפמיוס, נחלו הביזנטים תבוסה ונטשו את סיציליה. אולם התבוסה המלאה התרחשה רק לאחר מצור על העיר פלרמו, מרד פנימי בצבא המוסלמי, מתקפה ביזנטית ומותם של אסד ואאפמיוס גם יחד. ב-965 נכבשה פלרמו והושלם כיבושו האי.
תקופת השלטון המוסלמי
האי הפך לאמירות של האע'לבים ואחר כך עברה לידי הפאטמים והופקדה על ידם בידי חסן אל-כלבי. השושלת הכלבית שהייתה עצמאית, המשיכה את ההתפשטות המוסלמית לאיטליה, הקימה אמירויות בטאראנטו ובבארי, תקפה את העיר רומא והביסה את הקיסר הרומי הקדוש, אוטו הראשון, בקרב ליד קלבריה. האמירות החלה להידרדר בתקופתו של יוסוף אל-כלבי, עם תחילתם של סכסוכים פנימיים שהובילו את בני השושלת לכרות בריתות עם הביזנטים מחד, ועם השושלת הזירית ששלטה בתוניס, מאידך.
תחת השלטון המוסלמי, שהתמקם בפלרמו (נקראה "אלמדינה" - העיר), הפכה סיציליה למרכז סחר בים התיכון והערבים הביאו אליה את קנה הסוכר שטרם נודע במערב והיה מוצר חשוב בעולם המוסלמי כבר בימי הביניים. אי גודלו כמויות גדולות של חיטה שנמכרה לנסיכויות של איטליה הנוצרית. על אף גל של התאסלמות, באי התקיימו קהילות נוצריות ויהודיות גדולות ומשגשגות.
כיבוש האי בידי הנורמנים
השלטון באי, שהתפצל זה מכבר והתפזר בין שלושה אמירים, נפל לידי הכובש הנורמני (ויקינגי) רוג'ר גשארד, שהקים באזור את רוזנות סיציליה. בזמן הכיבוש, התנצר חלק גדול מהאוכלוסייה המוסלמית, אך התרבות האסלאמית בכללותה המשיכה להתקיים ברוזנות, והשפיעה על הארכיטקטורה והשפה של השלטון באי. אך ב-1240 החלו גירושים, כפיית הנצרות ופרעות באוכלוסייה המוסלמית והיהודית, דבר שהוביל להגירה ולהתנצרות למראית-עין של האוכלוסייה.
רשימת האמירים
קישורים חיצוניים
